יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד ויו"ר איגוד עובדי התחבורה אבי אדרי, יחד עם ועדי העובדים בחברות התחבורה הציבורית, החליטו, כצעד ראשוני במאבק למיגור האלימות נגד נהגי התחבורה הציבורית – לצייד את הנהגים בגז מדמיע. בהמשך, כך הודיעו, צפויים צעדים נוספים שמטרתם לשמור על ביטחונם של הנהגים והנהגות, וכפועל יוצא מכך, לשמור על ביטחונם של הנוסעים.

"לא נעמוד מנגד כאשר עובדים מותקפים באלימות במהלך יום עבודתם" מסר יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד. "על כתפיהם של נהגי ונהגות התחבורה הציבורית מוטלת אחריות כבדה לשלומם של מאות אלפי נוסעים מדי יום, ולא ייתכן שבמקום להתרכז בעבודתם, הנהגים יחששו לשלומם ולביטחונם. אנו בוחנים כל העת דרכים למיגון הנהגים, אך החובה של כל הגורמים הרלוונטיים היא לשתף פעולה למיגור התופעה החמורה".

"ההסתדרות וועדי העובדים יפעלו בנחישות כדי להוקיע את התופעה החמורה של אלימות נגד נהגים בתחבורה הציבורית" אמר יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, אבי אדרי. "ציוד הנהגים בגז מדמיע הינו צעד ראשוני, אך נפעל באמצעים נוספים כדי לשמור על ביטחונם של הנהגים. כבר בתקופה הקרובה אקיים התייעצויות עם יזמים בשוק, בנושא מיגון הנהגים. ההסתדרות תרתם ליישום מהלכים למיגון הנהגים ואף משתתפת במימונם, אך בד בבד אנו מקווים שמשרד התחבורה יירתם אף הוא לנושא חשוב זה, הן באמצעות חקיקה והן באמצעות מימון המיגון לנהגים". ההסתדרות והוועדים יבקשו מהנהלות חברות התחבורה הציבורית לתדרך את נהגיהן כיצד לתפעל את הגז המדמיע באופן חוקי.

בשעות הבוקר ערכו עשרות נהגי חברת התחבורה הציבורית דן אסיפת מחאה, בה השתתפו גם נציגי ארגון עובדי התחבורה בהסתדרות, בעקבות אירוע בו הותקף נהג בן 64 על ידי נוסע בשישי בערב. המחאה תואמה עם הנהלת החברה, ובמסגרתה לא הופעלו קווים.  יו"ר ועד נהגי "דן" יוסי קפילוטו, ומחזיק תיק התחבורה הציבורית בהסתדרות דורון עזרא השתתפו בה אף הם. איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות מייצג כ-7,500 נהגי תחבורה ציבורית של החברות אגד, דן, מטרופולין, והמטרונית בחיפה.

דו"ח הממונה הארצית על יחסי העבודה שפורסם בשבוע שעבר מעלה כי כ-17% מהשביתות ב-2018 פרצו על רקע אלימות כלפי עובדים במקום העבודה, והן אחראיות לאבדן של כ-15 אלף ימי עבודה. לדברי הממונה הארצית, עו״ד רבקה ורבנר, שביתה בגין סיבה זו מהווה מאפיין חדש יחסית של מערכת יחסי העבודה בישראל. "אין זה אומר שתופעת האלימות לא הייתה קיימת בעבר אולם כנראה לאור החמרתה חשים עובדים כגון מורים, אחיות ועובדים סוציאליים כי היא הגדישה את הסאה ולא נותרה בפניהם ברירה אלא למחות על מנת להביא לשינוי המצב".