נתוני משרד הרווחה, שפורסמו לרגל הבליינד דיי – יום המודעות וההזדהות עם לקויי ראיה – המצוין היום (חמישי), מגלים כי נרשמה עלייה של כ-37% במקבלי תעודת עיוור ומקבלי גמלת עיוור, ושל כ-15% בפונים בבקשה להכרה בעיוורון ובזכאות לקבלת דמי ליווי לעיוור מ-1,197 לפני כשלוש שנים ל-1,899 בשנה שעברה. בנוסף, חלה עלייה במספר הבקשות להכרה בעיוורון ובזכאות דמי ליווי לעיוור, מ-2,033  ל-2,400 בתקופה זו.

בעקבות העלייה הניכרת במספר המטופלים נושאי תעודת עיוור, הגדיל משרד העבודה והרווחה את תקציב השירות מ-12 מיליון שקלים ב-2016 ל-19.5 מיליון שקלים בשנת 2018,כמו כן הוסיף המשרד 50 מיליון שקלים לצורך העלאת דמי הליווי לעיוורים וללקויי ראייה.

27% מלקויי הראייה חשים בדידות לעיתים קרובות (לעומת 5% מאלה שאינם מתקשים בראייה); ו-22% חשים דיכאון לעיתים קרובות (לעומת 5% מאלה שאינם מתקשים בראייה).

על פי נתוני המשרד, כ-24 אלף  אנשים נושאי תעודת עיוור/לקוי ראייה חיים כיום בישראל , 60% מהם זקנים מעל גיל 67, 35% מהם בגילאי 67-18, ו-5% ילדים עד גיל 18. לכ-75% מהם קיימים שרידי ראייה, ול-25% הנותרים יש עיוורון מוחלט. משרד העבודה והרווחה מעניק לאלו הזכאים תעודות עיוור המעניקות שירותי שיקום, הטבות חומריות, וזכויות שונות ומגוונות. שירותים אלו מעניקים לבעלי העיוורון את האפשרות להשתלב בחברה בכל תחומי החיים- לימודים, תעסוקה, פנאי ומאפשרים להם להיות חלק חיוני בחברה הישראלית.

מספר הפונים בבקשה להכרה במצבם הבריאותי הולך ועולה משנה לשנה ועלייה זו נעוצה בעלייה בתוחלת החיים. ככל שאנשים חיים זמן רב יותר, גוברת הפגיעה בראייה ברמות שונות ועד לכדי עיוורון מוחלט. בשנת 2018 פנו בבקשה להכרה בעיוורון ובזכאות לדמי ליווי עיוור 2,400 איש, וזאת בהשוואה לשנת 2017 אז פנו 2,385 איש, ולשנת 2016 אז מספר הפונים בבקשה להכרה במצבם היה 2,033 איש. שיעור נושאי התעודות הגבוה ביותר הוא במחוזות חיפה והצפון ובאר שבע והדרום בעוד שבמחוז ירושלים חלה בשנים האחרונות ירידה במספר נושאי התעודות.

משרד הרווחה מעניק סיוע רגשי באמצעות עובדים סוציאליים, ומסייע בשיקומם התפקודי של העיוורים באמצעות הדרכה בניידות ובעצמאות. הדרכה זו, שניתנת היום למספר רחב יותר של לקוחות, לאחר לתוספת תקציבית של 7.5 מיליון שקלים  היא שירות הליבה החשוב ביותר לאדם עם מוגבלות ראייה ומעניקה מיומנויות וטכניקות לתפקוד עצמאי ובטוח ככל  האפשר בכל תחומי החיים. בנוסף ניתן מענה חברתי בדמות פעילויות פנאי ונופש המותאמים ומונגשים לאוכלוסייה, ושיקום תעסוקתי באמצעות אבחון מונגש, פיתוח מיזמי תעסוקה, שילוב בשוק העבודה החופשי, סיוע באמצעות מנטורים ותוכניות נוספות.

כ-24 אלף  אנשים נושאי תעודת עיוור/לקוי ראייה חיים כיום בישראל , 60% מהם זקנים מעל גיל 67, 35% מהם בגילאי 67-18, ו-5% ילדים עד גיל 18

"בשנים האחרונות הובלתי רפורמות משמעותיות לקידום רווחתם של אנשים עם לקויות ראייה" אמר השר חיים כץ, "הקצבאות החודשיות שלהם גדלו ובמקביל שיפרנו עבורם את רמת השירותים. נמשיך ונפעל בכדי שימשיכו לקחת חלק פעיל בחברה הישראלית ולהשתלב בצורה מיטבית."

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו אף הם לכבוד יום המודעות וההזדהות עם ציבור העיוורים ולקויי הראייה בישראל, מציירים תמונה עגומה למדי. כך, למשל,  עולה כי 68% מהאנשים עם לקות ראייה חמורה מרוצים מחייהם (לעומת 91% מאלה שאינם מתקשים בראייה); 27% מלקויי הראייה חשים בדידות לעיתים קרובות (לעומת 5% מאלה שאינם מתקשים בראייה); ו-22% חשים דיכאון לעיתים קרובות (לעומת 5% מאלה שאינם מתקשים בראייה).

עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי 24% בלבד מלקויי הראייה חושבים שחייהם יהיו טובים יותר בעתיד, לעומת 59% מאלה שאינם מתקשים בראייה. ובעוד 53% מרוצים ממצבם הכלכלי (לעומת 65% מאלה שאינם מתקשים בראייה), רק 17% חושבים שמצבם הכלכלי בעתיד ישתפר (לעומת 51% מאלה שאינם מתקשים בראייה).