ועדת הבדיקה להשבתת הרכבות באפריל פרסמה את מסקנותיה היום (חמישי), וקבעה כי בניגוד לטענת הנהלת הרכבת, לוועד עובדי הרכבת לא היה קשר להיעדרות הפקדים והוא אף סייע למצוא עובדים מחליפים. הוועדה קבעה כי עובדי מרכז השליטה והפיקוד הארצי (משוא"ה) "נזנחו" הן בידי ההנהלה והן בידי ועד העובדים, וכי תקן העובדים נותר נמוך, חרף העלייה הדרמטית בתנועת הרכבות ובמספר הנוסעים. המלצת הוועדה כללו בין היתר קריאה להעמיד לדין משמעתי את העובדים שאיחרו לדווח על מחלה ומנעו מציאת מחליפים בזמן, וכן הגדלת מספר העובדים בתפקידי פקדים והקצאת תקן לכוננויות. לדו"ח הוועדה המלא הקישו כאן.

אחד מחדרי הבקרה הארציים של רכבת ישראל (דוברות רכבת ישראל)

הרקע להקמת הוועדה שמונתה על ידי יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד הוא השבתת הרכבת בכל הארץ לשעתיים ב-12 לאפריל 2019, השבתה שעמדה במוקד חילופי האשמות חריפים בין הוועדה להנהלה. ההשבתה התרחשה בהוראת ההנהלה, בגין חוסר התייצבות מספר מספיק של פקדים האחראים על הפיקוח על תנועת הרכבות. הוועדה מונתה ע"י ההסתדרות ובראשה עמד השופט בדימוס אמנון סטרשנוב, ולצידו עו"ד יחיאל שמיר, יועץ משפטי להסתדרות ועו"ד רמי בן גל, יו"ר ארגון עובדי עיריית תל אביב.

בר-דוד בירך את חברי הוועדה על "הבדיקה הרצינית והמעמיקה שערכו לחקר האירועים ברכבת", והדגיש כי "לצד חשיבותן העליונה של ההמלצות, ההסתדרות תפעל ביתר שאת על מנת להוביל לשיפור מערכת יחסי העבודה ברכבת למען כלל הציבור הישראלי".

הנהלת הרכבת החרימה את ועדת הבדיקה, משום ש"לא תואמה עמה", ולכן 10 העדים שראיינה הועדה הם כולם עובדי רכבת ללא חברי הנהלה. לפי בדיקת הוועדה אין שחר לטענה החמורה מצד ההנהלה כאילו ועד העובדים הורה למי מעובדי הרכבת לא להתייצב, או "להתחלות", כחלק מיחסי העבודה העכורים שאכן מתקיימים בין ועד העובדים להנהלה. האשמות אלו מצד הנהלת עובדי הרכבת נעשו ללא כל בדיקה, אלא כהסקת מסקנה משום חוסר ההתייצבות של עובדים בתפקידי פיקוח קריטיים. ייחוס ההשבתה לוועד הוביל לתביעת דיבה של הועד כנגד ההנהלה. תחת זאת, אימצה הועדה את טענת יו"ר הוועד גילה אדרעי כי מרגע שנודע לה על העניין, מפי אבי אדרי, יו"ר ארגון עובדי התחבורה בהסתדרות, פעלה במהירות למציאת עובדים מחליפים שאפשרו את השבת הרכבות לסדרן.

יו"ר ועד עובדי רכבת ישראל גילה אדרעי (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)

לתגבר את משוא"ה

לפי הוועדה גם אם הייתה התחלות של עובדים, אין היא קשורה כלל לפעילות הוועד. כך נכתב כי "מחלה או התחלות שכזו של מספר כה רב של עובדי הרכבת, כאשר שניים מהעובדים הודיעו על מחלתם רק ברגע האחרון – אינה מקרית, כלל ועיקר. לא מתקבל על דעתנו, כי ביום בהיר אחד – כמו גם בימים רבים בהירים אחרים ואף בימי סגריר – ייחלו או ייתחלו קרוב לרבע מהפקדים במשוא"ה. הננו סבורים, כי היעדרות יוצאת דופן שכזאת, של כמעט רבע מהפקדים, הינה חסרת תקדים".

למרות קביעה זו, אין הועדה מייחסת לאירוע כל קשר לוועד העובדים: "לא הוכח בפנינו כי במקרה ספציפי זה ניתנה הוראה כלשהי מועד העובדים ל"התחלות" ההמונית דנן. כל העובדים, לרבות מנהלי המשוא"ה שהעידו בפנינו, הכחישו מכל וכל כי מדובר בהתארגנות מתוכננת שכזאת, או שקיבלו הוראה מגבוה לנהוג כפי שנהגו. גם יו"ר ועד העובדים, הגב' גילה אדרעי, הכחישה נמרצות ונחרצות, כי ניתנה על ידה או ע"י מאן דהוא אחר מוועד עובדי הרכבת, הוראה שכזו – לא במקרה זה ולא בעבר". 

חטיבת התשתיות של רכבת ישראל בתיקון ליקויי המסילה בקו דימונה-באר שבע (צילום: דוברות רכבת ישראל)

בכך רומזת הועדה כי פקדי הרכבת עצמם, עובדי משוא"ה, לא נהגו באחריות מלאה, והיא ממליצה להעמיד לדין משמעתי את שני העובדים אשר איחרו לדווח על מחלתם, באופן שהיקשה למצוא להם מחליפים, בזמן ששלושה עובדים אחרים כבר היו חולים לפני כן. הוועדה כן בחרה להתייחס לתנאי העבודה השוחקים של הפקדים, עובדי מערכת המשוא"ה, אשר מפקחת על תנועת הרכבות: "מחומר העדויות שהובא בפנינו התרשמנו כי עובדי המשוא"ה "נזנחו" הן בידי ההנהלה והן בידי וועד העובדים. תקן העובדים נותר כשהיה חרף העלייה הדרמטית בתנועת הרכבות ובמספר הנוסעים. בניגוד לעובדים אחרים ברכבת – אין הם מקבלים תוספת כוננות. הם סובלים ממשמרות ארוכות המגיעות לכדי 12 שעות. סידורי העבודה שלהם משתנים חדשות לבקרים. אין ביכולתם לנצל ימי חופשה העומדים לזכותם. הם חוששים מהמעבר המתוכנן של המשוא"ה מחיפה ללוד. דומה כי מדובר בקבוצת עובדים שחוקים, ממורמרים המרגישים כי לא ההנהלה ולא ועד העובדים מנסים לסייע למצוקתם". 

הוועדה ממליצה לחזק את מחלקת פקדי הרכבת וכותבת: "הננו ממליצים לתגבר לאלתר את מצבת הפקדים במשוא"ה, כאשר נוכחנו לדעת כי העובדים סובלים מעומס עבודה בלתי רגיל, משחיקה רבה ביותר, והם "על סף קריסה". לא נוכל אלא לתמוה על כך, שבניגוד למחלקות אחרות ברכבת, אין בקרב הפקדים כוננים קבועים, אשר ניתן להזעיקם בכל עת, לרבות במקרה חירום, כפי שאירע ביום 19.4.12. הננו ממליצים אפוא, לקבוע כוננים גם לפקדים במשוא"ה, ולאשר להם לקבל תוספת כוננות".

השופט בדימוס אמנון סטרשנוב (הרשות השופטת / ויקימדיה).

בשולי הדו"ח: ביקורת על יחסי העבודה ברכבת

לאחר פרק ההמלצות, בחר ראש הוועדה, השופט בדימוס אמנון סטרשנוב להתייחס למצב יחסי העבודה ברכבת ישראל. השופט מבקר את ההנהלה והעובדים כאחד כשכתב: " לא מתקבל על הדעת, כי אזרחי ישראל, בכלל וחיילי צה"ל, בפרט ישמשו כ'בני ערובה' בסכסוכים חוזרים ונשנים בין הנהלת הרכבת לבין ועד העובדים, חדשות לבקרים. מדובר בשירות חיוני מהמעלה הראשונה, אותו זכאים וחייבים אזרחי המדינה לקבל ללא תנאים, עיכובים או עיצומים – בין אם האחריות לכך רובצת לפתחם של עובדי הרכבת ובין אם, במקרים מסוימים, היא מוטלת על הנהלת הרכבת".

עו"ד יחיאל שמיר ועו"ד רמי בן גל התנגדו לדברים, לא רק כי הם חורגים מהמנדט הספציפי שניתן לוועדה – בדיקת אירוע ההשבתה ביום ספציפי – אלא גם בשל תוכנם. לדברי שמיר "בפרט יקשה על החתום מטה להבין כיצד ניתן לקבוע ממצאים בנושא 'יחסי הנהלה – וועד העובדים' בשעה שאיש מאנשי ההנהלה הבכירה לא מסר עדות בפני הוועדה… כל סכסוכי העבודה ברכבת אושרו על ידי בית הדין לעבודה ובית הדין לא הורה על ביטולו של אף אחד מסכסוכים אלה".

עוד מוסיף שמיר "אף אם נקבל כי מדובר בשירות חיוני – הרי שגישתו של יו"ר הוועדה, השוללת נקיטה בצעדים ארגוניים (מבלי לתת כל פתרון לחשש מפני ניצול זכויות עובדים) נוגדת לערכים דמוקרטיים בסיסיים ומזכירה תקופות חשוכות של ניצול ילדים, נשים וגברים בעבודה מאומצת, במשך שעות עבודה רבות וללא שכר הוגן כפי שמתוארת בספריו של צ'רלס דיקנס באנגליה של תחילת המאה ה- 19. שלילת חירותם של עובדים לנקוט בצעדים ארגונים אינה עולה בקנה אחד עם ערכי ממשל דמוקרטי ועם דיני מדינת ישראל".

ועד הרכבת: "הדו"ח מאשר את טענותינו"

בוועד עובדי הרכבת בירכו על דוח ועדת הבדיקה ואמרו כי "דוח ועדת הבדיקה שהוגש ליו״ר ההסתדרות קובע באופן מפורש, כי לא זו בלבד שלא הייתה הוראה כלשהי מצד ועד עובדי הרכבת 'להתחלות' או לפגוע בתנועת הרכבות ביום שישי ה-12.4.19, אלא ש'יו״ר ועד העובדים פעלה בנחישות וביעילות למציאת פתרון ולהבאת מחליפים', כלשון הדו״ח, במקום הפקדים שהודיעו על מחלה. הדו״ח אך מאשש ומאשרר את אשר טוען ומתריע עליו ועד העובדים והוא כי הפקדים הפועלים במרכז והשליטה והפיקוד הארצי כורעים תחת עומס העבודה בעוד הנהלת הרכבת מסרבת להגדיל את מצבת הפקדים למרות הגידול העצום בתנועת הרכבות, תוך סיכון נוסעי הרכבת ותוך ניהול לקוי עליו גם עמד מבקר המדינה. ועד העובדים עודנו סבור כי לא היתה כל הצדקה לעצור את תנועת הרכבות ביום 12.4 ולפגוע באלפי החיילים והנוסעים, וכי ההחלטה על עצירת תנועת הרכבות נועדה רק בכדי לייצר אירוע קיצוני שיאפשר מהלכים ציבוריים ופוליטיים נגד ועד העובדים והעומדת בראשו ובכדי לנסות להסיט את השיח הציבורי מהמחדלים הקשים של הנהלת הרכבת כפי שעלו בדוח מבקר המדינה, לעבר הוועד והעומדת בראשו".

"בימים אלו מתבררת תביעת דיבה שהגיש ועד עובדי הרכבת כנגד הנהלת הרכבת בגין הכפשות בתקשורת בדבר אחריות ועד העובדים לאירועי יום שישי ה-12.4.19 וברור, כי קביעות הדו״ח אך מחזקות את טענות הוועד".

בהנהלת הרכבת ממשיכים להאשים את הוועד

למרות שהדו"ח קבע כי הוועד אינו אחראי להשבתת הרכבות, בהנהלת הרכבת המשיכו לתקוף את הוועד והעומדת בראשו. "אנו מברכים על כך שהשופט הפריך מן היסוד את הטענה השקרית של הועד, בדבר השבתה יזומה של ההנהלה", נכתב בתגובת הרכבת, "אנו שמחים כי גם כבוד השופט, בו אנו רואים את הגורם האובייקטיבי היחידי בוועדה, זיהה את האווירה הקשה שכללה תופעות בלתי חוקיות כגון התחלויות עובדים ונטישת רכבות, אשר הובילו לפגיעה חמורה בנוסעי הרכבת, והגיעו לשיאן באותו יום שישי. הנהלת הרכבת רואה בועד העובדים ובעומדת בראשו אחראיים ישירים לאווירה זו ולפגיעה הקשה שגרמה עוול למאות אלפי נוסעים. הנהלת הרכבת מצפה מועד העובדים ומההסתדרות להמשיך ולשמור על שקט תעשייתי בשנים הקרובות, ולהמשיך במשא ומתן לטובת המשאב החשוב ביותר של הרכבת: עובדיה ונוסעיה."