דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט' באדר ב' תשפ"ד 19.03.24
14.2°תל אביב
  • 7.4°ירושלים
  • 14.2°תל אביב
  • 12.2°חיפה
  • 14.1°אשדוד
  • 11.5°באר שבע
  • 16.5°אילת
  • 15.0°טבריה
  • 8.4°צפת
  • 13.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
נשים

שוויון מגדרי / למרות המאבקים: הפערים בין גברים ונשים לא הצטמצמו בעשור האחרון

על פי מדד האו"ם, הסוקר תחומי חיים רבים לרבות אלימות, עבודה וייצוג פוליטי, מצב השיוויון בין גברים ונשים רחוק מלהיות מעודד, ועד שנת 2030 אף מדינה לא תגיע ליעדים אותם הגדירו כבסיסיים לפיתוח בר קיימא | ואיפה ישראל? תלוי איך מודדים

קנצלרית גרמניה במפגש עם נשים מנהיגות מרחבי העולם במסגרת מפגש 'דיאלוגים עם נשים' של הg-7. (Photo by Wolfgang Kumm/picture alliance via Getty Images)
קנצלרית גרמניה במפגש עם נשים מנהיגות מרחבי העולם במסגרת מפגש 'דיאלוגים עם נשים' של הg-7. (Photo by Wolfgang Kumm/picture alliance via Getty Images)
אוריאל לוי

כ-2.8 מיליארד נשים וילדות בעולם חיות במדינות שרמות שיוויון המגדרי בהן "נמוכות" או "נמוכות מאד", ולא חלה בהן כל התקדמות בעשור האחרון לעבר היעד הנכסף של שוויון מגדרי מאז אותה הצהרה חגיגית בעצרת האו"ם 2015 לפיה יש להביא לשיווין מגדרי מלא בכל האנושות עד 2030. נתונים אלו עולים ממחקר חדש, ראשון מסוגו, שנערך במימון קרן ביל ומלינדה גייטס ובכפוף לקריטריונים ולמטרות לפיתוח בר קיימא עליהן חתמו 193 מדינות בעצרת הכללית של האו"ם בשנת 2015. המחקר מוסיף ומלמד כי גם בישראל, המדורגת מהנמוכות ביותר בעולם המערבי בשוויון מגדרי, לא הושג שינוי בעשור האחרון.

המחקר Measures 2030 כולל דירוג של 129 מדינות ברחבי העולם בהתבסס על ההצלחה שלהן בהשגת שוויון מגדרי ב-14 מתוך 17 יעדי הפיתוח שהציב האו"ם ב-2015 במטרה לשפר את איכות החיים העולמית עד 2030. למטרת המחקר הנוכחי, היעדים הללו חולקו ל-51 תת קטגוריות שמודדות את מצב הנשים ביחס לתחומים הבאים: עוני, רעב ותזונה, בריאות, חינוך, שוויון מגדרי, מים וסניטציה, אנרגיה, עבודה וצמיחה כלכלית, תעשייה תשתיות ויזמות, אי-שוויון, אלימות מגדרית, עבודה ופוליטיקה. למרבה הצער, התברר כי אף לא מדינה אחת הגיעה ל"שוויון המגדרי המובטח", ואף מדינה לא תגיע ליעד הזה עד שנת 2030.

שיוויון מגדרי בשכר (צילום: shutterstock)
שיוויון מגדרי בשכר (צילום: shutterstock)

8% בלבד מתוך 129 המדינות שנבדקו קיבלו ציון המוגדר כ"טוב", כלומר ניקוד של 80 ומעלה מתוך ניקוד מקסימלי של 100, אם כי אף מדינה לא השיגה ציון של מעל 90. בדומה, 12% מהמדינות קיבלו ציון "כמעט טוב" שנע בין 70 ל-79. ישראל משתייכת לקטגוריה הזו לאחר שקיבלה ציון של 76.7, שמציב אותה אחרי מרבית מדינות המערב, כשבאירופה היא מקדימה את הונגריה ורומניה בלבד. עם זאת, 80% מהמדינות קיבלו ציונים של מתחת ל-70 והממוצע העולמי עומד על 65.7 נקודות בלבד, או כפי שהגדירו זאת כותבי המחקר "עובר בקושי".

ממצאי המחקר הוצגו לפי הפילוח הגאוגרפי המקובל באו"ם. מצב השוויון המגדרי באירופה ובצפון אמריקה הוא הטוב ביותר עם ממוצע של 79.1, לאחר מכן אמריקה הלטינית והקריביים עם ממוצע של 66.5, אסיה והפסיפיק המאוכלסות ביותר עם ממוצע של 64.6, המזרח התיכון וצפון אפריקה עם ממוצע של 60.8 (ישראל מעלה את הממוצע באופן חריג בשכונה הגאוגרפית שלה) והמצב הגרוע ביותר הוא באפריקה שמעבר לסהרה עם ממוצע של 51.1.

ובחלוקה למדינות, בראש הרשימה עומדת דנמרק שהוכתרה למתקדמת ביותר בעולם מבחינת שוויון מגדרי לאחר שקיבלה ציון של 89.3. שאר העשירייה מורכבת מפינלנד, שבדיה, נורבדיה, הולנד, סלובניה, גרמניה, קנדה, אירלנד ואוסטרליה. בקצה התחתון של הדירוג נמצאת צ'אד שקיבלה ניקוד של 33.4 בלבד, לפניה נמצאות הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, קונגו ברזאוויל, תימן וניג'ר. כמה מדינות כושלות או טוטליטריות לא נסקרו וניתן לשאר שהמצב בהן עשוי להיות חמור בעליל: סוריה, אפגניסטן, לוב, סומליה, סודאן, דרום סודאן, צפון קוריאה, איראן, אריתריאה, טורקמניסטן, טג'יקיסטן, הרפובליקה של מרכז אפריקה ובורונדי.

ייצוג פוליטי הוא מספיק?

המחקר מציג בין היתר נתונים על מצב אי השוויון בתחומים שונים ברחבי העולם. כך למשל ניתן ללמוד ממנו כי על פי רוב מדינות בעלות הכנסה גבוהה לנפש נוטות להיות שוויוניות יותר מגדרית מאשר מדינו בעלות הכנסות נמוכות לנפש. אולם ארה"ב, רוסיה, טורקיה, דרום קוריאה וישראל הן דוגמאות למדינות בהן ההכנסה לנפש גבוהה והשוויון המגדרי נמוך יחסית. גם דוגמאות הפוכות יש בנמצא – במדינות עניות רבות נשים חשות ביטחון לצאת החוצה וללכת ברחוב – כך למשל רואנדה שדורגה במקום החמישי בעולם בתחום הביטחון ותחושת הביטחון לנשים. גם ייצוג פוליטי הוא מטעה – ניתן לחשוב שמדינה בעלת מחוקקות רבות, שרות רבות בממשלה או אפילו ראשות ערים רבות הן מדינות שוויוניות אולם על פי המחקר ניתן ללמוד כי זהו פרמטר חלקי בלבד. בריטניה למשל, בה מכהנת אישה כראשת הממשלה בפעם השניה (תרזה מיי שהתפטרה לאחרונה אך עדין לא הוחלפה) ובראש המדינה עומדת מלכה – מדורגת נמוך יחסית למדינות אירופה. דוגמה נוספת היא דרום אפריקה המדורגת במקום ה-71, אשר התמנתה בה השבוע ממשלה שמחציתה נשים ותהפוך למדינה ה-11 בעולם בה מספר שווה של שרים ושרות בקבינט. באופן כללי המחקר האזורים בהן שיעור נבחרות הציבור הגבוהה ביותר, ובתפקידים הבכירים ביותר הם אפריקה שמדרום לסהרה ואמריקה הלטינית – אזורים אשר דורגו נמוך מאוד. האחוז הממוצע של נשים המשמשות כשרות בעולם עומד על 21%, במדינות ה-OECD הוא מעט גבוהה יותר ועומד על 28%, ברואנדה לעומת זאת 47% מחברי הממשלה הן נשים, בדרום-אפריקה 42% בממשלה הקודמת והחל מהיום 50% מחברי הממשלה הן נשים.

שיוויון מגדרי בשכר (צילום: shutterstock)
שיוויון מגדרי בשכר (צילום: shutterstock)

פיתוח בר קיימא היה חלק מרכזי מסדר יומן של העצרת הכללית של האו"ם, בפגישותיה השנתיות, בעשור האחרון. אבל מתוך 17 המטרות לפיתוח בר קיימא (SDG – Sustainable Development Goal) שהעצרת הציבה לעצמה בשנת 2015 ואמורות היו להתגשם עד 2030, ישנה מטרה אחת מוגדרת שלטענת מרק סוזמן, "תהווה את המפתח לבנייה של עולם בו כולם יכולים לשגשג", מטרה זו הינה שוויון מגדרי לנשים וילדות.

סוזמן המשמש כנשיא המדיניות העולמית של קרן ביל ומלינדה גייטס (הקרן הפילנתרופית הגדולה בעולם שהונה עולה על 50 מיליארד דולר) טען לאחר החלטת האו"ם להשיג שוויון מגדרי מלא בכל העולם עד 2030, כי אחד המכשולים המרכזיים הוא מחסור במידע הולם בנושאים המשפיעים באופן לא פרופורציונאלי על נשים וילדות, כמו זכויות לבעלות על קרקע, נגישות לחינוך, תכנון משפחה וטיפול רפואי. "מידע הינו הכרחי להבנת היעילות וההתקדמות של פרויקטים שונים. עם זאת עד כה היה מידע קיים רק לגבי חלק קטן מאמות המידה והאינדיקציות שפותחו על מנת לאמוד את ההתקדמות ב-17 מטרות ה-SDG, כולל מעל 40 האינדיקטורים שפותחו המתייחסים במישרין לשוויון מגדרי. מתוך 14 אמות המידה שמראות התפתחות בשוויון המגדרי מרבית המדינות מודדות רק שלוש."

על מנת להתמודד עם הפערים הקריטיים האלו, קרן ביל ומלינדה גייטס יזמה מחקר בהיקף של 80 מיליון דולר על פני שלוש שנים, שיביא נתונים יותר אמינים במטרה לאפשר את שיפור התיכנון והמיקום של תוכניות לקידום שיווין מגדרי.

"מאמצים אלו ונוספים יספקו נתונים טובים יותר לפעילים למען שוויון מגדרי ומקבלי החלטות בתחום. נתונים אלו יאפשרו לזהות טוב יותר את המחסומים החברתיים והכלכליים המעכבים את התקדמות הנשים והילדות ויאפשרו לזהות את אלו שנופלים בין הכיסאות." כך לפי סוזמן.

"אנחנו יודעים מראיות קיימות כי העצמת נשים מאיצה התפתחות כללית. לדוגמא, כשילדות לומדות בחטיבת הביניים, יש סיכוי מופחת פי שש שינשאו כילדות. כמו כן, אחוז גבוה יותר של יודעות קרוא וכתוב בקרב נערות מפחית את לידות הבוסר – כאשר האם הינה בת עשרה, ומשפר באופן כללי את רמת הבריאות. כל אלו מטרות ב-SDG. כמו כן, ישנו סיכוי גבוה בהרבה שנשים, לעומת גברים, ישקיעו את עודפי ההכנסה שלהן באופנים שישפרו את חיי ילדיהן. התועלת שבשוויון מגדרי ניכרת גם בכך שכאשר נשים הינן בעלות גישה לשירותים כלכליים בסיסיים, כמו אשראי וחסכונות, הן יכולות לפתוח עסקים ולחסוך כסף למוצרים בסיסיים למשפחתן."

"סגירת הפערים המגדריים בחקלאות יכולה להשפיע באופן משמעותי יותר על הייצור בעולם המתפתח. היום למשל, נשים מרכיבות יותר מחצי מכח העבודה באזור סאב-הסהרה באפריקה. עם זאת הן מפעילות חלקות קטנות יותר ובעלות תפוקה מופחתת מאשר הגברים. לעיתים קרובות אין להן גישה לזרעים הטובים ביותר, לדשן, אשראי או הכשרה. מחקרים מראים שלתת לנשים יותר כח בקבלת ההחלטות על אמצעי ייצור יכול להעלות את התפוקה ב-20%, דבר הכרחי על מנת "למגר את העוני על כל צורותיו ובכל מקום עד 2030" (גם כן חלק ממטרות ה-SDG).

הפגנת מחאת הנשים בכיכר ספרא. (צילום: הדס פרוש/ פלאש90)
הפגנת מחאת הנשים בכיכר ספרא. (צילום: הדס פרוש/ פלאש90)

"עם זאת, התחוור לי ולאחרים שללא מיקוד מכוון ומונע ממסד נתונים מספק על הצרכים של נשים וילדות במיוחד, ההתקדמות למגוון רחב של יעדים תעוכב. אם ניכשל להשיג שוויון מגדרי אוניברסלי, נכשל במאמצינו להשיג מטרות רבות, החל מסיום העוני והמשך בהבטחת בריאות תקינה. כשאנחנו מסירים את המחסומים איתם מתמודדים החלקים הכי פגיעים בחברה, ההשפעות הינן מהפכות. אבל בשביל לעשות זאת, תורמים, שותפים לפיתוח, ממשלות והמגזר הפרטי צריכים להשקיע ביצירת מסד נתונים הממוין לפי גיל ומין. דבר זה יאפשר לתוכניות להיות מותאמות לצרכים של נשים וילדות בכל מקום. האתגר שלנו, וההזדמנות, היא להתגבר על המחסומים המבוצרים המעכבים את התפתחותן של נשים וילדות. מטרות ה-SDG הינן צעד ענק בכיוון, אבל מטרות בלי אסטרטגיות אופרטיביות הינן בסופו של דבר רק כוונות טובות. ה-SDG מספק מפת דרכים למיגור העוני ויצירת עולם בריא, בטוח, וטוב יותר לכולם ולכולן. יצירת מסד נתונים איכותי יותר הינה הדרך הטובה ביותר להבטיח שאף אחת לא תישכח לאורך הדרך." וזה מטרותיו של המחקר Equal Measures 2030 שפורסם השבוע.

מצבה של ישראל

ישראל בולטת בשונותה מהאזור הגאוגרפי אליו היא שייכת כאשר היא מדורגת הרבה מעל שאר המדינות במזה"ת ובצפון אפריקה, לעומת זאת בהשוואה לאירופה או למדינות ה-OECD תופסת ישראל את אחד המקומות האחרונים בדירוג הכללי. מבין 14 הקטגוריות שנבחנו קיבלה ישראל ציון 'טוב', 'טוב מאוד' או 'מצוין' ב-9 קטגוריות.

הציון שהציב את ישראל במקום נמוך הוא 'נכשל' בקטגוריה העוסקת במוכנות להפחתת סיכונים בשעות אסון, השתתפות של נשים במהלכים פוליטיים להתמודדות נגד התחממות כדור הארץ ובפגיעה באקלים. בנוסף לכך קיבלה ישראל ציונים נמוכים בקטגוריות העוסקת ביכולת של נשים לשלוט בתכנון המשפחה (הפלות, נישואים בכפייה, נישואי ילדים), אלימות במשפחה וייצוג של נשים במוסדות נבחרים ובממשלה, גישה  לרישיון נהיגה, חשבון בנק, אינטרנט ושילוב בתחומי המדע, הטכנולוגיה והמחקר. מטרה 10 העוסקת בשוויון בשכר ובתעסוקה, ומטרה 17 העוסקת בהוצאה ממשלתית על רווחה ובזכויות סוציאליות.

"אמנם היו עליות ומורדות במהלך השנים שנבחנו, אך לא ניתן להצביע על מגמה אחידה של צמצום האי-שוויון למעט בתחום ההשכלה הגבוהה. צמצום מסויים באי-שוויון בשנים האחרונות בולט בשלושה ממדים: החברה הערבית, העוני והעוצמה אך צמצום זה נובע בחלקו מהרעה כללית בהיבטים תעסוקתיים בקרב גברים ונשים כאחד, ולא משיפור במצבן של נשים", טוענות החוקרות של מדד המגדר 'שוות' – המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית במכון וון ליר בירושלים. לטענתן, הפערים בין נשים וגברים בישראל לא השתנו בעשור האחרון.

"עם זאת, על אף השיפור, עומק האי-שוויון ברוב הממדים נותר גבוה, במיוחד בממד העוצמה הפוליטית והכלכלית שהוא העמוק והיציב ביותר לאורך השנים, וכן בשוק העבודה והמגדור מקצועי" טוענות החוקרות. "ממצאים אלה מעידים על האתגר העצום והמתמשך שעדיין ניצב לפנינו בכל הנוגע לקידום השוויון בין נשים לגברים בישראל. אחד הגורמים העיקריים ליציבות הפער המגדרי ולמגמה המתונה,  אך לא חד-משמעית, של צמצומו הוא עומק הפער בממד שוק העבודה. בכל האינדיקטורים בממד זה —ההשתתפות בשוק העבודה, השכר, שיעור עובדי חברות כוח אדם, חלקיות המשרה ועומק המגדור המקצועי — הפער עמוק ויציב. בכדי להרחיב את הבנתנו את המאפיינים המגדריים של שוק העבודה הוספנו במדד 2017 מבט ממוקד על שוק עבודה מעורער דרך האינדיקטורים הבאים: ריבוי משרות לעובדות לעומת עובדים – אינדיקטור העוקב אחר פערי מגדר בקרב המועסקים/ות ביותר ממשרה אחת במקביל; היחס בין מספר השכירות למספר השכירים המקבלים 12 משכורות בשנה – אינדיקטור העוקב אחר הפערים המגדריים ברציפות התעסוקתית; ומועסקות ומועסקים המשתכרים פחות משכר המינימום."

הפגנת מחאה נגד האלימות כלפי נשים, 25 בנובמבר (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90).
הפגנת מחאה נגד האלימות כלפי נשים, 25 בנובמבר (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90).

"אף שבציבור שוררת תחושה שהעבודה הפמיניסטית הושלמה, הנתונים מעידים שעדיין יש פערים הטבועים עמוק במבנה שוק העבודה, בממד העוצמה ובקרב אוכלוסיות מוחלשות – הפריפריה והחברה הערבית. האלימות נגד נשים לא פחתה ונשים עניות מגברים. התחום היחיד שנמצא בו שיפור מתמיד הוא תחום ההשכלה הגבוהה, אך המדד מגלה כי אין די ברכישת השכלה לצמצום הפערים המגדריים בתעסוקה, וכי ההשכלה אינה מביאה להשתלבותן של נשים במשרות מתגמלות יותר או לטשטוש ההבחנה בין מקצועות "נשיים" למקצועות "גבריים", כך שהפערים בשוק העבודה ובעמדות כח והשפעה נותרו כשהיו. עול המשפחה והבית עדיין מוטל ברובו על נשים, וכתוצאה מכך הן עובדות במשרות פחות תובעניות מבחינת שעות העבודה ובמשרות חלקיות, הפוגעות גם ביכולתן להתקדם בעבודה, להרוויח יותר ולצבור זכויות לגיל פרישה."

"מדאיג ברמה בינלאומית"

אליסון הולדר, מנכ"ל המחקר, אמר כי הוא לא רואה אף מדינה העושה את המאמץ הדרוש לצמצם את הפערים המגדריים בקרב אזרחיה – גם לא המדינות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר. מלינדה גייטס, יו"ר עמותת ביל ומלינדה גייטס, שהייתה אחת המממנות של המחקר, מסרה לאחר פרסום המחקר כי הממצאים צריכים להוות "קריאת השכמה" לקובעי המדיניות. עם זאת, היא ציינה גם את העבודה שכמה מהמדינות הפחות מפותחות בעולם עשו צעדי ענק לעבר שוויון מגדרי בשנים האחרונות, מה שלדבריה מספק תקווה לעתיד. "מדינות רבות שלהן המשאבים המוגבלים ביותר נוקטות בצעדים משמעותיים בהסרת המכשולים שעומדים בפני נשים ונערות", הסבירה. "זה רק מוכיח כי בכל הקשור לשוויון מגדרי, לממשלות אין שום תירוץ להיעדר פעולה".

ממורי קצ'מבווה, המנכ"לית של "רשת הפיתוח לנשים באפריקה" (ארגון שהשתתף בהכנת המחקר) הזהירה כי המתרחש בארה"ב והכוח של הנשיא טראמפ עשוי להשליך על העולם כולו. "זה מדאיג ברמה בינלאומית כי זה נותן דריסת רגל לממשלות אחרות להמשיך לדכא נשים", אמרה. "מפלגות שהן נגד זכויות נשים ושוויון בין המינים מתחזקות ויכולות להשפיע במדינות שונות ברחבי העולם".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!