בית המשפט העליון דחה היום (שני) את ערעורו של יו"ר ארגון העיתונאים בהסתדרות יאיר טרצ'יצקי כנגד הליך הבחירה של ארנון בר-דוד לתפקיד יו"ר ההסתדרות. השופטים ניל הנדל, ג'ורג' קרא ואלכס שטיין קיבלו את טענות ההסתדרות וקבע כי בחירת היו"ר בבית נבחרי ההסתדרות (בינ"ה) במקרה שהיו"ר מפסיק את כהונתו באמצע הקדנציה היא הסדר ראוי, אשר עומד בכל אמות המידה המשפטיות והדמוקרטיות. לאור זאת, המליץ בית המשפט המליץ לטרצ'יצקי למשוך את הערעור בו דרש לקיים בחירות כלליות לתפקיד, וכך הוא עשה. ראש ההרכב, השופט ניל הנדל, אמר במהלך הדיון לפרקליטו של טרצ'יצקי כי "יש לאדוני בעיה עם השיטה, זה בסדר, אבל לא מקיים עילה משפטית".

במהלך הדיון אמר השופט אלכס שטיין כי "לא כל דבר צריך לבוא וליפול בבית המשפט, לא אגיד את המציאות הזו, לא כל דבר צריך להיות בבתי המשפט. יש מחאה חברתית, יש כל מיני כלים, למה צריך לבוא ולטעון כאן בבית המשפט, כשבכוח מנסים להכניס את זה לעילת אי סבירות ולמילה קיצונית?". בסיכום הדיון אמר הנדל לבא כוחו של טרצ'יצקי כי "אתה יכול לומר שיש מחלוקת וזה לגיטימי, אבל זה לא הדרך בבית המשפט. אני אומר שזה מה שנקבע, בית המשפט אישר את זה ועכשיו במקרה הזה אין משהו מאוד מיוחד…אנו לא נוהגים במקרים כאלה להתערב, אלא אם כן יש בעיה פרטית בשורש וזה לא המצב".

חוקת ההסתדרות קובעת כי יו"ר ההסתדרות ייבחר בבחירות ישירות על ידי כלל חברי ההסתדרות אחת לחמש שנים. בעקבות הליך משפטי שניהל איתן כבל ב-2013, נקבע בחוקה כי במקרה שהיו"ר מתפטר או מפסיק למלא את תפקידו באמצע הקדנציה, ייבחר מחליפו על ידי בית נבחרי ההסתדרות – המוסד העליון של הארגון, המונה 171 חברים הנבחרים אף הם בבחירות כלליות אחת לחמש שנים. במסגרת הליך זה כל סיעה בהסתדרות יכולה להציג מועמד מטעמה. עוד נקבע בחוקה כי בית נבחרי ההסתדרות רשאי גם להורות על הליך בחירות כלליות, על פי שיקול דעתו.

לאחר התפטרותו של אבי ניסנקורן מתפקיד יו"ר ההסתדרות בפברואר השנה, קבע בית נבחרי ההסתדרות שחבריו יבחרו את היו"ר החדש ודחה את הצעת האופוזיציה לבחירות כלליות ברוב של 123 חברים מתוך 171. בעקבות זאת פנה יו"ר ארגון העיתונאים בהסתדרות יאיר טרציצקי לבית המשפט המחוזי בתל אביב בדרישה שיורה על בחירות כלליות, בטענה שההסדר הקיים אינו חוקתי. עוד טען טרצ'יצקי כי כלל חברי ההסתדרות זכאים לבחור ישירות את היו"ר גם במקרה של התפטרות יו"ר באמצע הקדנציה, וכי מנגנון הבחירה בבינ"ה מעניק יתרון מובנה למועמד שהיו"ר הפורש תומך בו. העתירה נדחתה על ידי השופטת רחל ברקאי, שקבעה כי "אין המדובר בהליך של מינוי 'יורש' כפי שטען המבקש", והוסיפה כי ההחלטה לבחור את היו"ר במסגרת בינ"ה לאחר התפטרות ניסנקורן התקבלה "בקבלת החלטה בהצבעה במסגרת מליאה רבת משתתפים, לאחר דיון ממושך".

בעקבות הדחייה ערער טרצ'יצקי לבית המשפט העליון וביקש צו מניעה לבחירות בבינ"ה. הבקשה לצו מניעה נדחתה על ידי השופטת יעל וילנר, בטענה לשיהוי בהגשתה:  "המבקש פנה לבית המשפט המחוזי רק ביום 21.3.2019 וביקש לעכב את הליך הבחירות. אני סבורה כי בכך השתהה המבקש, וכי היה עליו לפנות לבית המשפט כבר עם פרישתו של מר ניסנקורן, עת היה ניתן לצפות כי הליך הבחירות יתבצע בהתאם להסדר הזמני. יתר על כן, וודאי שהיה על המבקש לפנות לבית המשפט בסמוך מיד לאחר קבלת החלטת בינ"ה מיום 17.3.2019". עוד כתבה וילנר כי "בענייננו, אנו מצויים כעת לאחר 'הדקה ה-90', פחות משעתיים לפני מועד הבחירות, באופן שלא מותיר שהות לבחון את טענותיו של המבקש כראוי ולקבל את תשובת המשיבים, טרם קיומו של הליך הבחירות עצמו. לנוכח האמור, דין הבקשה להידחות".

ההסתדרות יוצגה בהליך המשפטי על ידי עו"ד שוקי חורש ועו"ד רונן ברומר. סיעת עוגן בהסתדרות, שנתבעה אף היא, יוצגה ע"י עו"ד נדב ויסמן, עו"ד עידן לרון ועו"ד תאיר איתן. את טרצ'יצקי ייצגו עו"ד עודד גזית ועו"ד אלירם בקל.