חברת בזק משכה שלשום (שני) את הערעור שהגישה לבג"ץ נגד החלטת בית הדין המחוזי שאישר את הליכי הקנס עליה בשנת 2015, וזאת בגין הפרות בתיק השירות של השוק הסיטונאי. ההפרות נוגעות ל'רפורמת הפס הרחב' שמטרתה המוצהרת הייתה להקל על חברות אחרות להתחרות בבזק, בכך שיוכלו לגייס לקוחות ולספק להם בחשבונית אחת גם את שכירת התשתית של בזק, וגם את שירות ספק האינטרנט (ISP).
הליך הפיקוח של משרד התקשורת, שהוביל למתן הקנס, בדק את בזק בימים הראשונים להחלת הרפורמה, בטענה שהיא עיכבה את מעבר הלקוחות של עצמה להסדר החדש, בו הם שוכרים את התשתית שלה דרך חברות מתחרות. בבזק טענו אז כי מדובר בהליך פיקוח שהקדים את זמנו, משום שכל הבעיות שנוצרו בימים הראשונים תוקנו בהמשך. עוד טענו כי בזק הייתה מוכנה מראש עם ממשק אוטומטי להעברות כאלו (API) ואילו ספקי האינטרנט לא היו ערוכים לשימוש בו, ולכן, במשך שלושה חודשים, העברת הלקוחות נעשתה באופן ידני, פעולה מסובכת בהרבה מבחינת תשומות כח האדם הנדרשות אליה. עוד טענה בזק, כי ההנחיות הסופיות והמדויקות הוצאו באופן רשמי רק יום לפני פתיחת ההליך. אף על פי כן, לא הצליחה בזק לשכנע שתי ערכאות משפטיות, הן בטענותיה המהותיות, והן בטענותיה הפרוצדורליות לגבי הטלת הקנס.
האם רפורמת הפס הרחב פגעה בבזק?
בשונה מהמוצהר במשרד התקשורת, מבנה המחיר בתצורה זו דווקא שוחק את רווחיות ה-ISP, ומפצה אותו רק בתועלת אסטרטגית – קשר עם הלקוחות, דרכו ניתן להציע להם שירותים נוספים. בכך, "פתיחה לתחרות" מועילה בעיקר לשתי מתחרות – סלקום, ופרטנר, שהן קבוצות תקשורת בעלות שלל שירותי תקשורת, המסייעות לדחוק מהשוק ספקים קטנים יותר. עד כה, גם פעילות הטלוויזיה על גבי האינטרנט של פרטנר וסלקום לא הצליחה להביא לרווחיות משמעותית, אם כי הצליחה לפגוע בחוסן של HOT ו-YES. למעשה, עד הרבעון הראשון של שנת 2019 כמות הלקוחות האבסולוטית של בזק המשיכה לגדול, בין השאר בשל אפליה באכיפה מצד משרד התקשורת, שהתעקש על קיום הסדר שכירות רק על גבי רשת בזק ודחה הסדר דומה על רשת HOT שנים קדימה. התוצאה הייתה, שלקוחות מסויימים נטשו את HOT והצטרפו לבזק במתכונת סיטונאית. מעל חצי מליון לקוחות עברו לשכירת תשתית בזק דרך חברה אחרת.
בזק ספגה פגיעה אסטרטגית מאבדן הלקוחות, אך ספק אם נפגעה כלכלית. הירידה בהכנסה מלקוח שעבר מבזק ישירות ללקוח שוק סיטונאי מתאזנת עם העליה במספר הלקוחות הכללי, ובעזרת הירידה בהוצאות על לקוחות אלו, בזק נמצאת אפילו ברווח קטן. עוד עובדה מעניינת היא שאת הקנס הגדול יחסית בגובה 8.6 מיליון שקלים, הטיל המנכ"ל דאז, שלמה פילבר, שנחשב למי שסייע לבזק באופן לא חוקי, על פי החשדות בתיק 4,000, ואף הפך לעד מדינה בתיק.
הפסיקה החדשה עלולה לפגוע בבזק בתביעה ייצוגית
כנגד בזק תלויות שתי תביעות ייצוגיות בגובה מאות מליוני שקלים בגין רווחים לכאורה שנעשו שלא כדין, הנסמכות על קביעות דומות של משרד התקשורת בגין הפרעה לתחרות. כעת ביקשו התובעים, מיכל ברק סוקולובר ואלון צדוק, בעזרת עורכי הדין, שחר בן מאיר, יצחק אבירם, אופיר נאור ורונן גרשט, להכניס את החלטת בג"ץ כמסמך לתוך התביעה הייצוגית. עורכי הדין מציינים כי בזק מבקשת לדחות את ההליכים בתיק בטענה כי ערעורה על החלטות משרד התקשורת עתיד להתקבל, ואילו כעת נוצרה מציאות הפוכה. למרות שבית הדין בחר שלא לבחון כלל את החלטות משרד התקשורת עצמן ולהיצמד לשאלה הפרוצדורלית של תקינות הליך קבלת ההחלטות, עורכי הדין סבורים כי הפיכת הקנס לבזק לקנס סופי ומוחלט תחזק את תביעתם להשבתם של מאות מיליוני שקלים לציבור.
בשנים עברו בזק אכן נהנתה מרווחי עתק, לעתים למעלה מ-90% מכלל הרווח בענף התקשורת כולו, אך ספק אם האחריות על כך יושבת דווקא על בזק. משרד התקשורת הוא האחראי על הפיקוח על מחירי בזק ומסרב באופן עקבי לאפשר לה להוריד מחירים בתחום הרווחי ביותר מבחינתה – השירות הוותיק של קו הטלפון הנייח. המשרד קיווה כי שמירה על מחיריה של בזק גבוהים, תעודד מעבר למתחרות, אך הלקוחות בחרו אחרת – חלק מהלקוחות הוותיקים העדיפו להישאר כלקוחות בזק, ואילו אחרים נטשו את השירות כולו במספרים גדולים.
המשרד מנע ומונע עד היום מבזק להגמיש כלפי מטה את מדיניות המחירים שלה, מה שהיה מוריד אמנם את ההכנסות מכל לקוח, אך היה מאפשר לה לשמר מספר גבוה יותר של לקוחות, תוך מתן הנחות במחיר לכלל הציבור. למעשה, התביעות הייצוגיות נשענות על החלטות נקודתיות, בהן לכאורה נתפסה בזק ב'הפרעה לתחרות', כאשר עיקר הרווחים העודפים להם זכתה, אם היו כאלו, ניתנו כתוצאה מכשלים במדיניות הפיקוח והאכיפה של משרד התקשורת. ההשלכות של כשלים אלו חמורים משום שבמשך שנים רבות בזק הזרימה רווחי עתק לשוק ההון – כ-20 מיליארד שקלים ב-10 שנים, כולל כספים שלא היו ברשותה, אלא נבעו מגיוס הלוואות בהיקף עצום.
לו הפיקוח של משרד התקשורת היה משרת את האינטרס הציבורי, הרי שחלק מהכסף היה מתרגם להנחות לציבור, חלק נוסף היה משפר את רמת השירות, ורק מיעוטו היה זורם כדיבידנד לבעלי המניות. הקשיים אליהם נקלעה בזק כעת, אשר מסתמנים בעצירה מוחלטת של חלוקת רווחים לבעלי המניות, גורמים לקשיים רבים בשוק ההון בקרב מחזיקי המניות שנשענו על מקור הכנסות בודד – רווחי בזק. מדובר בחברת 'אינטרנט זהב' וחברת 'ביקומ', אשר נאלצות לוותר על הנכס היחיד שברשותן – גרעין השליטה בבזק, במחיר נמוך במיוחד של מאות מליוני שקלים, בעבור חברה שערכה צנח מ-16 מיליארד שקלים לטווח של כ-7 מיליארד שקלים בסך הכל. גם הרוכשים המיועדים – קרן ההשקעות סרצ'לייט, לוקחים סיכון מסויים ברכישה, משום שאיש אינו יכול להבטיח שבזק תחזור לשיעורי רווחיות גבוהים כבעבר, ומצבת החובות בשלוש החברות – בזק, ביקומ ואינטרנט זהב עולה על 10 מיליארד שקלים.
