"SOS!!! ביקשתי מהחברה הקבלנית להפסיק את העבודה. מבלי להיכנס לפרטים, ממליץ לכם בחום לבחור בפינצטה את הקבלן שאתם שוכרים לשיפוצים ולעולם לא לשלם את הכסף מראש". את הפוסט הנ"ל כתב אייל לבקוביץ, הבעלים של 'גולדמונד ספרים' והוסיף: "כעת זקוק לעזרה בריתוך, צביעה ושיוף של מדפים, צביעה של סורגים, נגרות ופירזול. כל עזרה תתקבל בשמחה. זה מאוד לא נעים להזדקק לעזרה מחברים במקרה הזה, אבל לצערי נתקלתי בקשיים עצומים בפרויקט הזה שבעקבותיו נגרמו לי הוצאות כספיות ונפשיות שהשאירו אותי במצב מורכב".

את גולדמונד, חנות ספרים יד שנייה, מכירים היטב בשכונת הדר שבחיפה. לא רק את החנות, גם את אייל לבקוביץ (37), שמאז שפתח לראשונה לפני כעשור את חנותו הקטנה ברחוב מסדה הפך לכח מוביל של אירועים קהילתיים שחיזקו את הקהילה וחיברו בינה לבין בעלי העסקים בשכונה. העובדה הזו אולי מסבירה כיצד קרה שבעקבות הפוסטים הרבים שפרסם התגייסו עשרות אנשים מקרוב ומרחוק לעזור ללבקוביץ לסיים את השיפוץ של החנות החדשה והגדולה בשוק תלפיות המתחדש.

מנגישים את החנות לבעלי כיסאות גלגלים. עבודה קהילתית על החנות החדשה של גולדמונד ספרים (צילום: אייל לבקוביץ)

לבקוביץ החליט לפני כעשור לפתוח חנות ספרים יד שנייה ומצא את מקומו בחנות קטנה ברחוב מסדה בשכונת הדר שבחיפה, שם פעל ורכש קהל לקוחות נאמן, אבל עם ההצלחה נוצרו צרכים חדשים. החנות במסדה היתה צפופה וצרה מלהכיל את כל הספרים שהיו במלאי, וגם מקום ללקוחות לא היה, במידה והגיעו מעל שני לקוחות בו זמנית. גם לאירועי תרבות שונים שלבקוביץ ארגן ויזם לא היה מקום. "בחנות הקודמת לא היה מקום ליזום שום דבר מלבד מכירת ספרים. לא היה אפילו מקום לספרים עצמם, חצי מהם היו אצלי בבית, לא היה מקום לעבוד, הם היו בגובה לא נגיש" מתאר לבקוביץ.

באיזשהו שלב החל לבקוביץ לחפש מקום חדש וגדול יותר לחנות. לבקוביץ קיווה למצוא מקום רחב ידיים שגם יכיל עשרות אלפי ספרים וגם יהיה פתוח ומזמין. בחזונו ראה אנשים שנעצרים לשתות קפה ולשבת לקרוא או לעבוד על המחשב. הוא קיווה שיהיה מקום שניתן יהיה לקיים בו הופעות חיות, ירידים ומסיבות. החלום התגשם, לבקוביץ מצא נכס בגודל של 150 מ"ר ברחוב עקרון בשוק תלפיות שתחליף את החנות במסדה שהייתה בגודל של 20 מ"ר בלבד.

הצפיפות בחנות הישנה של גולדמונד ספרים (צילום: אייל לבקוביץ)

לבקוביץ מתאר את הבחירה לעבור דווקא לאזור שוק תלפיות. "אני אוהב את השוק, את הפוטנציאל המתפתח פה והגדילה מלמטה. זה האזור הכי חי בעיר מבחינתי. יש לו חיים בזכות עצמו ללא חסד מצד העירייה. אני עד כדי כך מחויב למקום שאני עובר לגור ממש מעל לחנות בקרוב".

השיפוץ הקהילתי

"שמעתי על הצורך של אייל בעזרה מהפייסבוק, כי עקבתי אחר הפוסטים שלו במהלך השיפוץ ואחריו" אמרה רותי שפירא (60), מטפלת במגע, תושבת חיפה ולקוחה ותיקה בגולדמונד. היא מספרת שמאוד אהבה את החנות במסדה, שהיא "קטנה ומתוקה. עם שירות חיובי ולא נדחף. אז באתי לתמוך".

הסלון בחנות החדשה של גולדמונד ספרים (צילום: אייל לבקוביץ)

טל גבעון, אמא לשלושה ילדים בוגרים ותושבת שוק תלפיות סיפרה כי "לפני ארבע שנים כשעברתי לכאן, לא היה פה כלום מלבד השוק ומי שגר כאן. הכל פה די קפא על שמריו ואם כבר היה משהו אז זה רק הליכה לאחור מבחינת תשתיות ומצב המבנים". גבעון כאמנית שמציגה את עבודותיה, מארחת סדנאות והרצאות בביתה, התגייסה גם היא לשיפוץ. לדבריה היא פעילה בהחייאת אזור השוק מיומה הראשון במקום, ובין היתר גם התגייסה לעזור עם השיפוץ בפתיחת מסעדת תלפיות שנפתחה לפני כארבע שנים. "יש לי איזשהו אינטרס שהמקום הזה יגדל ויפרח וישגשג מכל הבחינות, לא רק מבחינת העסקים" מסבירה גבעון. גבעון הגיעה במהלך ימות השבוע לעזור בשיפוץ, בעיקר בזמנים בהם היו עוד אדם אחד או שניים שהגיעו לסייע. הימים בהם הגיעו רבים היו ימי סוף השבוע – אז נערכו 'מסיבות שיפוץ', אבל גבעון מסבירה כי היא משתדלת שלא לעבוד בשבתות.

אייל לבקוביץ מחנות הספרים גולדמונד (צילום: מיכל רוזן)

ללבקוביץ לא היה פשוט לבקש עזרה בשיפוץ החנות. "אף פעם לא הייתי במקום של לבקש עזרה מהציבור, בטח לא בפן העיסקי, אבל המכה הייתה כל כך קשה שלא נותרה לי ברירה". זה עורר בו "רגשות מעורבים. מצד אחד מאוד מביך, אפילו קצת התביישתי, ומצד שני זה מאוד חימם את הלב, במיוחד כשהגיעו אנשים מרחוק ואנשים שבכלל לא הכרתי, הם הכירו את החנות, אבל אני לא הכרתי אותם".

אני מדמיין שאנשים מכל שכבות האוכלוסייה ירגישו בנוח להיכנס לשבת פה, ירגישו שייכים

אני כותבת שורות אלה בעודי ישובה על הספה בגולדמונד החדשה, סופגת את האווירה. כמי שמכירה את לבקוביץ שנים גם עבורי המקום החדש מהווה בית, חלום שהתגשם וקרם עור וגידים. המקום מחולק לחללים שונים וכל קירותיהם מכוסים מדפי עץ עמוסים בספרים ססגוניים. במרכז החנות ישנו סלון עם ספות, כורסאות ושולחנות. החנות מלאה בספרים יד שנייה, חלקם עוד מימי קום המדינה ואף לפני. לכל חלל בחנות יש יעוד. חדר ילדים עם ספרים מעוררי נוסטלגיה, קיר לספרי היסטוריה וביוגרפיה, חדר שמוקדש לפילוסופיה ויהדות, ומציאון בו ניתן לקנות כל ספר ב-10 ש"ח. החלל הגדול של החנות מלא מקיר אל קיר בספרי פרוזה וקיר וחצי ממנו מוקדש כל כולו לספרי עם עובד. ניתן גם למצוא שם אוגדנים שונים של עיתוני עבר כדוגמת עיתון "דבר", "דבר הפועלת", אוגדנים של "דבר אחר" ועוד שלל אוצרות.

בהתאם ללוח השנה לבקוביץ מציג בתצוגה ספרים הקשורים למועד, כדוגמת הגדות פסח מכל העולם, ספרים על ירושלים ביום ירושלים ועוד. את כל הספרים הנמצאים בגולדמונד ניתן לחפש בקטלוג האינטרנטי של החנות וכן אם חשקה נפשכם בספר שלא נמצא בגולדמונד, חנויות יד השניה של הספרים עובדות בשיתוף פעולה וניתן להשיג את הספר גם ממקומות אחרים. לבקוביץ יעדכן אתכם ברגע שהספר יימצא.

אירועי מוזיקה חיה בחנות החדשה של גולדמונד ספרים (צילום: אייל לבקוביץ)

כשראיתי בעצמי את הפוסט של לבקוביץ ברור היה לי שאגיע לסייע ככל שאוכל, בסך הכל לבקוביץ ואני חברים מהשכונה וגם הורינו חברי ילדות. צפיתי שכמותי גם חברים רבים אחרים מהשכונה יגיעו, כך שמהגעתם לא הופתעתי. לעומת זאת, ההפתעה הגדולה שלי הייתה העובדה שהגיעו לעזור אנשים שבכלל לא הכרנו, לקוחות ותושבים מהשכונה שפשוט התגייסו לעזור. כך מצאתי את עצמי מסדרת את ספרי הילדים בשישי אחר הצהריים ביחד עם שפירא וכך הכרתי לראשונה גם את סמדר זכרוני.

זכרוני (34), מנהלת גן ילדים בעתלית, מכירה את לבקוביץ מספר שנים דרך אירועים של קהילת מידברן. "היו ימים במהלך השיפוץ שהיו מלא אנשים והייתה מוזיקה ואנשים מסתובבים ומתחברים". לדבריה אחד הדברים היפים בקהילת ה'ברן' הוא ההתגייסות של הקהילה כשאנשים רוצים לעשות "משהו גדול", כשיש חזון עם ערך קהילתי. "לאייל יש חנות ספרים. איזה בן אדם הזוי פותח היום חנות ספרים?! אבל יש לו לא רק חנות ספרים, הוא מקים מרכז תרבות חינוכי חברתי, הוא דיבר מההתחלה על הספרים האלה על רקע ג'אמים והופעות והוא רקם את הכל בראש שלו הרבה קודם". זכרוני ראתה את הצורך בחנות גדולה יותר בביקור בביתו של לבקוביץ. "זה היה מחזה, הבית שלו, מלא ערימות של ספרים בספריות, בארגזים ובכל מקום".

זכרוני מספרת שכך גם התגייסו לעזרתה כשהיא פתחה את הגן, ושהתמורה שהחברים בקהילה מבקשים זה שדברים גדולים יצליחו ושהם יוכלו לאמר שהם היו חלק מההקמה. "כשאנשים רואים עוול שנעשה לאדם עם רעיון גדול כמו של נעשה לאייל אז הם מרגישים עוד יותר צורך לתת יד ולראות אותם קם" היא מסבירה.

שפירא מספרת שכשהיא לקחה חלק בשיפוץ "הייתה אווירה של קהילה, כאילו החנות שייכת למי שבא לתרום. זה יפה בהתחשב בזה שגולדמונד היא עסק פרטי, אבל כנראה שהוא מפיץ הרבה משיכה סביבו". לבקוביץ מסביר כי "ההתגייסות הזו גרמה לי להרגיש שיש אנשים מאחורי, ושמה שעשיתי במשך כעשור במסדה, אנשים אהבו אותו מספיק כדי להתחבר ולהאמין במקום החדש".

החנות החדשה של גולדמונד ספרים. ניתן לשבת בחנות ולקרוא להנאתך (צילום: אייל לבקוביץ)

זכרוני שגרה בעתלית מאוד מצפה להתחבר לקהילה בהדר מבחינה חברתית ומבחינתה 'גולדמונד' היא שער נפלא לכך. "המקום עכשיו נראה כאילו הוא תמיד היה שם. הייתי ביום ראשון שעבר בג'אם, היו מלא אנשים, ניגנו מוסיקה, בכינור, בגיטרות ותופים, ויושבים ומקשקשים, שרים, שותים בירה והיה פשוט נעים וכיף, ותוך כדי אנשים תפסו איזה ספר, קראו עיינו, חלק קנו וכולם פשוט היו יחד. דרך גולדמונד היה לי מאוד קל לדבר איתם, מהר מאוד כולם זכרו את השם שלי, ידעו מי אני וישר הזמינו אותי לעוד אירועים וזה ממש מגניב, גיליתי שחיפה היא לא סתם עיר מתה כמו שחשבתי".

רז אלמליח (40), תסריטאי, קופירייטר ומתרגם, תושב הדר וחבר ותיק של לבקוביץ, מספר: "בזכות אייל בכלל הגעתי להדר, הוא זה שהביא אותי לכאן". לדבריו של אלמליח המעבר של גולדמונד לשוק תלפיות הוא "מהלך אמיץ, מאוד אופטימי ובעל חזון". אלמליח אומר שלבקוביץ יודע איך לבקש מאנשים עזרה. "הוא כתב פוסטים נוגעים ומעניינים בנושא והוא הצליח לגייס אותם באופן שבו הוא ביקש". לדברי אלמליח רוב מי שהגיע זה או חברים של לבקוביץ מהשכונה או מקהילת המידברן, ואלה שלא מהמעגלים הקרובים "לא תופסים את עצמם רק כלקוחות שלו, יותר אוהדים שלו שרוצים בהצלחה שלו".

יריד יד שנייה ודוכנים של תושבי השכונה במיקום החדש של גולדמונד ספרים (צילום: אייל לבקוביץ)

שפירא מדמיינת את גולדמונד כ"חנות שתהיה סביב ספרים, סיפורים, כתיבה לכל מיני גילאים וקבוצות, הקראה והמלצות של ספרים, קבוצות שקוראות את אותו הספר ונפגשות לשיחה. זה מקום מאוד מאוד יפה ואני מתכוונת לפנות לעצמי זמן כורסה שם. פשוט מקום מחמם לב".

אלמליח לא מזדרז להכתיר את החנות החדשה כמרכז של השכונה, מבחינתו מוקדם מידי לקבוע באופן נחרץ. כפי שהוא רואה זאת "יש לה פוטנציאל מאוד גדול להיות לא רק חנות ספרים, אלא חלל גם לעבודה ולשתות קפה, גם לאירועים. אז אידיאלית זה מקום שיכול לחולל קהילה. החנות הקודמת גם הייתה מחוללת קהילה, אבל היא הייתה חלק ממקום יותר מבוסס שזה רחוב מסדה, ועכשיו יש פה משהו טיפה יותר חלוצי וזה מקום שיכול ליצר יותר התרחשויות. זאת אומרת, אם החנות הקודמת הייתה שותפה טובה ומלאה להתרחשויות, המקום החדש יכול ממש להנהיג התרחשויות קהילתיות, חלוץ של התרחשויות, אני אישית מקווה שזה יהיה ככה, בשביל אייל ובשבילנו".

לבקוביץ מתאר את תמונת העתיד שלו. "החזון הוא ש"גולדמונד" תהיה חנות שתספק חוויה ביתית, אווירה חמה ומחבקת, שיתגבש כאן משהו אנושי – חברתי, מקום של מפגש, יצירה, אומנות. מקום שמחובר לשכונה בה הוא נמצא. לדוגמה שאפשר יהיה לערוך כאן אסיפת תושבים ושעות סיפור לילדים בעברית וערבית. כבר עכשיו מתקיימות כאן הופעות חיות ומפגשים מוזיקליים ספונטניים, ומתוכננים פסטיבל קומיקס בסוף החודש הקרוב ופסטיבל סרטים תיעודיים בחודש יולי ויש עוד רעיונות שנרקמים. אני מדמיין שאנשים מכל שכבות האוכלוסייה ירגישו בנוח להיכנס לשבת פה, ירגישו שייכים, שיש להם כאן מקום".