במהלך מונדיאל הנשים שנערך הקיץ בצרפת, אנו נחשפים לסיפורים מדהימים ויוצאי דופן, מאבקים לשוויון מגדרי ורגעים קטנים של קסם המרכיבים את הפסיפס מלא הצבע של אירוע הספורט הגדול של הקיץ. קיבצנו בשבילכם חמישה סיפורים נפלאים המתרחשים מאחורי הקלעים של מונדיאל הנשים.

הלוחמות והלב של ארגנטינה

עד כמה השינוי בכדורגל הארגנטינאי הוא מטורף ועמוק, ניתן לראות מהסיפורים המטורפים של שחקניות הנבחרת. לא יאמן הדרך שאותה עברו שחקניות הנבחרת.

שוערת נבחרת ארגנטינה ונינה קוראה בת ה-35, פרשה מכדורגל בשנת 2010, לאחר שנמאס לה מהיחס של ההתאחדות לנבחרת הלאומית. היא ילדה תאומים והחלה לעבוד כקופאית. קוראה מאסה במשחק הכדורגל ובמשך מספר שנים סרבה לשחק אפילו עם ידידות שלה בשכונה.

ב-2016 חזרה לשחק עם חברות שלה בקבוצה קטנה באחת הליגות החובבנית לנשים. ב-2018 מאמן הנבחרת חואן קרלוס בוארו שמע על כך והלך לשכנע אותה לחזור לנבחרת שמוקמת מחדש לקראת הקופה אמריקה.

קוראה שלא שיחקה כדורגל רציני כבר 8 שנים, בהתחלה לא רצתה לחזור ואמרה לו: "אני במצב שונה עכשיו, יש לי תאומים ואני לא חיה יותר לבד" המאמן המתוסכל שידע שחסר לו שוערת איכותית בשער אמר לה שהוא חייב להגיש את סגל השחקניות והוא צריך שהיא תגיד לו אם לרשום אותה לא?

ניתן להבין מה התשובה של קוראה הייתה. מיותר לציין שהיא נזרקה ישר להרכב הפותח והצטיינה במהלך במסע העפלתה של הנבחרת למונדיאל בצרפת. בשבוע האחרון הצטיינה קוראה במדי נבחרת ארגנטינה בתיקו מול נבחרת יפן ובהפסד הקטן מול נבחרת אנגליה. קוראה הייתה אדירה בשני המשחקים והציגה משחק לחימה יוצא דופן שכלל עצירות מרהיבות והדיפת פנדל של ניקיטה פאריס. קוראה היא הלב והנשמה של נבחרת הלוחמות הארגנטינאיות, אולי בדרך לסנסציה והעפלה היסטורית לשמינית הגמר.

ניצחון קטן על כל מטילי הספק מבית ומחוץ

במהלך המשחק מול נבחרת שבדיה, כבשה נבחרת תאילנד הקטנה את שער הבכורה שלהן במונדיאל נשים והרגשות התפרצו החוצה. לא היה קשה לראות את התרגשות, בעיקר על פניה של המנהלת המקצועית של הנבחרת ומנכ"לית של אחת החברות הגדולות בתאילנד, שכל זה קרה הודות להשקעה המטורפת שהיא עושה כדי לקדם את כדורגל הנשים התאילנדי.

האישה בחולצה הלבנה היא, נואלפן לאוסמן בת ה-53, אשר משמשת כמנהלת של נבחרת תאילנד. לאוסמן היא בת לאחת המשפחות העשירות בתאילנד וחובבת כדורגל מושבעת. במקביל לעבודתה כמאמנת הנבחרת לאוסמן היא מנכ"לית של אחת מהחברות הביטוח הגדולות בתאילנד "Muang Thai Insurance".

מנהלת הנבחרת החליטה שהחברה בה היא משמשת מנכ"לית תיקח חסות על כדורגל הנשים בתאילנד ותקדם אותו לעבר הרמות הגבוהות ביותר. החברה החליטה לאמץ את ליגת הנשים המקומית ומשמשמת כספונסרית הראשית שלה. כדי לקדם את הנבחרת החובבנית, החליטה לאוסמן להעסיק את שחקניות הנבחרת בחברה בבעלותה.

במהלך הטורנירים ומחנות האימונים השחקניות לא צריכות לעבוד ואילו כאשר ישנה פגרה, אז השחקניות עובדות כמוכרות ביטוח של החברה. הסידור המפתיע עזר לקידום הנשים של תאילנד ולהעפלה היסטורית של הנבחרת הקטנה למונדיאל הראשון שלה אי פעם.

השער הקטן הגדול הזה מרגש באופן אישי, נואלפן לאוסמן בנתה את הנבחרת הזאת כמעט מאפס והשער הזה הוא חלק מהניצחון האדיר שלה, בכל מי שלא האמין בכדורגל הנשים התאילנדי מבית ומהעולם.

קמרונית מלידה ועכשיו בנשמה

בשנת 2014 החליטה שחקנית ההגנה האמריקאית אסטל ג'ונסון לפרוש מכדורגל. לאחר 3 עונות בליגה האמריקאית המקצוענית, ג'ונסון החליטה להמשיך הלאה. היא הרגישה שהיא מיצתה את עצמה בכדורגל והיא רצתה להתחיל את הקריירה שלה במקצוע אחר. במונדיאל 2015 עקבה ג'ונסון אחרי נבחרת קמרון אותה היא אוהדת וראתה אותה מעפילה לשמינית הגמר.

ג'ונסון ראתה את הלביאות מאפריקה נלחמות על המגרש ובאופן פתאומי החליטה שגם היא רוצה להיות שם איתן במונדיאל הבא. לאחר שנת הפסקה היא חזרה לשחק כדורגל בליגה האמריקאית והתחילה בתהליך הידברות עם ההתאחדות הקמרונית, שבאופן מפתיע לא התלהבו לצרף אותה כשחקנית הנבחרת. הסיבה שהם לא התלהבו, כי ג'ונסון היא בכלל לא קמרונית.

אביה של ג'ונסון הוא אמריקאי שעבד בשנות ה-80 וה-90 ברחבי כל אפריקה כמומחה לחקלאות בפרויקט של "חייל השלום". שם הוא פגש את אימה, שהיא ילידת מאלי. פרי אהבתם אסטל נולדה בתקופה בא עבד בקמרון ולכן היא הייתה זכאית לאזרחות קמרונית.

לאחר מאמצים רבים ובחלוף ארבע שנים צורפה ג'ונסון לסגל קמרון במהלך טורניר אליפות אפריקה ועזרה לנבחרת להעפיל למונדיאל. השבוע ראינו  אותה מגשימה חלום, כחלק משלישית הבלמיות של הנבחרת מול הולנד וקנדה החזקות.

פיל נוויל ברגע אנושי של מאמן

בסיום הניצחון על ארגנטינה, החלה שחקנית נבחרת אנגליה פראן קירבי לבכות. פיל נוויל מאמן הנבחרת ניגש לשחקנית שלו, שפתחה בהרכב והייתה האדריכלית של שער הניצחון וניחם אותה.

"זה היה היום הולדת של אימא, היא נפטרה כאשר היא הייתה צעירה". "היום היה קשה, אמרתי לה שאימה מביטה עליה מלעלה בגאווה." "אנחנו משפחה, כאשר היא בוכה, כולנו בוכים איתה".

בגיל 14 איבדה קירבי את אימה שנפטרה באופן פתאומי ממחלת הסרטן. קירבי הייתה מאוד קשורה לאימה ולקחה את המוות שלה באופן קשה. לאורך כל קריירת הכדורגל שלה, קירבי מתמודדת עם דיכאון בעקבות המוות של אימה.

בגיל 16 ערכה קירבי את הופעת הבכורה שלה בקבוצה הבוגרת של רידינג, אך בסוף העונה נכנסה לדיכאון קשה, בעקבותיו החליטה לפרוש מכדורגל. משפחתה ראתה את מצוקתיה והתגייסה לעזור לה לעבור טיפול פסיכולוגי משמעותי.

בגיל 19, שנתיים לאחר פרישתה, חזרה קירבי לשחק כדורגל. כבר באותה העונה הייתה בלתי ניתנת לעצירה, אותה סיימה כמלכת השערים של הליגה ה-3 באנגליה עם 33 שערים ועלייה לליגה השנייה עם קבוצתה. עונה לאחר מי כן היא המשיכה את ההתקדמות שלה עם הבטחת עלייה לליגה הבכירה, זימון בכורה לנבחרת אנגליה הבוגרת וסיימה פעם נוספת כמלכת השערים עם 24 כיבושים.

בתוך עצמי ידעתי שזה לא היה מספיק ", אמרה קירבי בראיון ל-BBC." הייתי צריכה לחזור למסלול ולהבטיח לעצמי שאני יכולה להיות השחקנית הכי טובה שאני יכולה להיות. זה בסופו של דבר מה שאמא שלי רצתה שאני אעשה .זה מה שמניע אותי. היא רצתה שאני אהיה כדורגלנית מקצוענית, ויום אחד זה פשוט חדר אלי למוח וחשבתי לעצמי, 'את הולכת להחזיר את עצמך למגרש".

הרגע הקטן הזה בסיום המשחק ,מראה שוב את הקשר המיוחד שיש בין מאמן נבחרת אנגליה פיל נוויל לשחקניות שלו. גם באחד הימים הקשים ביותר בשנה לאחת השחקניות הבכירות שלו, נוויל מספק רגישות והכוונה שנוגעת במקומות הנכונים ומגבשת עוד יותר את שחקניות הנבחרת לקראת האתגרים שיגיעו בהמשך הטורניר.

נבחרת ניגריה מובילה את המאבק לשוויון מגדרי כלכלי

נבחרת הנשים של ניגריה הייתה אחת הנבחרות הראשונות שבחרו להיאבק כנגד ההתאחדות הכדורגל שלהן. לא כולם מכירים, אך הן היו מהנשים הראשונות שהחלו את המהפכה שכיום אנחנו רואים במגרש ומחוצה לו. מאבק שנמשך גם היום על התקציב כדורגל הנשים במדינת חולת הכדורגל.

במשך 13 ימים במהלך חודש דצמבר 2016 שחקניות נבחרת ניגריה הסתגרו בחדרי המלון שלהם ולא היו מוכנות להתפנות עד שההתאחדות תשלם להן את הכסף שהובטח.

ההתאחדות הבטיחה לפני הטורניר שאם הן יזכו באליפות אפריקה הן יקבלו בונוס של 17.5 אלף דולר כ"א. השחקניות זכו בטורניר שנערך בקמרון ואז קבלו רק אלפיים דולר כ"א. 3 ימים בלבד לאחר הזכייה יצאו השחקניות למאבק בלתי מתפשר.

כאות מחאה השחקניות הסתגרו בחדרי מלון בעיר הבירה ולאחר 8 ימים שאף אחד לא התייחס אליהן, הן לקחו פלקטים וטושים ויצאו עם שלטים מאולתרים להפגנה מול הפרלמנט בעיר הבירה אבוג'ה ולאחר מכן הלכו בצעדה להפגין מול ביתו של נשיא המדינה, מוחמדו בוהארי.

בוהרי יצא מביתו והבטיח להן שהוא יטפל במשבר ולאחר מכן קיים את הבטחתו. הסיפור המעניין שהנשים האלו לקחו יוזמה די מטורפת ויצאו למאבק שכבר קרא באופן דומה בשנת 2004, אז שחקניות הנבחרת התבצרו במשך 3 ימים בבית מלון בעיר הבירה עד שזכו לכסף שהובטח להן. הרבה שנים לפני המאבקים המתוקשרים במדינות המערב. בין השחקניות שהפגינו ניתן למצוא את חלוצת ברצלונה אסיסאט אושואלה.