דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט' באדר ב' תשפ"ד 19.03.24
14.2°תל אביב
  • 7.4°ירושלים
  • 14.2°תל אביב
  • 12.2°חיפה
  • 14.1°אשדוד
  • 11.5°באר שבע
  • 16.5°אילת
  • 15.0°טבריה
  • 8.4°צפת
  • 13.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בעולם

הממלכה המפולגת / מדיניות הקיצוצים בבריטניה דחפה את השכבות המוחלשות לתמוך בברקזיט

תיימו פצר, כלכלן מאוניברסיטת ווריק שבאנגליה, טוען כי הקיצוצים העמוקים במערכת הרווחה, ובמיוחד בדיור הציבורי, שהנהיגה הממשלה השמרנית החל מ-2010 פגעו באמון בין אזרחי בריטניה למדינה | משבר האמון הביא, בסופו של דבר, להחלטה על עזיבת האיחוד האירופי

הפגנה מחוץ לפרלמנט בלונדון , 12 במרץ 2019 (AP Photo/Matt Dunham)
הפגנה מחוץ לפרלמנט בלונדון , 12 במרץ 2019 (AP Photo/Matt Dunham)
יונתן קירשנבאום

לא רק החוקים, ההגירה והתשלומים לאיחוד האירופי היו אלו שהכריעו את משאל העם על הברקזיט, אלא גם העובדה שהמדינה הפקירה את השכבות העניות ביותר באוכלוסיית אנגליה, כך עולה ממאמר שפרסם לאחרונה תיימו פצר, כלכלן באוניברסיטת ווריק שבאנגליה. בשלוש השנים מאז משאל העם הדרמטי, מנסים מומחים מכל רחבי אירופה מנסים לענות על השאלה מה הביא את הציבור הבריטי לתמוך בעזיבת האיחוד האירופי, החלטה שהכניסה את אירופה כולה לסחרור פוליטי. על פי פצר, אחת הסיבות שהביאו את הבריטים להצביע בעד העזיבה הם צעדי ה"צנע"- הקיצוצים הגדולים בתקציב המדינה שבוצעו בשנים שאחרי המשבר הכלכלי של 2008.

מפגינות בלונדון, 15 בינואר 2019 (AP Photo/Frank Augstein)
מפגינות בלונדון, 15 בינואר 2019 (AP Photo/Frank Augstein)

לטענת פצר המדיניות הכלכלית המחמירה גרמה לסדק עמוק בתחושת "החוזה" שבין המדינה לאזרחיה, דבר שהכלכלן מקשר עם תמיכה במפלגת UKIP שדחפה לקיום משאל העם ולעזיבת האיחוד. "הקיצוצים, ובעיקר הקיצוצים בתחום הרווחה, היו גורם משמעותי מאחורי העלייה בתמיכה במפלגת UKIP לקראת משאל העם ב-2016, ותרמו להתגברות ההתנגדות לשתי המפלגות הממסדיות. התמיכה במפלגת UKIP מראה מתאם גבוה מאד עם הצבעה בעד עזיבת האיחוד האירופי", עתה הכלכלן הבריטי.

במאמר נטען עוד שהקיצוצים, שהובילה ממשלה בראשות המפלגה השמרנית בגיבוי האופוזיציה, הובילו לניכור עמוק בין אלו שנפגעו בצורה הקשה ביותר לבין המדינה. לטענתו של פצר, אזורים שנפגעו באופן הקשה ביותר מהקיצוצים והעלאות המיסים הם אלו בהם המעבר מתמיכה באחת המפלגות המסורתיות (השמרנים ולייבור) ל-UKIP והצבעה בעד העזיבה היו המשמעותיות ביותר. למעשה, פצר טוען כי "התוצאות מצביעות על כך שלולא הקיצוצים שלאחר המשבר הכלכלי, ניתן לשער שמשאל העם כלל לא היה מתרחש, או שהיה מסתיים בניצחון לצד שתמך בהישארות באיחוד".

הקיצוצים וחוסר האמון במערכת הפוליטית שחוו בריטים רבים שנפגעו מהם, טוען פצר, הפכו את אותם האנשים למטרות נוחות בעבור מפלגת UKIP. הקמפיין שהובילה המפלגה עסק רבות בנתק של שתי המפלגות מחיי היומיום של אזרחי בריטניה "הפשוטים", וברצון לפגוע בממסד הפוליטי, ולהחזיר את כבודו של האדם הפשוט. לטענת פצר, הקיצוצים שהחלו בשנת 2010 היו גורם מכריע ביצירת הקרקע מתוכה צמחה התמיכה ב-UKIP.

קמפיין של מלפגת UKIP לקראת משאל העם על הברקזיט. צילום: AP
קמפיין של מלפגת UKIP לקראת משאל העם על הברקזיט. צילום: AP

ב-2010 הכריזה ממשלת בריטניה בראשות דיוויד קמרון על "חבילת צנע" שכללה קיצוצים של כ-30 מיליארד פאונד בעיקר בתקציבי הרווחה, במטרה לכסות את הגרעון שנוצר בעקבות חילוץ הבנקים בשנת 2008, לטענת הממשלה. במקביל, הכריז קמרון על הורדת מיסים חדה לחברות ובעלי הכנסה גבוהה, יחד עם העלאת מיסים שפגעו בעיקר בשכבות החלשות ביותר בחברה. צעדים אלו היו מיועדים להביא לחזרה לצמיחה ומשיכת משקיעים זרים לבריטניה.

בפועל, המהלך לא הביא לתוצאה המובטחת, וזכתה לביקורת חריפה מצד קשת רחבה של כלכלנים בבריטניה שטענו שהקיצוצים הביאו דווקא להתמשכות המיתון. כך או אחרת, הקיצוצים פגעו באופן אכזרי באוכלוסיות החלשות ביותר בבריטניה- שעל פי פצר היו אלו שהכריעו את הכף לטובת עזיבת האיחוד האירופי. לטענתו, התמיכה הגורפת בפוליטיקה הבריטית בקיצוצים הובילה את נפגעיה הראשיים לזעם כלפי מה שנתפס כ"פוליטיקה הממסדית" בבריטניה, ולמעבר לתמיכה במפלגות שהציגו את עצמן כ"אנטי ממסדיות", ובעיקר UKIP – שהבטחתה המרכזית הייתה עזיבת האיחוד האירופי, דבר שהיה מחוץ לקונצנזוס של שתי המפלגות מזה עשורים.

פצר מראה כי רשויות מקומיות בהן הקיצוצים בתקציבי הרווחה פגעו באופן הקשה ביותר נטו להצביע יותר ויותר למפלגת UKIP מאז שנת 2010, והצביעו בעד עזיבת האיחוד ב-2016. במועצות מקומיות בהן קיים שיעור גבוה של משפחות שמסתמכות על שירותי הרווחה המקומיות, ובעיקר שירותי הרווחה והדיור הציבורי, הקיצוצים הובילו לפגיעה קשה בשירות לאותן משפחות, וערערה את יכולתן להתקיים. הוא מציין כי דווקא במועצות מקומיות מהסוג הזה חלה התפנית הפוליטית המשמעותית ביותר מאז 2010 – מתמיכה באחת המפלגות הגדולות לתמיכה ב-UKIP.

שלטים נגד יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי. (צילום: סוכנות AP)
שלטים נגד יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי. (צילום: סוכנות AP)

מהמאמר עולה כי הפגיעה בזכות לדיור ציבורי הייתה המשמעותית ביותר בפגיעה באמון של האוכלוסיות העניות במערכת הפוליטית. פצר מראה כי "מס החדרים" שהוטל בשנת 2012, פגע במיוחד בשירות לשכבות המוחלשות. החוק המדובר קיצץ בתמיכה שהעניקו המועצות המקומיות בתשלומי הדיור הציבורי למשפחות, שעל פי הממשלה "מחזיקות בדירות עם חדרים מיותרים שלא נחוצים להם ועומדים ריקים". בהתאם לחוק, שזכה לגינויים חריפים מצד ארגונים חברתיים, פקחים מטעם הממשלה ביצעו בדיקות בדירות דיור ציבורי, במטרה לקבוע האם כל החדרים בבית מקבלים שימוש ראוי, והגישו למועצה המקומית את דרישות הקיצוצים. באופן זה קוצץ משמעותית תקציב הדיור הציבורי בבריטניה, ומשפחות רבות סבלו מעלייה בשכר הדירה. מספר ארגונים חברתיים בריטים תבעו את הממשלה בשנים האחרונות בטענה שהחוק הוביל לעלייה בשיעור מחוסרי הדיור בבריטניה, עלייה בשיעור התמותה בקרב עניים ופגיעה במשפחות עניות ובעיקר בילדים עניים.

על פי פצר, ברשויות מקומיות בהן "מס החדרים" פגע באופן הקשה ביותר חלה העלייה המשמעותית ביותר בתמיכה ב-UKIP. במקרים רבים המועצות המקומיות האלו היו מעוזי תמיכה של מפלגת הלייבור, שהתנגדה לקיומו של משאל העם, אבל לטענתו של פצר הקיצוצים הביאו את תושבי אותן המועצות לתמוך יותר ויותר במפלגת UKIP, ולהצביע בעד הברקזיט.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!