39% מהמועסקים אינם מרוצים מהאיזון בין הזמן שהם מקדישים לעבודה בשכר לבין הזמן אותו הם מקדישים לתחומים אחרים בחייהם כגון פנאי ומשפחה, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלמ"ס שפורסמו היום (שלישי). מפילוח מגדרי של הנתונים עולה כי המתח בין עבודה לבית מורגש באופן חריף יותר בקרב נשים וכי הן בוחרות, או נדרשות, לעשות יותר שינויים תעסוקתיים משיקולים משפחתיים.

כך, האוכלוסייה שמדווחת על חוסר שביעות הרצון הגבוה ביותר מאיזון הזמן בין העבודה למחוצה לה הן נשים לילדים עד גיל 17, העובדות במשרה של 43 שעות בשבוע או יותר – 61% מהן דיווחו על חוסר שביעות רצון, בהשוואה ל-45% מהאבות עם נתונים דומים.

אחוז הנשים והגברים בגילאי 20 – 44 שעשו שינוי בתעסוקה בעקבות הולדת ילד (נתונים: למ״ס, גרפיקה: אידאה)

37% מבני 22-44 המועסקים או שהיו מועסקים בעבר, עשו שינוי באופי העסקתם לאחר שנולדו להם ילדים. אולם בפילוח מגדרי עולה כי בעוד שבקרב גברים רק 18% שינו את עבודתם, בקרב נשים מדובר בלמעלה ממחצית-54%. 24% מהנשים שעבדו הפסיקו לעבוד, 19% צמצמו את מספר שעות העבודה, 3% החליפו מקום עבודה, 3% לקחו חופשה ללא תשלום ו-2% החליפו מקצוע או תפקיד.

מועסקים בני 20 ומעלה עם ילדים עד גיל 17 במשק הבית שאינם מרוצים בין איזון עבודה-חיים (נתונים: למ״ס, גרפיקה: אידאה)

כ-12% מהגברים ו-17% מהנשים עשו שינוי באופי העסקתם בעקבות נישואין. נתון זה בולט בעיקר בקרב נשים בחברה הערבית, בה כשליש (34%) מהנשים שעבדו שינו את מצבן התעסוקתי בעקבות נישואין. רובן, 82%, הפסיקו לעבוד או צמצמו את משרתן.

בשנה שעברה קוצר שבוע העבודה בישראל בשעה, לראשונה מזה כ-22 שנים, בעקבות ההסכם שהובילו ההסתדרות וארגוני המעסיקים. כיום עומד כיום על 42 שעות, כשעתיים למעלה מממוצע ה-OECD.