"הוט" הודיעה אתמול (שני) כי בוצע עדכון מחיר לחבילות האינטרנט 200 מגה של החברה, כך על פי אתר גלובס. במוקדים מחיר תשתית 200 מגה עלה מ-85 שקלים ל-95 שקלים בחודש, ומחיר תשתית 200 מגה + ספק עלה מ-99 שקלים ל-109 שקלים בחודש. באתר החברה מחיר תשתית 200 מגה עלה מ-79 שקלים ל-89 שקלים בחודש, ומחיר תשתית 200 מגה + ספק עלה מ-90 שקלים ל-100 שקלים בחודש.
המחירים עלו בעקבות התערבות משרד התקשורת
בעבר נקטה "הוט" במבצע לפיו תשתית אינטרנט ב-200 מגה עלתה רק 74 שקלים. הצעה משתלמת זו לציבור היא נמוכה מהמחיר הסיטונאי המפוקח אותו קבע משרד התקשורת להשכרה למתחרות, שמסתכם בכ-83 שקלים לכל מנוי. פגיעה כזו בכלכליות למתחרים נקראת "MARGIN SQEEZE", או 'צמצום מרווחים' בעברית, והיא בעייתית בראיה אסטרטגית: כאשר חברה בוחרת מרצונה להפסיד כסף לזמן מוגבל על מנת לדחוק מתחרות מהשוק ואז להעלות את המחירים, לאחר שהמתחרות יצאו מהשוק, פרקטיקה כזו נחשבת לתחרות בלתי הוגנת ולעתים רגולטורים מתערבים על מנת למנוע אותה.
לפי גלובס, משרד התקשורת פנה לחברה במכתב בו צוין כי "כי התעריף הקמעונאי שגובה "הוט" מהצרכן בגין שירות זה נמוך מהתעריף הסיטונאי אותו היא גובה מספקי שירות המתחרים בה על גבי השוק הסיטונאי. כלומר, המחיר הקמעונאי שגובה "הוט" אינו מאפשר, לכאורה, לכסות ולו את המחיר הסיטונאי לאספקת שירות זהה על-ידי ספקי השירות, וזאת גם אם נתעלם מהעלויות הקמעונאיות הנוספות הכרוכות באספקת שירות זה ללקוחות". עוד צוין במכתב כי "פרקטיקה זו של צמצום מרווחים חריף פוגעת בתכלית אסדרת השוק הסיטונאי, מסכלת את מאמצי המשרד ליצירת מגרש משחקים מאוזן ויוצרת, על פניה, פגיעה משמעותית בתחרות בתחום הבזק".
את מי משרת משרד התקשורת?
במקרה זה, החשש הוא לדחיקה של מתחרות מהסדר ספציפי – הסדר השוק הסיטונאי על רשת "הוט", אבל לא דחיקה של מתחרות מהשוק בכללותו. להיפך, הורדת מחיר התשתית של "הוט", הופכת את שכירת התשתית של "הוט" לכלכלית יותר בעבור שאר ספקי האינטרנט, ללא איחוד החשבוניות לספק אחד. לפרטנר ולסלקום יש תשתיות סיבים עצמאיות שהן פורסות היכן שכלכלי בעבורן, והורדת המחיר של "הוט" לא פוגעת בפעילות זו. כמו כן, חברת "הוט" לא תצליח לדחוק בשום טווח נראה לעין את חברת בזק מהשוק, לכן המשמעות הפרקטית של צמצום המרווחים היא רק פגיעה בהסדר עליו עמל משרד התקשורת במשך כעשור – הסדרי השוק הסיטונאי, ולא פגיעה בשוק התקשורת הרחב.
על פי אותה הסדרה, משרד התקשורת הוא המפקח על מחירי השכירות ולאחר שאלו נקבעו, אין לו יכולת לחייב את "הוט" להשכיר את הרשת שלה יותר בזול למתחרות. ההתראה ל"הוט" כנגד הוזלת מחיר התשתית הינה שמירה על הנתח הכלכלי של המתחרות על חשבון ייקור מחירי האינטרנט לציבור. במובן זה, הרי שמשרד התקשורת בוחר לשרת את המתחרות, שמעמדן חלש, ולא את התחרות. מכיוון שתחרות בתשתית היא כמעט תמיד בלתי כלכלית, רק בתחום התקשורת ישנם ניסיונות להסדרה תחרותית בישראל של תשתיות תקשורת, אלא שכאן פעולת משרד התקשורת פוגעת בציבור בטווח המידי, ללא כל תמורה ברורה בכל טווח שהוא.