שומרים על הזכויות, וגם על המניות: מחקר חדש שעוסק בקשר בין התאגדויות עובדים ויציבות פיננסית של חברות מצביע על קשר בין התאגדות עובדים, יציבות שווי השוק, ומניעת קריסות פיננסיות בתאגידים. שלושה כלכלנים מאוניברסיטת הונג קונג פרסמו לאחרונה מחקר הבוחן את תרומתם של איגודי העובדים ליציבות פיננסית, וקבעו שאיגודים חזקים תורמים ליציבות הפיננסית של חברות, ומונעים קריסות בשווי המנייה.
בניגוד לטענתם של כלכלנים שמרנים שאיגודי עובדים נוטים להוריד את ערך המניות ולהפוך את החברה לאטרקטיבית פחות למשקיעים, מראים שלושת החוקרים כי איגודים תורמים דווקא ליציבותן של חברות. הסיבה לכך היא שאיגודי העובדים דווקא מרסנים את הנהלת החברה, ומונעת ממנה לקבל החלטות שמונעות מרווח קצר טווח, אבל מסכנות את יציבות החברה בטווח הארוך. "איגודי עובדים תורמים לריסון החלטות פזיזות או החלטות על השקעת יתר, נוטים לדרוש מדיניות השקעות פחות סיכונית, ותורמים להעברה רציפה יותר של מידע בין חלקי החברה" נכתב במחקר.
לטענת החוקרים, ככל שהשפעת האיגוד בחברה חזק יותר, כך התרומה שלו למניעת קריסות פיננסיות היא גדולה יותר. העובדה שאיגודים חזקים "משפיעים על קבלת ההחלטות של ההנהלה", מאפשרת לעובדים להשפיע לטובה על קבלת ההחלטות, ולמנוע השקעות מבוססות על רווח לטווח קצר.
העובדים מרסנים את התנודתיות
מהמחקר עולה כי דווקא בעלי המניות הם אלו שלוחצים להשקעות מסוכנות, שעלולים להביא לערעור היציבות הפיננסית של החברה. לטענתם, פעמים רבות בעלי המניות "קופצים" מחברה לחברה, ולמעשה מנהלים אסטרטגיה של רווח לטווח קצר. במילים אחרות, פעמים רבות בעלי המניות אינם מעוניינים ביציבות ארוכת טווח, אלא ברווחים כאן ועכשיו. כך, תחת לחץ בעלי המניות ההנהלה עלולה לקבל החלטות שמטרתם להביא לרווחים מידיים, גם על חשבון יציבות החברה לאורך זמן.
בניגוד לבעלי המניות, העובדים אינם זוכים לשינוי במשכורת כתוצאה מרווחים קצרי טווח. "מכיוון שהעובדים זוכים לחלק לא משתנה מרווחי החברה (השכר), הם דומים יותר למלווים ובעלי החוב של חברה, שמעדיפים מדיניות של סיכון נמוך" כך נכתב בדו"ח.
האינטרס של העובדים: יציבות
לטענת החוקרים, האינטרס המובהק של העובדים הוא ביציבות, והימנעות מנטילת סיכונים. לכן, ארגוני עובדים, שמפעילים לחצים על ההנהלה לטובתם של העובדים, תורמים דווקא לשמירה על יציבות פיננסית. לטענת החוקרים ארגוני עובדים נוטים להתנגד להשקעות נתפסות כסיכוניות, וככל שארגון העובדים עוצמתי יותר, כך ההשפעה שלו על היציבות הפיננסית של החברה גדול יותר. "אחת ההשפעות של קיומו של ארגון עובדים בחברה היא הימנעות מהשקעת יתר", כותבים החוקרים. "מכיוון שלאיגודים יש יכולת להשפיע על קבלת ההחלטות של ההנהלה, הם נוטים ללחוץ למניעת השקעת יתר, דבר שמוביל לירידה ברמת הסיכון של החברה".
עוד טוענים החוקרים שארגוני העובדים תורמים לשקיפות גבוהה יותר של מצב החברה, ולכן מונעים קריסות פתאומיות בערך המניות. לטענתם "חברות בהן קיים ארגון עובדים, נוטות פחות לשמור בסוד מידע שלילי על מצב החברה ומונעות מצב שבו מידע כזה "נאגר" לאורך זמן" כותבים החוקרים. "כך, חברות שבהן קיים איגוד נוטות פחות לסבול מקריסות פתאומיות בערך המניה כתוצאה מגילוי פתאומי של מספר גדול של נתונים שליליים על החברה" הם כותבים.
עוד עולה מהמחקר כי חוקים להגבלת כוחם של איגודי העובדים מפחיתים את ההשפעה החיובית שלהם על יציבות החברות. החוקרים בדקו את הפערים בין חברות אמריקאיות הפועלות במדינות בהן קיימים חוקים המגבילים את זכות השביתה או את יכולת ההתארגנות של איגודים, ומצאו כי במדינות אלו לאיגודים יש כוח מוגבל יותר לשמירה על יציבות החברה. "במדינות בהן קיימים חוקים כאלו (המגבילים את כוחם של האיגודים), האיגודים זוכים לכוח מיקוח מוגבל יותר, ולכן מחזיקים בכוח מוגבל יותר מול ההנהלה. כתוצאה מכך, במדינות אלו לאיגודים יש השפעה חזקה פחות על שמירת היציבות הפיננסית בחברה", סבורים החוקרים.