לאחר עשור של רפורמות לקידום למידה משמעותית וחדשנית, ישראל נותרת מאחור ביישום שיטות הוראה מתקדמות – כך עולה מממצאי הסקר הבינלאומי להוראה ולמידה (TALIS) שפרסם היום ארגון ה-OECD. יחד עם זאת, הדוח מצביע על היקפים רחבים של מורים המשתתפים בהשתלמויות והכשרות בטרם הכניסה לתפקיד ובמהלך שנות העבודה.

"מערכת החינוך אינה מה שהיתה פעם, ולא מספיק שהתלמידים שייצאו ממנה ידעו דברים – גוגל יודע הכל', כותבים מחברי הסקר, הבוחן את אופני הלמידה וההכשרה של מורות ומורים מרחבי ה-OECD. "התלמידים צריכים לא רק לדעת, אלא גם להבין מה הם יכולים לעשות עם הידע שלהם. הממשלות יצטרכו לעבוד קשה יותר, לא רק על ידי הפיכת ההוראה למקצוע מבוקש כלכלית, אלא חשוב מכך, למבוקש יותר אינטלקטואלית – על ידי תמיכה רחבה יותר בהתמחויות הוראה של מקצועות מתקדמים הפועלים בסביבה עם עצמאות רבה ותרבות עבודה משותפת", כותב אנדריאס שלייכר, ראש תחום החינוך ב-OECD.

רק 35% מהמורות בישראל מיישמות שיטות למידה חדשניות, למשל יצירת מרחב חינוכי בו התלמידים מתבקשים למצוא פתרונות שונים לבעיות. בכלל מדינות ה-OECD עומד הממוצע על 45%. בתחום המשוב ללמידה התוצאות מעודדות יותר, אך עדיין נמוכות מממוצע המדינות המפותחות: 66% מהמורים הישראלים דיווחו שהם מקיימים משוב ובחינה של תהליכי הלמידה של תלמידיהם לעומת 79% במדינות ה-OECD, ורק 29% מהמורים מאפשרים לתלמידיהם להעריך בעצמם את הישגיהם, אופן הערכה הנחשב חדשני ומיושם בהדרגתיות במערכת החינוך, בעוד ממוצע מדינות ה-OECD עומד על 44%.

בית הספר לאתגרי העתיד בחריש (באדיבות בית הספר)

93% מהמורות בישראל מדווחות שבסך הכל היחסים בינן לבין התלמידים הם חיוביים והצדדים מסתדרים אחד עם השני. עם זאת, תלמידי ישראל נוטים להפריע בשיעורים הרבה יותר מחבריהם בעולם: 77% ממורות ישראל דיווחו שהן באופן תדיר צריכות להרגיע תלמידים בזמן השיעור (לעומת 65% במדינות ה-OECD), ורק 75% מזמן השיעור מנוצל להוראה ולמידה (לעומת 78% ב-OECD). מהדו"ח עולה כי האקלים החברתי בבתי הספר אלים יותר מאשר במדינות מפותחות אחרות: 26% מהמנהלות בישראל דיווחו על מעשי אלימות, בריונות הפחדה והשפלה בקרב תלמידיהן, מול 14% ממוצע בלבד בקרב כלל מדינות ה-OECD.

רוב המורים בישראל וכן בשאר מדינות ה-OECD טוענים שלמערכת יש ציפיות ודרישות גבוהות מהמורים, הנובעות מהצורך להתאים את עצמם לשינויים בעולם העבודה ולחידושים בשדה החינוך. הם מדווחים כי הם צריכים לשלוט בקשת רחבה של מיומנויות, מה שהופך את עבודת המורה לאחד המקצועות המאתגרים ביותר בשוק העבודה כיום. לפי דוח ה-OECD המורים בישראל פתוחים לדרישות ולחידושים: 78% מהמורות דיווחו שהן והשותפות שלהן לעבודה תומכות אחת בשנייה ביישום רעיונות חדשים – שיעור זהה לממוצע מדינות ה-OECD.

בית הספר לאתגרי העתיד בחריש (באדיבות בית הספר)

מהדוח עולה כי שיעורי המורים הישראלים שהשתתפו בהכשרות מקצועיות, הן במהלך לימודי המקצוע והן במהלך שנות העבודה, זהים לממוצע מדינות ה-OECD ובתחומים מסוימים אף עולים עליהן. שיעור המורים בישראל שעברו הכשרה מעשית בכיתות בזמן לימודיהם עומד על 79%, וזהה לממוצע מדינות הארגון. 41% מהמורים ערכו התנסות מעשית בהוראה, פורמלית או לא פורמלית, בטרם כניסתם לעבודה (ממוצע ה-OECD עומד על 42%). שיעור המורים החדשים שנמצאים תחת ליווי והדרכה אישיים בישראל עומד על 47% – מעל פי שניים מממוצע ה-OECD העומד על 22%.

בתחום ההשתלמויות במהלך העבודה, ישראל עומדת בשורה הראשונה של המדינות המפותחות – 96% מהמורים ו-99% מהמנהלים דיווחו שהשתתפו בתכנית השתלמות אחת לפחות בשנה שקדמה למחקר (ממוצע OECD עומד על 94% מהמורים ו-99% מהמנהלים).  ו-81% דווחו שהיו שבעי רצון מההכשרה, ושהיא הייתה משמעותית עבור הקריירה שלהם. כל מורה שני בישראל ציין שהוא משתתף בהכשרות המבוססות על למידה ופיתוח מיומנויות משותפים, אופן הכשרה שמורים רבים ברחבי ה-OECD דווחו כמשמעותי.

ב-OECD מודאגים מהשימוש המועט יחסית באמצעים טכנולוגיים במערכי הלמידה. לפי הדוח, רק כמחצית (52%) מהמורים במדינות המפותחות בעולם אמרו שהם משתמשים בתדירות גבוהה באמצעים טכנולוגיים. בישראל המצב דומה – 53% דיווחו על שימוש תדיר באמצעים טכנולוגיים. רק כמחצית מהמורים בישראל (ובעולם) ציינו שהם נותנים לתלמידיהם להשתמש בטכנולוגיות חדשות לפרוייקטים הכיתתיים שלהם. השיעורים הלא מאוד מרשימים הללו קשורים, לדברי מומחים רבים, לפערי הגילאים המשמעותיים בין המורים השונים בתוך המערכת. 58% מהמורים בישראל ציינו שהכשרה טכנולוגית עדכנית הייתה חלק ממערך הלימודים שלהם, ופחות ממחצית (47%) הרגישו מוכנים להשתמש בטכנולוגיות חדשות ללמידה כיום. 40% מהמנהלים בישראל דיווחו שעקב מחסור או ציוד לא מתאים נפגעת רמה ההוראה בבית ספרם.

תלמידה במגמת רובוטיקה (צילום: משה שי \ פלאש90)

ע"פ ה-OECD, בכלכלות המתקדמות בעולם כיום רק מחצית מהמורים עוברים הכשרה הכוללת שימוש בטכנולוגיות חדשניות, ורק מחצית מהמורים המוכשרים להוראה יהיו ממוקצעים דיים כדי לעבוד במקצוע שלהם. ה-OECD מציב למדינות ארבע דרישות בסיסיות להתוויית המדיניות החינוכית: יצירת מערך תמריצים ומיון שימשוך אליו מועמדים בעלי הישגים גבוהים, הענקת הכשרה איכותית למועמדים חדשים להוראה ולמורים שכבר עובדים, תמיכה במורים לאורך כל תהליך ההכשרה והתמקצעות שלהם במקצוע, ובחינה מתמשכת של סיפוק המורים מעבודתם וקידום מקצועי ומעמדי מתמיד.

הוראה הייתה הבחירה המקצועית הראשונה של 61% מהמורות בישראל, לעומת ממוצע של 67% מהמורות במדינות ה-OECD. על אף הביקורת המתמדת על היעדר מורים צעירים במערכת החינוך בישראל, הדו"ח מגלה כי הגיל הממוצע של המורה הישראלית עומד על 42 שנים, שנתיים פחות מהגיל הממוצע במדינות ה-OECD, שעומד על 44. רק כרבע מהמורים בישראל (27%) הם מעל גיל 50, כאשר במדינות ה-OECD מדובר על ממוצע של מעל ל34%. ההזדמנות להשפיע על חינוך ילדים ולתרום לחברה היו המניע עיקרי בבחירה המקצוע של 96% מהמורים.

בדומה למדינות רבות אחרות ב-OECD, גם בישראל מקצוע ההוראה מציע מעט אופק של קידום תעסוקתי לנשים: בעוד 76% מכוח ההוראה בישראל מורכב מנשים, רק מחצית ממנהלי בתי הספר הן נשים. ממוצע הנשים בקרב המורות בכלל מדינות הארגון עומד על 68%, בעוד ממוצע הנשים בקרב המנהלות עומד על 47%.