״התפקיד שלנו הוא לחנך את העובדים לכך שחייהם קודמים לכל״, אמר נשיא התאחדות בוני הארץ ראול סרוגו בכנס 'יום הבטיחות' שערכו היום (רביעי) ההסתדרות וההתאחדות. ״אין נושא חשוב יותר מנושא הבטיחות. זה פשוט בלתי נסבל, ומצידי לא אעשה דבר ואתעסק רק בזה. הרבה דברים מוטלים עלינו לעשות״.

״עלינו לשלב ידיים ולעשות את כל המאמצים, על מנת שעובדי הבניין יחזרו הביתה בשלום. זה אפשרי", אמר יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד והוסיף "המצב הולך ומחמיר, ומה שצריך לעשות זה קודם כל לשלב ידיים – כל הכוחות במדינת ישראל, לטובת הנושא הזה. הנושא הזה, מבחינתי, הוא חלק מתרבות ה'סמוך' וה'עזוב, יהיה בסדר', שיש כמעט בכל תחום במדינה. אבל פה מדובר בחיי אדם. פה 'סמוך', זה עובד שנופל״.

יו״ר ההסתדרות ארנון בר דוד (קרדיט: דוברות ההסתדרות)

״צריך להגדיר ברגולציה את האחריות של כל גורם בשרשרת״ הבהיר נשיא התאחדות בוני הארץ. ״מה אחריות היזם? למנות קבלן מבצע בסיווג מתאים, למנות מפקח. מה אחריות הקבלן הראשי? מה אחריות מנהל הפרוייקט? היום אין לו אחריות. הוא צריך לדאוג שמנהל העבודה ועוזר הבטיחות יהיו באתר. מה אחריות המהנדס המפקח מטעם היזם? את האחריות של מנהל העבודה ועוזר הבטיחות אנחנו יודעים. מה אחריות העובד? גם לעובד יש אחריות. הוא צריך לשים את הקסדה, לרתום עצמו. אי אפשר להשגיח על כל עובד״.

סרוגו הוסיף כי על משרד העבודה להוביל תהליך משותף, יחד עם הקבלנים, של חידוד הרגולציה בייחוד באלמנטים המסוכנים ביותר באתרים, ותהה מדוע תשומת הלב לנושאים אלו מגיעה רק לאחר התאונות הקשות. עם זאת, קבע כי האחריות לבטיחות היא בראש ובראשונה של הקבלנים עצמם.

יו״ר ההסתדרות קרא לשרת הבינוי והשיכון: ״למרות ממשלת המעבר וחוסר הוודאות, בנושא הזה אין לנו עוד יום אחד למשחקים. נמשיך לזעוק את זעקת העובדים, עד שנתיישר לסטטיסטיקה העולמית ב-OECD"

סרוגו מתח ביקורת על כך שבשני האירועים האחרונים בהם נהרגו עובדים כתוצאה מפגיעת משאבות בטון, הוזמנו משאבות בטון בעלות זרוע שאינה די ארוכה לביצוע העבודות הנדרשות. "למה להגיע למצב שהמשאבה מגיעה לשיא האורך של הזרוע באופן שגורם להתרוממות המשאבה? למה צריך להאריך שרוול בשרוול ולגרום להתנתקות של שרוול ולמותו של פועל? כי לא הזמינו משאבה מספיק ארוכה?".

"בעבר היינו משני צידי המתרס משום שאנו מייצגים את העובדים ואתם את הקבלנים", אמר יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, והוסיף כי השתתפותו בכנס משותף עם התאחדות הקבלנים אינה מובנת מאליה. לדבריו המאבק שהוביל קודמו בתפקיד אבי ניסנקורן העלה את הנושא לכותרות ולמודעות, אולם בשטח מספר ההרוגים עדיין בעליה.

נשיא התאחדות בוני הארץ ראול סרוגו בכנס על בטיחות בבניה. (צילום: כפיר סיון)

"להגיד לכם שהפיתרון הוא שההסתדרות תשבית את המשק? לא בטוח. מה שכן צריך לעשות זה לשלב ידיים וזה מה שאנחנו מנסים לעשות עכשיו. אנחנו נמשיך לזעוק את זעקת העובדים, עד שנתיישר לסטטיסיקה העולמית ב-OECD". בר-דוד מתח ביקורת על כך שהסכם הבטיחות טרם יושם במלואו, כי משרד העבודה והרווחה טרם קלט את מלוא התקנים שהושגו עבור מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית בהתאם לו.

לשרת הבינוי והשיכון יפעת שאשא-ביטון קרא: "למרות ממשלת המעבר וחוסר הוודאות, בנושא הזה אין לנו עוד יום אחד למשחקים. חייבים לשלב פה כוחות של הממשלה, בוני הארץ, ההסתדרות והעובדים על מנת למנוע את האסון הבא". בר-דוד וסרוגו הדגישו כי ההסתדרות וההתאחדות נטלו על עצמן להתחיל ולקדם הכשרות מקצועיות לעובדי הבניין הישראלים והפלסטינים, והודו לשרת השיכון על כך שמשרדה נרתם לאחרונה אף הוא לסייע במהלך.

"למרות תקופת הבחירות והסחרור הפוליטי המשרד התגייס לנסות להביא לצמצום התופעה" אמרה השרה שאשא-ביטון, והצביעה על כך שהמשרד החליט לאמץ מתווה חדש למכרזי תשתיות, המוציא את רכיב הבטיחות מהתחרות בין המתמודדים ומתקצב אותו מעבר לנהוג כיום. "משרד הבינוי והשיכון יבצע מעקב ופיקוח גם בשטח כדי לוודא שהתקציב יועבר לטובת הבטיחות כפי שנקבע במכרז". לדבריה, קיבל המשרד אישור מיוחד מהיועץ המשפטי לממשלה לקדם תזכיר חוק שיאפשר להתלות את רישיונם של קבלנים שבאתריהם נגרמו תאונות קטלניות. "רשם הקבלנים נכנס לתמונה אחרי שמשרד העבודה והרווחה מגיש את הדיווחים הנדרשים. כניסה לתהליך מראה לנו שיש שרשרת שיש להקפיד עליה מתחילתה עד סופה כדי שנוכל באמת לטפל במכה האיומה הזו".

ראש מטה הבטיחות של התאחדות בוני הארץ, אייל בן ראובן: ״סדר העדיפות בחשיבות קבלת ההחלטה הנכונה מתחיל מלמעלה. הפועל יכול להשפיע רק על עצמו, אבל לנו בראש המערכת יש יכולת להשפיע על כל המערכת שמתחתינו

"צריכה להיות נכונות אמיתית להפגין אחריות. גילוי לב, הכרה בתאונות המתרחשות באתריכן. נדרשת שקיפות ונכונות לדיאלוג אמיתי, נכונות לשלם מחירים ונכונות להשקיע. הן ברמה של ההתאחדות והן ברמה של כל קבלן וקבלן", אמרה לבאי הכנס ד"ר הדס תגרי, מנהלת הקבוצה למאבק בתאונות בניה. "הנכונות שלכם בהחלט תבחן גם ביחס למהלכים המתוכננים של הרחבת האחריות הפלילית ליזמים ולבכירים בחברות הקבלניות, והרחבת הכלים של משרד השיכון לנקוט סנקציות מול הקבלנים – עד עכשיו התאחדות הקבלנים היתה במגננה כנגד מהלכים מסוג זה, אך אני חושבת שזה האינטרס של הנמצאים פה שקבלנים שמפרים באופן שיטתי את החוק ישלמו מחירים כבדים על כך או שיצאו מהשוק. אני מצפה שתלכו איתנו יד ביד בדרישה להטיל סנקציות. סגירת אתרים עם הפרות חוזרות וחמורות לחודש".

שרת הבינוי והשיכון יפעת שאשא-ביטון בכנס על בטיחות בבניה. (צילום: כפיר סיון)

"חייבים להפסיק עם הטירוף של 12 שעות עבודה ביום. אי אפשר לעבוד בענף הזה 12 שעות. העובדים הפלסטינים שעברו בלילה במחסום וגמורים מעייפות כבר בשבע בבוקר" הוסיפה תגרי, והוסיפה כי על פי הסטטיסטיקות שבידה, מדי קיץ נהרגים בין שישה לעשרה עובדים ונפצעים בין עשרה ל-15 נוספים באורח קשה. "אם השבועות האחרונים היו נוראים – חכו עוד חודשיים. זו תקופת גיהנום, חום ושעות עבודה ארוכות. זה מוות ידוע מראש, אם אתם לא תחליטו עכשיו שאין כזה דבר לעבוד באתר בנייה למעלה מ-10 שעות, שגם זה המון. אני באה בטענות גם לשר העבודה והרווחה שמאפשר את זה, אבל זה בידיים שלכם". תגרי קראה להסתדרות להקים יחידה ייעודית לנושא.

"לא יכול להיות שבמאה ה-21 במדינה אין באף מקום הוראות איך אתר בניה צריך להיראות, איך מנהלים אותו ומה חלוקת האחריות בו", אמר יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ, יצחק מויאל, והצביע על כך שמהכנס נעדרו נציגי משרד העבודה והרווחה. "גם בהסכם העבודה הקיבוצי הקודם, וגם בעקבות זעקת המנופאים, עשינו הסכם להסדרת שעות העבודה וציוד הבטיחות. אבל מישהו צריך גם לאכוף ולטפל בסוגיה הזו ומשרד העבודה לא עושה זאת. ההסתדרות הכריזה לראשונה מאז קום המדינה סכסוך עבודה לא על תנאי עבודה אלא על בטיחות, הגענו ל-12 סעיפים של הסכמות שאילו היו מבוצעות היינו אולי חוסכים הרוג או שניים".

יצחק מויאל יו"ר איגוד עובדי הבניין והעץ בכינוס ההסתדרות לקראת השביתה במשק 1 בנובמבר (צילום: אורן כהן דוברות ההסתדרות)

"סדר העדיפות בחשיבות קבלת ההחלטה הנכונה מתחיל מלמעלה" אמר ראש מטה הבטיחות של התאחדות בוני הארץ, איל בן ראובן. "הפועל יכול להשפיע רק על עצמו, ואנחנו צריכים לדאוג שיקבל את ההחלטה הנכונה בטוב וברע. לנו בראש המערכת יש יכולת להשפיע על כל המערכת שמתחתינו כך שכל שרשרת ההחלטות תהיינה ההחלטות הנכונות. התאונה בסופו של דבר היא כישלון של כל השרשרת. כך צריך להתייחס לזה. כשיש תאונה חוקרים אותה, מחפשים את הבעיה, אבל בסופו של דבר ההתייחסות צריכה להיות כזו שכולנו, ממני ומראול, ועד לקבלן. כשלנו באיזשהו מקום. אז יש סיכוי שננסה לטפל בכל אחד מחלקי השרשרת. זו נקודה מאוד מרכזית. כל אחד צריך לשאול את עצמו במצב של תאונה – איפה כשלתי? מה לא עשיתי נכון? איך מחר לא יקרה לי שוב דבר שכזה?". בן ראובן קרא לקבלנים לסייע בידי ההתאחדות בהפקת תחקירים בעקבות התאונות, במטרה לאפשר רכישת ידע מצטבר ולמידה הדדית ולמניעת התאונות הבאות.

לאורך הכנס טענו מספר קבלנים מהקהל כי הגורם לתרבות הבטיחות הלקויה באתרי הבניה הוא ריבויים של קבלני המשנה, והקושי לפקח על עובדיהם. מנכ"ל ההתאחדות, אמנון מרחב, השיב לדבריהם ואמר לסיכום הכנס "אל תעבדו עם חאפרים. עבדו רק עם קבלנים רשומים שחברים בהתאחדות".