אם חשבתם שנבחרי הציבור, כלומר חברי הכנסת, הם אלו שמחוקקים את החוקים במדינת ישראל, השבוע העמיד משרד האוצר את ההנחה הזו למבחן כשפרסם את תזכיר החוק להעלאת גיל הפרישה לנשים. כך נוצר המצב שתזכיר חוק של משרד ממשלתי מחליף הצעת חוק שחתומים עליה 44 חברי כנסת מכל סיעות הכנסת העשרים, והונחה על שולחן הכנסת בינואר 2018. אותה הצעה שיזם יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני אחרי אין ספור דיונים שקיימה הועדה בנושא.

אחרי הלחץ הגדול שהפעילה ההסתדרות כדי למנוע את הפגיעה במאות אלפי גמלאים, הוסכם על דחייה נוספת של הקיצוץ בפנסיות הוותיקות עד לאפריל 2020. עשרה חודשים שבהם הכנסת תחוקק את העלאת גיל הפרישה ותייתר את הקיצוץ בפנסיות. לכולם במערכת ברור שגיל הפרישה לנשים יעלה, השאלה היא תחת איזה חוק.

הצעת החוק של גפני נתקעה בוועדת שרים לחקיקה. במשרד האוצר לא אהבו את המחיר שהציב גפני להעלאת גיל הפרישה לנשים. ההצעה שלו ושל חבריו לוועדת הכספים כללה שורה של צעדים שנועדו להקל על הפגיעה בנשים מוחלשות, כאלו שעובדות במקצועות שוחקים וכאלו שעלולות למצוא את עצמן בלי עבודה ועם עוד כמה שנים עד לפנסיה. ההערכות אז דברו על עלות של כמיליארד וחצי שקלים בסעיפים כמו הארכת תקופת דמי אבטלה לנשים לקראת פרישה, השתתפות הממשלה בהכשרות מקצועיות ועוד. מבחינת האוצר, הנדיבות של חברי הכנסת הופכת את העלאת גיל הפרישה לנשים למיותרת, שכן מטרתה העיקרית הייתה חיסכון לקופת המדינה גם בכיסוי הגרעון האקטוארי של הביטוח הלאומי וגם פיצוי על הפגיעה בפנסיות הוותיקות.

במשרד האוצר הכינו תזכיר חוק שמסדיר את קצב העלאת גיל הפרישה (שיתפרס על פני 11 שנים) אך השמיטו את כל הסעיפים שהיו בהצעת החוק של גפני וקבעו את הזכויות של הנשים שיפגעו מהעלאת גיל הפרישה. גם לאנשי האוצר (שהיו חברים בוועדה שדנה בהעלאת גיל הפרישה לנשים והציעה חלק מהמנגנונים המדוברים) ברור שדרושה איזושהי רשת ביטחון לאותן הנשים. הם פשוט מעדיפים לדון עליה בשלבים מאוחרים יותר ובחקיקה נפרדת. כך, הם מאמינים שיצאו בזול יותר, כשחברי הכנסת לא יוכלו להתנות את העלאת גיל הפרישה בהעמדת רשת הגנה אמיתית לנשים המוחלשות.

הנוהג שמשרדי הממשלה מכינים הצעות חוק אינו חדש ויש בו הגיון רב, במיוחד כשמדובר בתיקוני חוק שאמורים להתאים את רוח החוק המקורי שקבע המחוקק למצב בשטח שבו נפגשים משרדי הממשלה. אבל כשמדובר בנושא בעל משמעות ציבורית, נושא שבו יש לפקידים חילוקי דעות עם נבחרי הציבור, מוטב שאת הצעות החוק יכינו ויגישו חברי הכנסת, בטח כשיש הסכמה גורפת של כל המפלגות על הנוסח הנכון והמאוזן. אם בכל זאת מנסחת הרשות המבצעת את החוק, עדיף שינוסח בידי הגוף המקצועי והמומחה – ביטוח לאומי – ולא גוף שמומחיותו היא בניהול תקציב המדינה.

אגב, בתזכיר החוק שהוכן באוצר יש סעיף מעניין נוסף. מלבד העלאה מדורגת של גיל הפרישה ל 65 במשך 11 שנים, (לעומת עצירה בגיל 64 בהצעת החוק של גפני) באוצר החליטו להכניס מנגנון העלאה אוטומטי שיכנס לתוקף בשנת 2037 ויעלה את גיל הפרישה בהתאם לעליה בתוחלת החיים. במשרד האוצר רואים רחוק, רחוק מאוד. מי יודע איך יראה עולם העבודה בעוד עשרים שנה? אולי רמת החיים תעלה לרמה כזו שתאפשר הקדמת גיל הפרישה? כל כך משוכנעים שם בצורך להימנע מדיון ציבורי של נבחרי ציבור בנושא 'טכני' כמו גיל הפרישה של נשים, שמכינים כבר היום את המנגנון האוטומטי שיאפשר לפקידים שמאכלסים היום את בית הספר היסודי לעקוף את נבחרי הציבור של שנת 2037.