בחורף 2011 עלו אג’רה נ’שוט בת ה-18 ואוגוסטין אג’אנג בת ה-22 על מטוס מקמרון ונחתו ברוניז', עיר גדולה בדרום מערב רוסיה. בעיר הממוקמת ליד הגבול עם אוקראינה משחקת אנרג'י ורוניז'. אנרג'י זכתה בחמש אליפויות רוסיה והשתתפה באותה העונה בליגת האלופות, בה נעצרה רק בשמינית הגמר. באותו הזמן במדי הקבוצה כיכבה שחקנית העונה של הליגה האמריקאית, הכוכבת הספרדיה ורוניקה בוקטה.

סוכן שחקנים מקומי הציע להן לצאת לראשונה בחייהן מקמרון ולעבור לרוסיה המושלגת. השחקניות התלהבו מההזדמנות להפוך למקצועניות ולסכומי הכסף שירוויחו במועדון הרוסי. באימון הראשון שלהן לפני תחילת העונה ברוסיה, השחקניות נלקחו למגרש הביתי מצופה השלג וקבלו לידיהן עטי חפירה, הועמדו בשורה ונשלחו "כאימון" לאגור את השלג המכסה את כר הדשא ולהוציא אותו מעבר לחומה בגובה של שלושה מטר. השחקניות הזרות צחקו בניהן ובירכו את עצמן "ברוכות הבאות לרוסיה".

בתחילת דרכן, אף אחד בקבוצה לא דיבר צרפתית ושתי הצעירות האפריקאיות היו אבודות. לאחר זמן מה שכר המועדון סטודנטית מקומית בשם טניה שתשמש כמתרגמת שתעביר לשחקניות את דרישות המועדון. במהלך העונה נקראו שתי השחקניות לייצג את קמרון במוקדמות אולימפיאדת לונדון 2012. נבחרת קמרון הצליחה להעפיל למונדיאל, אך לצערה של אג'אנג בזמן משחקי הנבחרת היא נדבקה במחלת המלריה.

כאשר אג'אנג חזרה לרוסיה מצבה החל להחמיר, היא החלה להרגיש רע ואושפזה בבית חולים מקומי. בניגוד לבתי החולים בקמרון שיודעים לטפל במחלה, הרפואה הרוסית היתה חסרת ידע בסיסי שהיה יכול לטפל בשחקנית הצעירה ולהביא להבראתה. במשך שבוע מצבה היה קשה והיא סבלה מחום גבוהה, בחילות, הקאות ורעידות. אג'אנג שכבה מבודדת בבית חולים, לבד בעולם במדינה זרה בה אין אנשים שמבינים או דוברים את שפתה, כשרק חברתה נ’שוט והמתרגמת טניה מגיעות לבקר אותה.

לאחר חודש בבית החולים חזרה אג'אנג לקבוצה והצטרפה במהרה לאימונים. המאמן והבעלים של הקבוצה היה איש מפוקפק בשם איוון סאנקו. השחקניות גרו באחוזה שהיתה מוקפת חומות ושומר. בכל יום סאנקו היה תולה לו"ז של הקבוצה לאותו היום. בשלט היה כתובים השעות של האימונים, הארוחות, זמן העבודה בחדר כושר וזמן נטילת "ויטמינים". לצד תפריט ארוחת הערב שכלל סלט עגבניות ומלפפונים, חתיכת עוף או כבד ופרוסת לחם בודדה, כל אחת מהשחקניות קיבלה כוס מלאה בתוספי מזון בלתי מזוהים.

השחקניות חשבו בהתחלה שזאת בדיחה, שאלו אותו מה זה והוא הבטיח להן שאלו הם רק ויטמינים. כאשר השחקניות ביקשו את התוויות או השמות של הכדורים, סאנקו סירב לתת להם. לאחר מספר ימים שהשחקניות נמנעו מלקחת את הכדורים, סאנקו החל לעמוד מעליהן ולוודא שהן בולעות את כל מה שהוא דורש מהן. כחלק מהטיפול להחלמה מהמלריה, סאנקו הכריח את אג'אנג להגיע למשרד שלו ולקבל זריקות של "ויטמינים", זריקות שכל השחקניות במוקדם או במאוחר הוכרחו מסיבה זו או אחרת לקבל, גם כשהן היו בריאות לגמרי. אפילו ורוניקה בוקטה הכוכבת הגדולה שוכנעה בלחץ אדיר להצטרף לחגיגה.

השיטות המיוחדות של סיאנקו לא נגמרו שם. לפני תחילת האימון הוא היה מכריח את השחקניות להיכנס לחדר האוכל וכל שחקנית נדרשה לנשום דרך סוג מיוחד של מסכת גז. השחקניות יושבו כל פעם כחצי שעה בחדר, כל אחת מהן לבושה עם מסכת הגז ומקשיבות לסאנקו מרצה להן ברוסית כשברקע מתנגנת מוזיקה קלאסית. סיאנקו הכל יכול האמין שהנשימה דרך מסכות הגז המיוחדות תגרום להגדלת נפח הריאות של השחקניות וכך תגדל הסיבולת הפיזית שלהן.

כאשר השחקניות עלו למגרש האימונים הן עברו בעיקר אימוני כוח מוזרים ולא התעסקו בכלל באימוני כדור או למידה של טכטיקה ואימוני טכניקה. השחקניות היו צריכות לזחול בתוך בורות חול ענקיים, לטפס מעל קיר מעץ, לסחוב לבנים או כדורי ברזל, לרוץ עם שרשאות מברזל במעגלים ולעבור דרך מסלול מכשולים.

שתי השחקניות הקמרוניות היו מרוצות מהכסף שקיבלו, כל פעם אחרי תשלום המשכורות הן היו הולכות לבנק ושולחות אותו למשפחות העניות שלהן בקמרון. הן הרגישו שהן עשו את זה, הן הצליחו לצאת מאפריקה ולהפוך לשחקניות מקצועניות לכל דבר. הן לא הכירו משהו אחר ולא הבינו שכל מה שהן פוגשות ברוסיה הרחוקה והקרה הוא לא איך שהדברים אמורים להיראות. אף אחד לא הסביר להן שהן נמצאות בצד האפל של כדורגל הנשים העולמי, הצד שאף אחד לא רואה ולא מדבר אליו.

הן גם היו הזרות היחידות שחזרו לעונה שניה בקבוצה הרוסית. שם הן פגשו את השחקניות הזרות החדשות שהגיעו מג'מייקה, ברזיל, שבדיה ושחקנית אמריקאית בשם דניאל פוקסהובן, שביום הרביעי בלבד בקבוצה חטפה סטירה מהמאמן/בעלים כל יכול של המועדון, בגלל שהעזה לשבת על הדשא. סאנקו הגיע אליה תפס אותה והחל להרים אותה, כשהוא נותן לה סטירה וצועק אליה ברוסית "שלנשים אסור לשבת על האדמה כדי לא לפגוע בפוריות שלהן".

בניגוד לזרות החדשות שהיו בהלם, נשוט ואג'אנג לא התרגשו יותר מדי, הן כבר הכירו את השיטות המוזרות של המאמן שלהן. הן ידעו שהוא מקלל את השחקניות בלי הפסקה, צועק, מאיים ומטריד מינית. הן כבר ראו אותו שובר את האף לשחקניות גיורגית במכת קרטה שהגיע משום מקום וללא סיבה נראית לעין. אותה שחקנית המשיכה כמובן בקבוצה, כשהשחקניות הרוסיות מסבירות לזרות שאין מה לעשות כך זה עם סאנקו.

נשוט ואג'אנג סיימו את העונה השנייה במדי הקבוצה, לאחר שלא זכו לקבל משכורות לאורך העונה ובסיומה הקבוצה הודיעה על פשיטת רגל. שתי השחקניות חלמו להרשים במהלך ההופעות שלהן באולימפיאדה, אך הנבחרת הובסה בכל משחקיה. לאחר שלא זכו לקבל הצעות אחרות, מחוסר ברירה חזרו שתי השחקניות לעוד עונה בליגה הרוסית, הפעם לאלופת הליגה, רוסיאנקה.

בסיום העונה שתי השחקניות נפרדו מהליגה הרוסית, מהאלימות, מהסמים הממריצים, מהמשחקים המכורים ומאימונים ששמורים לצבא הרוסי ולא לשחקניות כדורגל מקצועניות. התנאים באלופה הרוסית היו טובים יותר, אך גם שם לא חסרו בעיות.

נשוט חזרה לעונה בליגה הקמרונית, לפני שקבלה הזדמנות חד פעמית לשחק במדי ווסטרן ניו יורק פלאש. לאחר עונה בליגה האמריקאית עברה לשחק בשבדיה וכיום היא משחקת בקבוצת ולרנגה בליגה הנורבגית. אג’אנג חתמה תחילה בטוריסו, קבוצת האימפריה השבדית עם שחקנית הטובה בעולם מרתה, אך במהרה השמחה התחלפה בעצב כאשר הקבוצה הודיעה על פשיטת רגל. שחקנית ההגנה עברה לשחק בליגה הנורבגית ואחר כך  שיחקה בדנמרק וספרד וכעת משחקת גם כן בליגה הנורבגית במדי ארנה-ביונר.

במחזור השלישי של שלב הבתים עלתה נבחרת קמרון למשחק שייקבע מי יעלה לשמינית הגמר. המשחק התנהל מול נבחרת ניו זילנד, אותה נבחרת שניצחה אותה 3:1 באולימפיאדת לונדון והשאירה את שתי השחקניות לעוד עונה בליגה הרוסית. שתי השחקניות פתחו במדי הנבחרת. אג'אנגה בצד ימין של ההגנה ואילו נשוט בצד שמאל של הקישור. הפעם נשוט לא נתנה למשחק לחמוק לה, היא עלתה נחושה לנצח ובמהלך המשחק היא הייתה בלתי ניתנת לעצירה. נשוט חגגה באגף ימין וסיימה עם צמד שערים מדהים שהעלה את קמרון לשלב שמינית הגמר.

היום (ראשון) בשעה 18:30 יפגשו אג’רה נ’שוט בת ה-26 ו-אוגוסטין אג’אנג בת ה-30 את הנבחרת החזקה של אנגליה, נבחרת שרבים מאמינים שיכולה לזכות בגביע העולמי. זה לא רק משחק על העלייה לרבע הגמר. זהו משחק בין שתי עולמות נפרדים. בעולם אחד יש מדינת כדורגל עשירה שרק מגדילה את ההשקעה בשחקניות צעירות והופכת את הליגה שלה למקצוענית. בעולם השני ישנה חבורה של שחקניות שהיו ועדיין צריכות לעבור דרך הגיהינום של הצד האפל והבלתי נראה של כדורגל הנשים, בו שחקניות מוכרחות לקבל זריקות וכדורים, בו השחקניות מוטרדות מינית, ובו הן אפילו לא מקבלות את הכספים שמגיעים להן. זהו העולם האפל של כדורגל הנשים בין היתר כי מעט מדי אנשים מסתכלים ומדברים על האיוונים סובנקוים השולטים בו.