הקיצוץ אושר: הממשלה אישרה הבוקר (שני) את תכנית הקיצוץ רוחבי של 1.2 מיליארד שקל שגיבש משרד האוצר, בטענה שמדובר בצורך לממן פרויקט ביטחוני וסבסוד הצהרונים לגיל הרך. עלות הפרוייקט הבטחוני עומד על 800 מיליון שקלים, ועלות סבסוד הצהרונים עומד על 350 מיליון. השרים ארדן וכץ התנגדו לקיצוץ וביקרו את ההחלטה לקצץ במשרדיהם. "הקיצוץ במשרד הרווחה הוא חסר פרופורציה" אמר השר כץ. למרות שהצרכים מוצגים כנקודתיים, הקיצוץ ייעשה בבסיס התקציב – וישפיע על התקציב גם בשנים הבאות.
ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לקיצוץ ואמר כי "אנחנו יכולים פשוט להקצות את זה ועל ידי כך להגדיל את הגירעון ולהגיד ‘נתנו’. הבעיה עם זה, שזה חוסר אחריות ראשון במעלה, משום שאנחנו צריכים לשים סייג בסופו של דבר להוצאות הללו, ואנחנו שמים כאן סייג. כדי לתת שם אנחנו צריכים לקחת ממקום אחר". עוד הוסיף: "קיצוצים זה דבר קשה. לקחת ממשרדי הממשלה זה דבר קשה. אף אחד לא רוצה לעשות את זה, גם אני לא רוצה לעשות את זה. אני מבין גם את השרים שבמשרדיהם נעשים הקיצוצים. אבל עם זאת, זה מה שנדרש. אין לנו ברירה, אנחנו חייבים לדאוג לסדר עדיפויות – ביטחון, הבתים שעלו באש, הצהרונים – אלה צרכים שאנחנו שמים כרגע לפני צרכים אחרים".
גם נגיד בנק ישראל אמיר ירון התייחס לקיצוץ בישיבה ואמר שיתכן שידרשו העלות מסים כדי לסגור את הגידול בגירעון לטענתו. "ככל שהממשלה תזהה הוצאות חשובות פחות, או כאלה שאינן יעילות מבחינה חברתית או כלכלית – יהיה חשוב לצמצם אותן, או לפחות לבלום את גידולן", אמר ירון. "חשוב גם לסרוק את מערכת המס ולבטל את אותם פטורים שאין להם הצדקה כלכלית או חברתית. ואולם גודל הפערים הפיסקליים שהממשלה ניצבת בפניהם רחב ככל הנראה ממה שצעדים מסוג זה יוכלו לתת לו מענה, ולכן לממשלה כנראה לא תהיה ברירה והיא תצטרך גם להפגין נחישות ולהעלות את שיעורי המס".
הקיצוץ מגיע לשולחן הממשלה יחד עם מסמך הנומרטור הקובע כי ללא שינוי בתקציב, גם בשלוש השנים הבאות צפויה להיות חריגה משמעותית מיעד הגרעון וממגבלת ההוצאה. שני שרים ממפלגת הליכוד – שר העבודה והרווחה חיים כץ והשר לביטחון פנים גלעד ארדן – כבר הודיעו שיתנגדו לקיצוץ.
השר לביטחון פנים גלעד ארדן הצביע נגד הקיצוץ, בעיקר בשל הפגיעה בתוכניות המשרד להגברת האכיפה בחברה הערבית. במכתב ששלח השר ארדן למזכיר הממשלה הוא כותב כי "תקציבי השיטור לחברה הערבית הם לא ממתק שאפשר לקחת, שירותי שיטור הם זכות יסוד של כל אזרח ואזרחית. אחרי 70 שנה של הזנחה, סוף סוף מתחילים לראות צעדים בכיוון הנכון, לכיוון של סגירת פערים. כדי להשוות את המצב לשיטור בשאר הציבור, צריך להשקיע יותר, לפתוח עוד תחנות משטרה ביישובים מועדים לפורענות, לעבוד עם הקהילה – ובשום פנים ואופן, לא לקצץ. אנו דורשים ממקבלי ההחלטות בכל הדרגים, בין אם באוצר, במשרד לבטחון פנים, או במשטרה, לא לתת יד לכל פגיעה בשירותים המעטים מדי שמקבלים היישובים הערבים, ולזכור שפגיעה כזו תעלה בחיי אדם.״
מתנגד נוסף לקיצוץ הוא שר הרווחה חיים כץ שאמר בראיון לאתר וואלה כי"ראש אגף התקציבים מוביל פגיעה קשה במשרד הרווחה" והוסיף כי "כנראה ששאול מרידור חושב שהוא יכול להרוס את כל האוכלוסיות המוחלשות כי הם לא מסוגלים לצעוק יותר חזק".
שר הבריאות יעקב ליצמן אמנם אמר "לא נאפשר קיצוץ במערכת הבריאות, מדובר באיום ממשי על ציבור החולים וניאבק בכל יוזמה לקצץ בבריאות", אך לא התנגד בהצבעה.
המשרד שצפוי לספוג את הקיצוץ המשמעותי ביותר הוא משרד הביטחון שמתקציב הרכש שלו יקוצצו כ-162 מיליון שקלים. ממשרד החינוך לדוגמה יקוצצו 40 מיליון שקלים. הסיבה לפער בין המשרדים נעוצה בעיקר בעובדה שחלק גדול יותר מתקציבו של משרד הביטחון מיועד לרכש ולכן ניתן לקצץ בו (לעומת משכורות המעוגנות בהסכמי שכר).
על פי ההחלטה שנוסחה באוצר הקיצוץ יחול על כל הוצאות הממשלה מלבד הוצאות בגין חוזים והסכמים ובתקנות שנועדו להוציא לפועל חקיקה שבה מוגדר סכום תקציב שיש להקצות לשם יישומה. בנוסף ההחלטה מאפשרת למשרדי הממשלה, בתאום עם משרד האוצר לבצע קיצוץ דיפרנציאלי בין תקנות שונות בתנאי שהסכום הכולל של הקיצוץ בכל משרד יעמוד ביעד.
בנוסף לקיצוץ במשרדי הממשלה דורשים באוצר לקצץ גם 18 מיליון שקלים מתקציב התפעול של הביטוח הלאומי ובמקביל לקצץ גם בתקציב הכנסת ובתקציב מבקר המדינה בשיעור דומה לזה של משרדי הממשלה.
