היום (שני) נחתמה עסקת סרצ'לייט, אשר אמורה להעניק לחברת בזק בעל בית ברור. מבנה השליטה בחברה יוסיף להיות עקיף – השותפות בין קרן סרצ'לייט לאיש העסקים הישראלי דוד פורר מתכוונת להשקיע 485 מליון שקל, ובתמורה יזכו ל-75% ממניות חברת "ביקומ", אשר הנכס היחיד שברשותה הוא רבע ממניות בזק המהוות את גרעין השליטה בחברה.

על מנת לאפשר את העסקה נדרשה הסכמתם של שתי חברות האחזקה שמעל בזק – "אינטרנט זהב" ו"ביקומ", וכן של ארבע נציגויות שונות של בעלי אגרות חוב של שתי החברות (שתי סדרות בכל חברה). העסקה התעכבה בשל הצבעה חוזרת בקרב מחזיקי אגרת סדרה ג' של חברת "ביקומ".

מבנה השליטה בבזק (גרפיקה: אידאה)

המרוויחים, המפסידים, ומה שעדיין על השולחן

אם וכאשר תתממש העסקה, ייחתם הפסדם של שלושת הבנקים, דיסקונט, לאומי והפועלים. לאחר ששאול אלוביץ' לא עמד בהחזר חובותיו לבנקים, הללו נכנסו בנעליו ושלטו בחברת אינטרנט זהב, ואף השקיעו בה 50 מליון ש"ח. לא רק שהבנקים לא הצליחו לגבות דבר, אלא שגם ערך ההשקעה ירד לאפס. החברה הייתה בחובות של כ-700 מליון ש"ח למחזיקי האג"ח, אשר יקבלו לידיהם פחות ממחצית החוב, כחלק מהעסקה.

המצב ב"ביקום" פחות גרוע, כאשר בעלי המניות ספגו ירידה משמעותית בערך אחזקתם עקב מצבה החשבוני הגרוע של בזק. למרות שהחברה מאוד רווחית, היא הפסיקה השנה לחלק רווחים לבעלי המניות. ל"ביקום" יש חובות של מעל שני מיליארד ש"ח והעסקה כוללת תשלום חלק מהחוב ושיפור מצב מחזיקי החוב, בתקווה מבחינתם שבזק תחזור לחלק רווחים בעתיד.

קרן סרצ'לייט ודוד פורר נכנסים להרפתקה בעלת סיכונים. אמנם – שליטה בחברת בזק, שגם לאחר ההתרסקות נושאת ערך שוק של 6-7 מיליארד ש"ח, במחיר של פחות מ-500 מליון ש"ח נראית כמו זכייה אדירה. מצד שני, כלל לא ברור מתי בזק תוכל לחזור ולחלק רווחים ובאיזו מידה, כאשר יש להביא בחשבון מצבת חובות של מעל שני מיליארד ב"ביקומ" ומעל 12 מיליארד בבזק עצמה, או כתשעה מיליארד "בלבד" בקיזוז המזומנים שבידי בזק.

סיכון נוסף מבחינת בעלי בזק היא מדיניות משרד התקשורת, אשר פוגעת ברווחיות החברה, תוך הטלת מגבלות קשות על החברה לטובת הצלת חברות תקשורת אחרות, ללא תועלת ברורה לציבור הרחב. נקודה מהותית נוספת, שלא זוכה עד כה לסיקור תקשורתי משמעותי, היא יחסי העבודה בבזק עצמה, ודרישות העובדים לעת מכירה.

לא דיברו עם העובדים

ועד עובדי בזק הודיע לכל מי שהתעניין בתפקיד "בעל הבית" בבזק, שגם לעובדים יש דרישות מהותיות בכל מהלך של העברת בעלות. מעבר לדרישות הפשוטות של שמירה על זכויות העובדים הקיימות ומו"מ להסכם עבודה חדש, העובדים מציבים עוד שתי דרישות מהותיות: האחת היא שמירה על יציבות פיננסית בבזק, כלומר, למנוע את המהלכים שעשה שאול אלוביץ' בבזק, בהם חילק כ-20 מיליארד ש"ח מכספי החברה בעשור, תוך שהוא מגדיל מאוד את מצבת החובות של בזק. הדרישה השנייה היא השתתפות ברווחים. בעבר דרשו העובדים קבלת אופציות על מניות בזק, אך לאור מצבן העגום וחסר הודאות של המניות הדרישה צפויה להיות שונה – חלוקת אחוז מסוים מרווחי החברה בשנה לעובדיה. עד כה לא התנהלו מגעים בין הרוכשים החדשים לוועד עובדי בזק.

עובדי בזק בינלאומי ופלאפון מפגינים מול ביתו של שלמה רודב, יו"ר דירקטוריון בזק. תמונת ארכיון (צילום: יח"צ ועדי העובדים)

ההבדל בין החברות משליך גם על הוועדים

ההבדלים הפיננסיים בין חברת בזק עצמה, שהיא רווחית מאוד, לבין החברות הבנות הם גדולים מאוד. חברת בזק בינלאומי רווחית בשיעור נמוך. פלאפון מתנדנדת בין רווח להפסד ואילו YES הפכה להפסדית, לאור הפרשת עשרות מליוני שקלים לצורך פיצוי עובדים שיפרשו בתכנית התייעלות. הבדלים ברווחיות החברות משליכים על כושר המיקוח השונה בין ועדי החברות השונות.

בבזק עצמה מתקיימים במקביל מספר הסכמי עבודה שונים: בחברה עשרות עובדים בתנאים יוצאי דופן, המקבילים לעובדי מדינה בעלי ותק רב. שאר עובדי החברה מתחלקים לעובדי דור א' הותיקים, בעלי שכר נאה ותנאים מעולים, ועובדי דור ב' ששכרם ותנאיהם לא רחוקים מעובדים בחברות תקשורת אחרות. עוד יתרון לעובדי בזק הוא הוותק הארוך של התארגנות העובדים, כאשר כל הסכם חדש נשען על הישגי ההסכמים הקודמים ומוסיף עליו. עם זאת, גם הועד החזק של עובדי בזק, לא הצליח להתמודד עם הדרישות הנוקשות של משרד התקשורת, אשר גרמו להנהלת בזק להקפיא את פיתוח רשת הסיבים האופטיים המהירים שלה. בתנאים אלו, הסכים הועד לתכנית התייעלות, בה יפרשו מאות מעובדי החברה בשלושת השנים הקרובות, תוך שהוא דואג לפיצוי נאות לעובדים, אשר מסתכם בעלות של כ-500 מליון ש"ח לחברה.

מה יעשו הבעלים?

בשוק ההון מתארים את קרן סרצ'לייט כמשקיעים חכמים, אשר "הורידו על הברכיים" את בעלי המניות בישראל, תוך ניצול מקסימלי של היותם רוכש יחיד לשליטה בקבוצה, ובכך הציעו סכומים נמוכים בהרבה ממה שהציעו בדצמבר האחרון במבנה עסקה שונה. מכיוון שלא מדובר בעסקה רגילה בשוק, והיא מחייבת אישורים ממספר רגולטורים, יש מי שכינה זאת "עסקת אופציה". כלומר, אם סרצ'לייט תרצה לסגת מהעסקה, היא תוכל "להיכשל" בקלות באחת הדרישות הרגולטוריות ולגרום לביטול העסקה, בעלות של עשרות מליוני שקלים בלבד.

אלא שלא מדובר רק בבעלי מניות בשוק ההון וברגולטורים, אלא גם באלפי עובדים מקצועיים, עם נציגות הבקיאה בעסקיה של בזק. מי שישלוט בבזק יתקשה לראות ממנה רווח משמעותי, ללא הגעה להסכמות עם עובדי החברה לגבי עתידה עסקי ומעמדם בחברה.