"אי-השוויון בישראל אמנם גבוה אבל אינו חריג. יחד עם זאת, יש לציין כי תחולת העוני גבוהה. חשוב שניתן לכך תשומת לב. הן מהסיבות החברתיות הראויות והן מהתרומה לצמיחה הכלכלית של משק בו מתקיים שוויון הזדמנויות", אמר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, בכנס בנושא 'התערבות ממשלתית לצמצום אי-שוויון' שקיים הבנק אתמול (רביעי). על פי הנתונים שהציג הנגיד, אי-השוויון בישראל גבוה אך קרוב לממוצע בשאר מדינות ה-OECD. לעומת זאת, שיעור העוני הוא מהגבוהים ביותר מבין מדינות הארגון, ונמוך יותר רק מזה שבארה"ב.
הנתונים שהציג הנגיד מראים כי רמת אי-השוויון בישראל קרובה לממוצע ב-OECD. על פי הנתונים עומד שיעור העוני בישראל על 17.7%, והקירבה לשיעור אי-השוויון הממוצע נובעת ככל הנראה מכך שהכנסתם של העשירים בישראל נמוכה בהשוואה למדינות מערביות אחרות.
עם זאת, הנגיד הראה שדווקא בשנים האחרונות מתרחשת מגמה של ירידה ברמות אי-השוויון. לעומת מגמת גידול באי-השוויון משנות התשעים, החל מ-2011 התחיל מדד אי-השוויון לרדת. "כאשר מסתכלים על ההתפתחות על פני זמן של מדד אי-השוויון בישראל, ניתן לראות שמזה כעשור מתרחש תהליך של ירידה באי-השוויון בהכנסה הפנויה, לאחר שבעשור שקדם לו נרשמה דווקא עלייה באי-השוויון" אמר הנגיד. גם שיעור העוני, שנמצא במגמת גידול מאז שנות ה-90 החל לרדת החל משנת 2011.
על פי הנגיד, אחד הגורמים לצמצום ברמות העוני ואי-השוויון הוא עליית השכר, ובאופן ספציפי עליית שכר המינימום בישראל בשנים האחרונות. בעקבות הסכם שחתמה ההסתדרות עם הממשלה בסוף 2014 עלה שכר המינימום בעקביות והגיע לרמה של כמחצית השכר הממוצע במשק. יצוין, כי גל התאגדויות העובדים במשק הישראלי בשנים האחרונות הוביל אף הוא לעליות שכר במקומות עבודה רבים.
נתוני בנק ישראל מראים עוד כי בשני העשורים האחרונים חל גידול חד במספר האנשים העובדים בישראל. על פי הנתונים, בעשרים השנים האחרונות מספר המפרנסים במשקי הבית העניים ביותר כמעט והכפיל את עצמו. מדובר בנתון שמעיד על השתלבות נשים בשוק העבודה במגזרים הערביים והחרדים, אך מעיד גם על ביטול חלק ניכר מרשתות הביטחון למובטלים ובעלי מוגבלות החל משנת 2003.
הנגיד הציג גם נתונים עגומים לגבי שוויון ההזדמנויות לבני נוער בישראל, מהם עולה כי ישראל היא מהמדינות בעלות שוויון ההזדמנויות הנמוך ביותר מבין מדינות ה-OECD. "מדד אחד לבחינת רמת אי-השוויון בהזדמנויות, הוא שיעור התלמידים מרקע סוציו-אקונומי חלש המצליחים להגיע במבחני PISA לרבעון העליון בהישגים. בישראל, שיעור הצעירים (בני 15) בקרב האוכלוסייה ברמה סוציו-אקונומית נמוכה, המצליחים במבחני PISA הוא נמוך באופן מובהק מהממוצע במדינות ה-OECD. ייתכן שזוהי עדות לכך שהצעירים מהאוכלוסייה החלשה לא קיבלו הזדמנות שווה". עוד ציין הנגיד כי הפער בציוני מבחן PISA בין האחוזון ה-95 לאחוזון 5 בישראל הוא הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD.
הכנס גם הציג נתונים על מצוקת מעמד הביניים בישראל. על פי הנתונים, מעמד הביניים הישראלי נמצא בתהליך שחיקה דרמטי מאז שנות ה-80, והצטמצם בכ-7%. כיום, מדינת ישראל היא אחת ממדינות ה-OECD שבה שיעור התושבים המשתייכים למעמד הביניים הוא הנמוך ביותר. לעמות זאת, על פי הנתונים, שיעור בעלי ההכנסה הגבוהה בישראל גדל מאז שנות השמונים, ועומד מעל הממוצע ב-OECD.
תיקון טעות: בגירסה המקורית של ידיעה זו נכתב שהנגיד פרופ' ירון ייחס בדבריו את צמצום אי-השוויון במשק לגל התאגדויות העובדים בישראל בשנים האחרונות. דברים אלו לא נאמרו בנאומו של פרופ' ירון, וייחוסם אליו נגרם עקב טעות סופרים.
