83 מתוך 255 רשויות מקומיות בישראל סיימו את שנת 2017 עם גרעון בתקציב, זאת לעומת 69 רשויות גרעוניות ב-2016, כך עולה מדו"ח הרשויות המקומיות לשנת 2017 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם היום (ראשון). על פי נתוני הלמ"ס, ההכנסות של הרשויות המקומיות רשמו עלייה של 7.6% בשנה, אך ההוצאות עלו ב-7.8%. עיקר העלייה בהכנסות נובעת מעלייה בהשתתפות הממשלה בתקציבי הרשויות המקומיות (10.7%) לעומת עלייה קטנה יותר בהכנסות העצמיות (5.8%).

העירייה עם שיעור ההכנסות העצמיות הגבוה ביותר היא יהוד, ש-78% מהכנסותיה עצמיות. אחריה נמצאות תל אביב (76.5%) והרצליה (75.8%). העיריות שמחזיקות בשיעור ההכנסות העצמיות הנמוך ביותר הן רהט (21.2%) ואום אל פחם (27.8%). בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדווחים על מיתאם בין הדירוג הסוציואקונומי של הישוב לבין שיעור ההכנסות העצמיות שלו.

התקציב הכולל של הרשויות המקומיות בישראל עמד ב-2017 על 64.6 מיליארד שקלים בתקציב הרגיל, וכ-17 מיליארד שקלים נוספים בתקציבי הפיתוח. מבין הערים הגדולות (200 אלף תושבים ומעלה) העיר עם התקציב הגבוה ביותר לנפש היא תל אביב – שמוציאה כ-11,732 שקלים בשנה לתושב. אחריה ברשימה נמצאות חיפה (9,494 שקלים) ובאר שבע (7,864 שקלים). את הרשימה נועלת ירושלים שההוצאה השנתית לתושב עמדה בה על 6,187 שקלים בלבד, רק קצת יותר מחצי מאשר בתל אביב.

נתונים נוספים שמופיעים בדו"ח ואינם מתיחסים לתקציבי הרשויות מעידים על כך שכ-2.2% מהתושבים ברשויות המקומיות (כ-267,045 בני אדם) העתיקו את מקום מגוריהם מרשות מקומית אחת לאחרת בשנת 2017. העיר שקלטה הכי הרבה תושבים ביחס לגודלה היא חריש שצמחה בקצב של 160% בשנה. הרשות המקומית הצפופה ביותר היא בני ברק שבה מצטופפים כ 26,368 תושבים בכל קמ"ר.