בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הורה למדינה לשבת עם נציגות בודקי המעברים, ולמנות רואה חשבון שיערוך תחשיב אישי לכל עובד ועובד, על מנת לוודא האם קיבל את מלוא שכרו, בתוך 30 יום. עוד הורתה השופטת לעובדים שלא לנקוט בצעדים הארגוניים שתוכננו ביום שלישי הקרוב.

על פי החלטת השופטת אריאלה גילצר-כץ, נדרשת המדינה להידבר עם ההסתדרות ונציגות העובדים ולהעביר לידיה נתונים כגון דו"חות הנוכחות של העובדים וחוקת הנוכחות החדשה שגובשה על ידיה, בלא הסכמת ההסתדרות. רואה החשבון שהשופטת קבעה שימונה כמומחה מטעם בית הדין הוא רו"ח שלומי רז ממשרד ברזילי, ושכרו ישולם על ידי המדינה. כמו כן נקבע כי המדינה תשלם לעובדים בגין חודשים יוני ואוגוסט 2019 את אותו השכר ששולם להם בחודשים המקבילים בשנה שעברה. במידה ובתום החישוב יימצא כי שכרם שולם ביתר, יוכלו לשלם את ההחזר בעד 12 תשלומים.

עומס בנתב"ג (צילום ארכיון: יוסי זליגר פלאש 90).

במרץ השנה עברה המדינה למערכת שכר חדשה, מרכבה, המחליפה את מערכת השכר הישנה לביא. לטענת בקרי הגבולות, מאז מעבר המערכת חלו ליקויים בתשלום שכרם, ששולם להם בחסר, ועל בסיס 'מקדמות' שאינן מציגות את רכיביו כנדרש. בנציגות העובדים טוענים כי המדינה עשתה שימוש במעבר למערכת החדשה גם על מנת לכפות בפועל 'חוקת נוכחות' חדשה שגובשה באופן חד צדדי ובלא הסכמתם.

"עברו למערכת שכר חדשה על חשבוננו"

"לגבי הדיליי או העיכוב בתשלומים, המערכת עלתה במרץ. תוך כדי עלייה למערכת, נוצר אפיון מדוייק יותר איך נכון לזקוף את ימי החופשה והמחלה למי שבמשרה חלקית, על פי המודל החדש. זה הצריך כמעט לכתוב את כל הקוד מחדש" " הסבירה עו"ד איריס גלילי מטעם המדינה. "נוצר מצב שתוך כדי שהמערכת עולה לאוויר, בתנועה, גם מתקנים את התקלות". לדבריה, העובדים בכל מקרה, קיבלו בתלוש יוני את ההפרשים. עם זאת, לשאלת השופטת האם תהיה מוכנה להתחייב על כך, השיבה: "האם המדינה חייבת כסף לעובדים או לא? נדע את זה בהנחה שהמערכת תסגר ותתייצב ביולי, לקראת תלוש ספטמבר. אם פתאום העובדים יציפו בעיית מאקרו גדולה שאנחנו לא יודעים אז יכול להיות. הדברים הללו צצים תוך כדי".

"עברו למערכת שכר חדשה על חשבוננו", אמר רן קופל מחזיק תיק רשות האוכלוסין וההגירה בהסתדרות עובדי המדינה. "הפכו אותנו לשפני ניסוי למרות שביקשנו מראש סימולציות שכר – לא קיבלנו, והתרענו על כך. המצב הוא שעובדים מקבלים בחסר, או שאינם יודעים אם הם מקבלים בחסר, והמדינה גם היא לא יודעת אם היא חייבת כסף וכמה. והפיתרון לא נראה באופק". עורכי הדין מטעם הלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, הדגישו כי הדבר חמור שבעתיים כשמדובר במדינה כמעסיק. "עובדים צריכים לקבל את השכר שמגיע להם ולדעת איך הוא משולם. זה לא מעסיק קיקיוני, זה המדינה" אמרה עו"ד חנה שניצר. "אני מבקש מההרכב לדמיין לעצמו שהמעסיק שהיה מספר לכם את הסיפורים הללו היה מעסיק פרטי ולא מדינת ישראל" הוסיף עו"ד אלעד מורג. "רק למדינה משום מה יש את הציפיה לסלחנות הזו. אם בית הדין יקבע שעל כל שקל שלא שולם ישולמו פיצויי הלנה, יהיה פתרון".

"רק אתמול הסכים משרד האוצר להידבר איתנו ישירות", הוסיף עו"ד מאיר אסרף ממשריד בני כהן ושות' המייצג את ארגון עובדי רשות האוכלוסין וההגירה, כשהוא מדגיש "בשישי ושבת ישבנו והסברנו לאוצר את עומק וגודלה של הבעיה. יש כאן עובדים עם פערי שכר שמגיעים ל-3,000 ש"ח בין השכר שמגיע להם מול השכר שקיבלו בפועל – זה מצער שבמקום לקבוע את הפגישה שאמורה הייתה להתקיים היום בבוקר כדי לפתור את המשבר – קיבלנו בקשת צו מניעה".    ​

זהבית עמון מנהלת תחום שכר באגף החשב הכללי באוצר, העומדת גם בראש הצוות המיוחד שהקים לנושא, טענה כי 95% מהליקויים שנמצאו במרכבה תוקנו, וכי נותרו ליקויים מעטים הנוגעים לקבוצה בת 13 עובדים בלבד הצפויים להיות מתוקנים כבר ביומיים הקרובים.