עלייה בחשיפה לעומס חום הנובעת משינויי אקלים צפויה להביא להפסד פרודוקטיביות השווה ל-80 מיליון משרות מלאות בשנת 2030, כך חושף דו"ח שפורסם על ידי ארגון העבודה הבינלאומי. התחממות כדור הארץ צפויה להביא לעלייה בחשיפה למצוקת חום הקשורה לעבודה, לפגוע בפריון ולגרום להפסדים כלכליים. המדינות העניות ביותר יהיו גם אלו המושפעות ביותר מהתחממות זאת.
דו"ח ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) מראה כי התחממות כדור הארץ מובילה לעלייה בחשיפה לעומסי חום ויצירת מצוקת חום (נקודה בה הגוף אינו יוכל לווסת את הטמפרטורה שלו יותר). לפי התחזיות, המבוססות על עליית טמפרטורה עולמית של 1.5 מעלות צלזיוס עד סוף המאה הנוכחית בשנת 2030, 2.2 אחוזים מכלל שעות העבודה בעולם יאבדו בגלל טמפרטורות גבוהות יותר. מדובר על הפסדים כלכליים גלובליים של 2,400,000,000,000 דולר (2.4 טריליון).
יתר על כן, הדו"ח מזהיר כי זאת הערכה שמרנית המניחה כי עליית הטמפרטורה הממוצעת העולמית לא תעלה על 1.5 מעלות צלזיוס. היא גם מניחה כי העבודה בחקלאות ובבנייה – שניים מן הענפים הפגיעים ביותר – מתבצעת בצל.
הדו"ח החדש של ארגון העבודה הבינלאומי, הנקרא "עבודה על כוכב לכת חם יותר: השפעת לחץ חום על פריון העבודה ועל עבודה הוגנת", מתבסס על אקלים, נתונים פיזיולוגיים ותעסוקתיים ומציג אומדנים של הפסדי הפיריון הנוכחיים והמתוכננים ברמה הארצית, האזורית והעולמית.
המונח מצוקת חום (heat stress) מתייחס לחום העולה על זה שהגוף יכול לסבול ללא פגיעה פיזית. זו מתרחשת בדרך כלל בטמפרטורות של מעל 35 מעלות ולחות גבוהה. עודף חום במהלך העבודה הוא סיכון בריאותי תעסוקתי; זה מגביל את הפונקציות הפיזיות של העובדים ואת יכולותיהם, כושר העבודה שלהם, ומכך נגזרת גם ההשפעה על הפרודוקטיביות. במקרים קיצוניים, מצוקת חום יכולה לגרום למכת חום, אשר יכולה להיות קטלנית.
חקלאות צפויה להיות הענף המושפע ביותר מעומס החום ברחבי העולם. 940 מיליון אנשים בעולם עובדים במגזר החקלאי. מדובר בכ-60% משעות העבודה שכלל העולם יאבד בשל מצוקת חום עד שנת 2030. ענף הבנייה יפגע קשות גם כן עם הערכה של 19% משעות העבודה העולמיות שיאבדו עד אותו תאריך. סקטורים אחרים בסיכון הם מוצרים ושירותים סביבתיים, איסוף אשפה, חירום, תיקון עבודות, תחבורה, תיירות, ספורט וכמה צורות של עבודה תעשייתית.
ההשפעה תהיה מפוזרת באופן לא שווה ברחבי העולם, והאזורים שיאבדו את מרבית שעות העבודה צפויים להיות בדרום אסיה ובמערב אפריקה, שם כ-5% משעות העבודה צפויים ללכת לאיבוד בשנת 2030, כלומר כ-43 מיליון ו-9 מיליון מקומות עבודה, בהתאמה.
בנוסף לעלויות הכלכליות המסיביות של מצוקת החום, אנו יכולים לצפות לראות אי-שוויון נוסף בין מדינות הכנסה נמוכות וגבוהות לבין הרעה בתנאי העבודה של הפגיעים ביותר
יתר על כן, יהיו אלו האנשים באזורים העניים אשר יסבלו את ההפסדים הכלכליים המשמעותיים ביותר. מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית-נמוכה צפויות לסבול באופן הקשה ביותר, במיוחד כאשר יש להן פחות משאבים להסתגל ביעילות לחום מוגבר. ההפסדים הכלכליים של מצוקת החום יחזקו את החיסרון הכלכלי הקיים, ובמיוחד השיעורים הגבוהים יותר של עובדים עניים, תעסוקה לא פורמלית ופגיעה, חקלאות לקיום עצמי ותחומים בהם ישנו מחסור בהגנה סוציאלית.
מצוקת החום גם תשפיע על מיליוני נשים שמהוות את רוב העובדים בחקלאות לקיום עצמי, כמו גם על גברים הנוכחים באופן דומיננטי בענף הבנייה. ההשלכות החברתיות של מצוקת החום עשויות לכלול את הגברת ההגירה, שכן עובדים יעזבו אזורים כפריים כדי לחפש מקומות נוחים יותר לעבודה.
האתגרים שמציבים שינויי האקלים הם מוקד עיקרי 'בהצהרת המאה החדשה של ארגון העבודה הבינלאומי לעתיד העבודה', והם עתידים לעצב את סדר היום של פעילותו ומחקריו. הדו"ח מלמד כי ההשלכות מרחיקות לכת על 'אג'נדה 2030 של האו"ם'. הוא מזהיר כי "ההשפעות הכלכליות, החברתיות והבריאותיות של מצוקת החום יקשו על ההתמודדות עם העוני וקידום הפיתוח האנושי, וכתוצאה מכך גם להשיג את רוב מטרות הפיתוח בר הקיימא של האו"ם (SDGs)".
"ההשפעה של מצוקת החום על פריון העבודה היא תוצאה רצינית של שינויי אקלים, אשר מצטרפות להשפעות שליליות אחרות כגון שינוי דפוסי הגשם, העלאת רמות הים ואובדן המגוון הביולוגי", אמרה קתרין סאגט, מנהלת יחידה במחלקת המחקר של ארגון העבודה הבינלאומי ואחד המחברים העיקריים של הדו"ח. "בנוסף לעלויות הכלכליות המסיביות של מצוקת החום, אנו יכולים לצפות לראות אי-שוויון נוסף בין מדינות הכנסה נמוכות וגבוהות לבין הרעה בתנאי העבודה של הפגיעים ביותר, כמו גם עקירה של אנשים. כדי להתאים למציאות החדשה הזו נדרשים בדחיפות אמצעים מתאימים של ממשלות, מעסיקים ועובדים, תוך התמקדות בהגנה על הפגיעים ביותר".
הדו"ח קורא למאמצים גדולים יותר לעצב, לממן וליישם מדיניות לאומית כדי להתמודד עם הסיכונים למצוקת חום ולהגן על העובדים. אלה כוללים תשתית נאותה ומערכות התראה מוקדמות משופרות לאירועי חום ושיפור ביישום תקני עבודה בינלאומיים, כגון בתחום הבטיחות התעסוקתית והבריאות, על מנת לסייע במדיניות תכנון לטיפול בסיכונים הקשורים בחום.
עוד על פי הדו"ח, מעסיקים ועובדים ממוקמים בצורה הטובה ביותר להעריך סיכונים ולנקוט בפעולה המתאימה במקום העבודה, כך העובדים יכולים להתמודד עם טמפרטורות גבוהות להמשיך לעשות את עבודתם. מעסיקים יכולים לספק מי שתייה, הכשרה בנושא זיהוי וניהול מצוקת חום. הדיאלוג החברתי יכול למלא תפקיד מכריע בקונצנזוס על שיטות עבודה פנימיות וחיצוניות, התאמת שעות עבודה, קודים לבוש וציוד, שימוש בטכנולוגיות חדשות, הפסקות צל ומנוחות.
מה אצלנו?
בישראל בהשוואה מקומית של כמה שעות יאבדו בשל מצוקת החום, התחזית של 2030 מדאיגה גם כן. בשנת 1995 המצב הכללי היה של 0.09%, כלומר הפסד של 1,700 משרות מלאות. בשנת 2030 המספר צפוי לעלות ל-0.18% מסך העבודה במשק שכולל הפסד של 9,000 משרות מלאות. בחלוקה לתחומים, בחקלאות בצל היא 1.5%, ייצור 0.54%, בניין בצל 1.5%, שירותים 0.04%.
אמנם אזור אירופה ומרכז אסיה יהיה הכי פחות מושפע מלחץ החום אבל ישראל מככבת ב-10 המדינות באזור זה שרמת התל"ג בה תיפגע הכי הרבה.
ישראל גם מדורגת ב-10 המדינות באירופה ומרכז אסיה עם אובדן התל"ג הגבוה ביותר בעקבות מצוקת החום. בשנת 1995 אובדן התל"ג היה 0.8% וזה קופץ כמעט ל-2% בשנת 2030.
