דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי ט"ז בחשון תשפ"ב 22.10.21
23°תל אביב
  • 18°ירושלים
  • 23°תל אביב
  • 21°חיפה
  • 22°אשדוד
  • 19°באר שבע
  • 24°אילת
  • 22°טבריה
  • 18°צפת
  • 24°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
יום הנספים מסודן

יום הזיכרון לנספי עליית יהודי אתיופיה / אתמול צוין יום הזכרון ליהודים שנספו בדרכם מאתיופיה לישראל

במשך שנים נפקד מקומם האקטיבי של יהודי אתיופיה בסיפור עלייתם – עשרות צעירים וצעירות מגלים לעצמם ולחברה הישראלית סיפורי גבורה ואהבה אדירה לארץ ישראל.

טקס הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל. צילום: איתי יוחננוף.
מיכל רוטנברג
מיכל רוטנברג
כתבת צבא וחברה
צרו קשר עם המערכת:

אתמול (ראשון, כ"ח באייר) במקביל ליום ירושלים, צוין יום הזיכרון לנספים של עליית יהודי אתיופיה. כ-4,000 מיהודי ביתא ישראל מתו במהלך המסע לירושלים וההמתנה לעלייה במחנות הפליטים בסודאן – לזכרם ולזכרן מציינים את היום.

הטקס הממלכתי נערך בבוקר – בהשתתפותם של נשיא המדינה, ראש הממשלה, שרת הקליטה וראש העיר ירושלים, לצד משפחות שכולות ומכובדים בני העדה האתיופית. הטקס נערך בהר הרצל – סמוך לאנדרטה המספרת את סיפור העלייה מאתיופיה ואת המחיר הכבד, בנפש ורכוש, ששילמו העולים.

נשיא המדינה ראובן רבלין מניח זר זכרון בטקס יום הנספים בהר הרצל. צילום: הדס פרוש \ פלאש 90

נשיא המדינה ראובן ריבלין מניח זר זכרון בטקס יום הנספים בהר הרצל. צילום: הדס פרוש \ פלאש 90

בערב התקיים בנתניה הטקס המרכזי לציון "יום הזיכרון לנספי סודן". בטקס השתתפו כ-1,500 בני אדם ביניהם סגן ראש העיר נתניה, אלי דלל, נציגים מהקהילה האתיופית מכל רחבי הארץ, תושבי נתניה ומאות חניכי תנועת 'הנוער העובד והלומד' שארגנה את הטקס בשיתוף פעולה עם עיריית נתניה.

"מעטים בציבור מכירים את סיפור עלייתם של יהודי אתיופיה ומודעים לקורבנות הרבים ששילמו על מנת להגשים את החלום הציוני," מספרת ליאל מסאלה (24) ממארגנות הטקס. היא מוסיפה, "סיפורי הגבורה של רבים מבני העדה ומשפחותיהם נדחקו לקרן הזווית של הזיכרון הקולקטיבי ורק מעטים מציינים את יום הזיכרון, מעבר לבני העדה עצמם. יש ערך חשוב במקום החברתי של בני העדה, ביכולת של החברה לזכור ולהזכיר את היום הזה".

ליאל מסאלה: "מעטים בציבור מכירים את סיפור עלייתם של יהודי אתיופיה ומודעים לקורבנות הרבים ששילמו על מנת להגשים את החלום הציוני"

מציאות של גזענות

הטקס נערך בצל אירוע קשה שהתרחש בשבוע שעבר בעיר רחובות, שבו הותקפו שלושה נערים בני העדה האתיופית, "סתם כי שוטטו" – על פי טענתם, על ידי שוטרים שהכו אותם ועצרו אותם באופן בלתי חוקי, לטענתם.

טבג'ה, אחד העצורים סיפר בריאיון לאתר וואלה!, "לא קל לחוות חוויה כזאת שישר מתנפלים עלינו, מרססים אותנו. על מה ולמה? אנחנו לא עשינו כלום, זה הכול סטיגמות פה. המשטרה כל פעם באה לחבורה של אתיופים, חושדת שאנחנו עבריינים. רק אתמול בלילה שוחררתי, אני מושפל ועם כאבים. אני מיואש מזה, זה לא פעם ראשונה שמשטרה מגיעה וישר חושדת שעשינו משהו".

טקס הזיכרון לנספי סודן. צילום: איתי יוחננוף.

טקס הזיכרון לנספי סודן. צילום: איתי יוחננוף.

לזכרן

בטקס, שהשנה נסב על נושא החינוך, הוצגו סיפורים אישיים של בני הקהילה ובנותיה שאיבדו קרובים בדרכם מאתיופיה לארץ ישראל. 4 משואות הודלקו במהלך הטקס –כנגד 4,000 הנספים.

בין מדליקי המשואות, אדיסוגטהון שהדליק משואה לזכרה של אמו, לסהיט רדה ז"ל, ונכדתה, בליינשגטהון ז"ל. לסהיט יצאה למסע בגיל 77 כשהיא עיוורת וצועדת באומץ עם משפחתה. בהגיעה למחנה הפליטים אמרקובה הייתה לסהיט תשושה וסבלה מחוסר במזון. כשבנה הצליח להשיג מעט מזון מהצלב האדום, ניסה להאכילה, אך היא סירבה בתוקף לאכול משום שהאוכל לא היה כשר. לסהיט לא שרדה ונפטרה במחנה הפליטים אמרקובה שבסודן. נכדתה של לסהיט, בליינשגטהון בת השנה ו-4 חודשים, סבלה מתת תזונה וממחלות בשל חולשתה ונפטרה במחנה.

מדליק המשואה השלישית, סיסאיי מקונן, אסיר ציון, הדליק את המשואה לזכר בת דודתו, איינש רובל ז"ל. איינש ונערות רבות, צעדו מדי יום קילומטרים רבים כדי ללמוד בבתי הספר שהיו מרוחקים. דבר זה היווה עבורן כל העת סכנת חיים ממשית. לכן, כשהייתה איינש בת 17 נשלחה על ידי הוריה לישראל בליווי קרובי משפחתה. אל המסע לישראל יצאה איינש בשנת 1984, בהיותה בת 18 נפטרה במחנה אומרקובה שבסודן.

"אסירי ציון הם סמל לגבורה. תמראת ויונה הם מנהיגים שלימדו אותנו שדרך החינוך היא הדרך הטובה ביותר לשנות את המציאות. זו אחריות שלנו לעשות את הטקס הזה כל שנה ולהוביל את הזיכרון והמורשת החיה."

עליית יהודי אתיופיה – ציונות חלוצית

הטקס גולל את סיפור עלייתם של יהודי אתיופיה והדגיש את הבחירה בגיבורים, תמראת עמנואל ויונה בוגלה, שהקימו עשרות בתי ספר יהודיים-ציוניים על אף האיסור החמור שהיה באתיופיה.

תמראת ויונה שתלו את זרעי הרעיון הציוני, שאִפשר ל-17 אלף מיהודי אתיופיה לעזוב את בתיהם הנוחים ולעלות לארץ ישראל ברגל דרך סודן, כאשר הם משאירים את כל עברם, רכושם ולעתים חלק מבני משפחתם – מאחור.

טקס הזיכרון לנספי סודן. צילום: דבר ראשון.

טקס הזיכרון לנספי סודן. צילום: דבר ראשון.

"אסירי ציון הם סמל לגבורה. תמראת ויונה הם מנהיגים שלימדו אותנו שדרך החינוך היא הדרך הטובה ביותר לשנות את המציאות. זו אחריות שלנו לעשות את הטקס הזה כל שנה ולהוביל את הזיכרון והמורשת החיה," קרא בהתרגשות שלמה מנגיסטו (18), מדריך בשנת שירות בראשון לציון, שנאם בטקס.

רעות (34), אורחת בטקס, "אין ספק שבחברה מתחולל מאבק עיקש על דמותו של 'העולה'. מצד אחד הגזענות והנחיתות ומהצד השני הטקס הזה שמראה כמה גיבורים וציוניים הם היו. מצד אחד אמירות כמו 'הם באו לכאן בשביל שיפור תנאים' ומהצד השני הבנה שסיפור העלייה של יהדות אתיופיה שווה בחלוציותו לסיפור של העליות משאר המקומות".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
עוד על יום הנספים מסודן:
איך יזכור עם ישראל את עליית יהודי אתיופיה לארץ?
תגובות