דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

תמונת מצב / סיכום 2018 של החשב הכללי מכניס את הגרעון התקציבי לפרופורציות

הדו"חות הכספיים מראים כי תשלומי הריבית של הממשלה ירדו, ההוצאה האזרחית גדלה ומשרדי הממשלה מימשו את תקציבם באופן מלא | בנוסף עולה מהם כי כלכלת ישראל שרדה גרעון גבוה הרבה יותר מזה החזוי ל-2019

דוחות כלכליים (Shutterstock)
דוחות כלכליים (Shutterstock)
עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

החשב הכללי במשרד האוצר רוני חזקיהו פרסם אתמול (שלישי) את הדו"חות הכספיים של ממשלת ישראל לשנת 2018. המסמך בן 398 העמודים מספר את סיפור הקדנציה הראשונה של כחלון כשר האוצר: הורדת תשלומי הריבית, הגדלת ההוצאה האזרחית, ואולי חשוב יותר משני אלה – ניצול של 100% ויותר בתקציבי המשרדים. על הדרך, עונה חזקיהו גם לטענות על 'בישול' המספרים כדי להעלים את הגירעון בסוף 2018.

בשורה התחתונה של הדו"ח הכספי, מדינת ישראל סיימה את 2018 עם הכנסה כוללת של 495 מיליארד שקלים – סכום כמעט זהה לזה שנספר ב-2017. בתחום ההוצאות רשמה המדינה דווקא ירידה מרמה של 578 מיליארד שקלים ב-2017 ל-510 מיליארד שקלים ב-2018. עיקר הירידה נרשמה בסעיף הוצאות השכר, שירד כמעט ב-50% (מ-144 מיליארד שקלים ל-92 מיליארד שקלים בלבד). כך שאת 2018 סיימה המדינה עם גירעון נטו של 15 מיליארד שקלים, לעומת גירעון נטו של 83 מיליארד שקלים ב-2017. חשוב לציין כי לא מדובר בנתוני התקציב של ממשלת ישראל בלבד, אלא בדו"ח המאוחד הכולל בתוכו גם את החברות הממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים נוספים.

רוני חזקיהו החשב הכללי (צילום: יוסי זמיר / פלאש90).
רוני חזקיהו החשב הכללי (צילום: יוסי זמיר / פלאש90).

 

עברנו גרעון של 4.9%, נעבור גם את זה

הנתון המשמעותי הראשון בדו"ח הוא ה"זינוק" בגירעון התקציבי של ממשלת ישראל, שנסגר ב-2018 על 2.9% מהתוצר. הנתונים שמציג החשב הכללי מספקים קצת פרופורציות לגדילה של הגירעון, וגם לחשש שב-2019 הגרעון יגיע לרמה של 3.8% תוצר ואולי אף יותר. אומנם בשנים האחרונות (2017-2014) התרגלנו לגירעון ברמה של 1.9%-2.7%, אבל במבט לאחור בטווח הארוך יותר ניתן לראות כי מדינת ישראל ידעה גם לעמוד ברצף של שנים (2004-2001) שבהן נע הגרעון בטווח שבין 3.4% ל-4.7% מהתוצר. גם בשנים 2013-2009, אחרי המשבר הכלכלי העולמי, נע הגרעון ברמה של 3.1% עד 4.9% מהתוצר. לא נעים, אבל גם לא נורא. לכל החוששים מפריצת יעד הגרעון אפשר לומר כי עברנו כבר שנים רצופות עם גרעון שבין 3% ל-5% תוצר, והמשק הישראלי לא קרס.

הנתון השני שמציג החשב הכללי נוגע לתשלומי הריבית על החוב. אם הגרעון השנתי מתאפיין בעליות וירידות לאורך השנים בהתאם למחזור הכלכלי העולמי, הגרף של תשלומי הריבית על הגרעון כאחוז מהתוצר רושם לאורך העשור האחרון ירידה קבועה ומתמשכת. ב-2012 היוו תשלומי הריבית על החוב הממשלתי כ-3% מהתוצר, וב-2018 עמדו תשלומי הריבית על 2.2% תוצר בלבד. הסיבות לכך מגוונות, וביניהן גם קצב צמיחה גבוה יותר מקצב התפתחות החוב, אך גם ירידה בשיעורי הריבית שמשלמת המדינה על אגרות החוב שלה.

הוצאות הריבית של ישראל ביחס לתוצר (נתונים: משרד האוצר. עיצוב: אידאה)
הוצאות הריבית של ישראל ביחס לתוצר (נתונים: משרד האוצר. עיצוב: אידאה)

הבשורה: שיעור ההוצאה האזרחית גדל

אז מה יצר את החריגה מיעד הגרעון ב-2018? החשכ"ל מציג שני גרפים נוספים שנותנים מענה מסוים לשאלה הזו. בעוד שהגרף של שיעור ההוצאה על ביטחון מתוך התוצר רושם עליות ומורדות לאורך השנים אך נשאר תמיד בטווח שבין 5.1% ל-5.4%, גרף ההוצאה האזרחית רשם ב-2018 עלייה משמעותית, לאחר שנים של ירידה. בתוך שלוש שנים עלה יחס ההוצאה הציבורית לתוצר משפל של 17.3% ב-2015 לרמה של 19.6% תוצר ב-2018.

חשוב לציין שלא מדובר במקריות. זה שנים שבנק ישראל מתריע על רמתה הנמוכה של ההוצאה האזרחית בישראל. העליה בגביית המסים בשנים האחרונות, בצירוף הורדת עלויות הריבית והריסון בתקציב הביטחון, אפשרו לממשלה היוצאת להגדיל את ההוצאה האזרחית באופן לא מבוטל. לאן הלכה הגדלת ההוצאה האזרחית, והאם אלו האפיקים הטובים ביותר להשקעה בחברה הישראלית? אלו שאלות חשובות לדיון אחר. הבשורה המהותית מהדו"חות היא שהממשלה משקיעה יותר בנו, האזרחים.

(נתונים: משרד האוצר. עיצוב: אידאה)
(נתונים: משרד האוצר. עיצוב: אידאה)

 

 

 

 

100% ביצוע במשרדים האזרחיים

נתון מעניין נוסף אותו מציג החשכ"ל בפרק המבוא לדו"ח נוגע לאחוז הביצוע של ההוצאות התקציביות. המדיניות של חזקיהו מאז כניסתו לתפקיד בתחילת 2017 היתה להביא את משרדי הממשלה האזרחיים למיצוי מלא של התקציב שניתן להם. אם בשנים קודמות (2016-2015) מיצו המשרדים האזרחיים 95%-96% מתקציבם, בשנתיים האחרונות (2018-2017) הגיעו המשרדים האזרחיים ל-100% ביצוע של תקציב ההוצאות שעמד לרשותם. מדוע הדגש הוא על המשרדים האזרחיים? כי מערכת הביטחון כבר שנים פועלת באחוז ביצוע של 104%, 108% ואפילו 116% מהתקציב שיועד לה בתחילת השנה.

מול מערכת הביטחון האתגר של האוצר היה הפוך. בהסכם יעלון-כחלון מ-2016 הצליחו שר האוצר ושר הביטחון דאז להגדיל את תקציב מערכת הביטחון מצד אחד, אך להכניס אותה למשמעת תקציבית מצד שני. את שנת 2018 סיימה מערכת הביטחון עם 102% ביצוע בלבד.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!