מדי בוקר, מתייצב יוסי פרץ (51) בשעה 5:30 במרכז המיון וחלוקת הדואר של תל אביב ברחוב ההגנה. משם הוא יוצא לחלוקת הדואר, לאחר שסידר בפינת עבודה קטנה את כל המכתבים אותם יחלק היום על פי הסדר, בהתאם למסלול ההליכה שלו.

אנחנו נפגשים עם פרץ בשעה 7:30 ונוסעים במכוניתו לאזור החלוקה שלו במרכז תל אביב הישן, באזור מגדל שלום. בדרך הוא מספר לנו שבהכשרתו הוא בכלל יועץ מס. מעט אחרי הלימודים נכנס לעבוד בדואר כעבודה 'זמנית', אלא שבקרוב יציין 25 שנה כדוור. "את אישתי הכרתי בעבודה. היא עבדה באחד ממשרדי עורכי הדין באזור החלוקה שלי. עד היום יש ויכוח מי התחיל עם מי". למעלה משני עשורים כדוור בשכונה, יצר פרץ גם היכרות אינטימית עם אנשיה. "ילד שפעם הבאת להורים שלו את המכתב שמודיע שהוא התקבל לגן, אתה מביא לו כבר את הצו הראשון. ילד שחילקתי לו דואר כשהיה קטן, הבאתי לו את הכתובה מהרבנות. זה מרגש". הוא מדגיש את חשיבות ועד העובדים בשמירה על זכויות העובדים בכלל, והעובדים הוותיקים בחברה בפרט. אחרי הכל, כדבריו, הם אלו שנתנו לחברה את מיטב שנותיהם בעבודה קשה ומאומצת, סוחבים מדי יום בדרכים את תיקי המכתבים הכבדים. 

הדוור יוסי פרץ בפעולה (נעם אלקלעי)

פרץ נוסע ברכבו האישי, אך לדבריו מרבית הדוורים יוצאים לחלוקה בתחבורה ציבורית, באופניים או באופנוע. מה עושים עם מזג האוויר? "עובדים. מתרגלים. בקיץ אתה מביא עוד חולצה – בחורף עוד גרביים. אם הגשם חזק מאוד אני עומד בצד ומחכה עד שיסתיים – חשוב לי מאוד לשמור על דברי הדואר. כל אחד מוצא את המעיל שנוח לו. מה שכן, בגלל עבודות הרכבת הקלה ההנהלה עם הוועד דאגו להוציא יותר אופניים חשמליות ואופנועים לדוורים". במרכז השכונה יש לפרץ ארון קטן ונעול, דומה מעט לארון חשמל, בו הוא יכול להשאיר את התיק הכבד כשהוא לוקח עמו רק חלק מהמכתבים בדרכו לרחובות השונים.

אנחנו עוברים עמו בין הבתים, והוא משלשל מכתבים בתיבות הדואר. בבניין משרדים גדול הוא עולה למסור מכתב רשום, ומעלה כבר על הדרך את יתר המכתבים. הרוב המוחלט של דברי הדואר הם מכתבים רשמיים ומסחריים, לצד חבילות קטנות. "נכון שיש קצת ירידה במכתבים אבל יש עליה מדהימה בחבילות. אם לפני שש שנים הייתי עם ארבע חבילות היום אני עם 60-50 חבילות מינימום ביום, וזה מלבד מה שמגיע ישירות לסניף. אופי העבודה השתנה ואנחנו אתו. אני אומר לאנשים: אל תזמינו הביתה, תצטרכו ללכת לסניף. תזמינו למשרד ואני אביא לכם את זה. אפילו דרכונים ותעודות זהות אנשים מזמינים כבר למשרד".

הדוור יוסי פרץ: "בקיץ אתה מביא עוד חולצה – בחורף עוד גרביים. אם הגשם חזק מאוד אני עומד בצד ומחכה עד שיסתיים – חשוב לי מאוד לשמור על דברי הדואר"

המאמץ למקסם את מספר המכתבים הרשומים הנמסרים לנמענים ידנית הוא גדול מאוד. פרץ מציג לנו את חברו הדוור משה יהושע, לדבריו 'שיאן המסירות'. יהושע טוען שהוא מכיר את השכונה בה הוא מחלק כל כך טוב, שהוא יודע למי אין טעם לגשת לפני 8:00 בבוקר כי הוא עוד לא התעורר או נוהג להתקלח בשעה הזו. "יש חבר'ה שאני יודע לתפוס בבית הקפה באזור, ויש לי גם את הטלפונים של כל השכונה". הכרת אזור החלוקה ואנשיו היא גאוותם המקצועית של הדוורים.

מסעו של מכתב

"כשאתה מקבל מכתב הביתה זה כיף, אבל אנשים לא יודעים כמה שלבים הוא עובר בדרך" מסביר עופר ברידס, מנהל מחוז המיון והחלוקה של ת"א. "אדם שם מכתב בתיבה וזה מגיע למיון הארצי, משם זה מתמיין למרכז המיון והחלוקה העירוני". המכונה יודעת לקרוא בכלים טכנולוגיים את הכתובות על גבי המעטפות, אבל היכן שהיא אינה מצליחה לקרוא, וכן במקרים של מכתבים או חבילות שאינם מתאימים בגודל, נדרש מיון ידני. תהליך המיון מתרחש גם בשעות הקטנות של הלילה.

עופר ברידס, מנהל מרכז המיון והחלוקה של דואר ישראל בתל אביב (נעם אלקלעי)

"קודם כל עושים פה הפרדה בין רובעים, העיר מחולקת לעשרה רובעים: שלושה בצפון, שלושה במרכז וארבעה בדרום. יש לי פה בסביבות 50 ממיינים, כשכל אחד מהם צריך לדעת בעל-פה לאיזה אזור שייך כל רחוב וכתובת בתל אביב. יש בערך 2,700 רחובות וכמעט כפול מזה 'חלקי רחובות' של רחובות ארוכים כמו דיזינגוף או אבן גבירול שעוברים בכמה רבעים. כתובות זוגיות, אי זוגיות. הממיינים צריכים להכיר הכל בעל פה".

הדוורים, כ-15 עד 20 בכל רובע, מגיעים לעבודתם מוקדם – בין 4:00 ל-7:00, כל אחד על פי המסלול המתוכנן לו. מתיישבים למיין את המכתבים לאזור החלוקה. "ועד העובדים דאג שיגיעו מוקדם יותר, כדי שלא יחלקו בשמש" מסביר ברידס. "שעות העבודה המוקדמות מאפשרות גם לתפוס את האנשים בבתים כדי להעביר מכתבים רשומים".

מרכז המיון והחלוקה של דואר ישראל בתל אביב (נעם אלקלעי)

מרכז המיון והחלוקה של דואר ישראל בתל אביב (נעם אלקלעי)

הדוורים, כ-15 עד 20 בכל רובע, מגיעים לעבודתם מוקדם – בין 4:00 ל-7:00, כל אחד על פי המסלול המתוכנן לו. מתיישבים למיין את המכתבים לאזור החלוקה. "ועד העובדים דאג שיגיעו מוקדם יותר, כדי שלא יחלקו בשמש", מסביר עופר ברידס, מנהל מחוז המיון והחלוקה של ת"א

במחוז המיון שני מסלולי-דואר נוספים מלבד מסלול הדואר הרגיל: דואר 24, המסומן בחותמת מיוחדת ומופרד לשקים בצבע צהוב. בניגוד לדואר הכללי המחולק לאזורי החלוקה אחת ליומיים בעקבות הרפורמה, שירות זה הניתן בתשלום נוסף מחולק עוד באותו היום בו הוא נשלח באמצעות שליחים מיוחדים. מלבדו קיים גם שירות הדואר הרשום. הטיפול בדואר הרשום מבוצע בהפרדה גמורה מיתר דברי הדואר במרכז החלוקה, בחדר מיוחד. גם כאן, מבוצע המיון בשעות הלילה כך שכשהדוורים מגיעים בבוקר, המכתבים כבר משויכים להם בהתאם לאזורי החלוקה.

"הדוור מגיע ורואה באפליקציה בפלאפון ששויכו לו 20 מכתבים רשומים. בסוף היום הוא צריך לתת דין וחשבון מה קרה עם המכתבים הללו". האפליקציה החדשה, שנכנסה בעקבות הרפורמה בדואר ישראל, מחליפה את הניירת הישנה ששימשה בתהליך קודם לכן, ומייעלת גם את המעקב אחר דברי הדואר וסטטוס המסירה שלהם און-ליין.

במקרים בהם הדוורים לא הצליחו למסור ידנית את הדואר הרשום, הם משאירים לנמען פתק המציין לאיזה מרכז חלוקה הוא יועבר, ואף משתדלים במידת האפשר לעדכן אותו בהודעת SMS. את המכתבים הם מחזירים בסוף יום העבודה למרכז המיון והחלוקה, ומשם הם מועברים באמצעות שליחים למוקדי החלוקה השונים, שרובם זכיינים.

ככה עושים רפורמה

במרכז המיון אנחנו פוגשים גם את עופר עטיה, יו"ר ועד הדוורים הארצי בארגון עובדי הדואר. "הארגון מייצג כ-5,500 עובדים, ומתוכם כ-1,200 דוורים. יש לנו 45 חברי מועצה ו-21 חברי נציגות מצומצמת – יושבי ראש ועדים מכל הארץ, חיפה, דרום, ת"א והמרכז, בנק הדואר, ודואר שליחים, שבאים לישיבות. בראש הארגון עומד יו"ר הוועד הנבחר שלנו, שמעון פרג'ון, שאנחנו הולכים אחריו כבר 12 שנים".

עופר עטיה, יו"ר ועד הדוורים בדואר ישראל (נעם אלקלעי)

"בנינו את אחד הוועדים החזקים במשק, וזה אחרי שעברנו רפורמה קשה מאוד, במסגרתה 1,200 עובדים הלכו הביתה. זה דבר חריג במשק, אבל רבים מהם יצאו בתנאים טובים, משופרים. רצו למעשה לצאת לפנסיה" מספר עטיה. "אני חושב ששמעון פרג'ון התגלה ברפורמה כמנהיג אמיתי שקיבל החלטה נכונה וקשה. הרפורמה נחתמה ב-2015, כשכמעט ומינו עלינו כונס נכסים, אבל הצלחנו להגיע למרות הכל להסכמות. היום אנחנו רואים את הפירות של זה".

"השינוי היה חד עבור הדוורים, שקיבלו את המכה הקשה ביותר ברפורמה" הוא מוסיף. "היינו 1,800 דוורים והיום אנחנו כמעט 1,200. אנשים שעבדו 40-30 שנה והיו רגילים לעבוד בצורה מסוימת שינו את כל צורת העבודה. אם היו רגילים לאזור אחד שאותו הכרת בעל פה, היום אתה צריך ללמוד שני אזורים ומחלקים יום כך ויום כך. יש פחות מכתבים ויותר דואר רשום וחבילות". עטיה מדגיש גם את הטמעת הטכנולוגיה החדישה והשימוש בפלאפונים. "העולם משתנה, כשנכנסתי לדואר והביאו מחשב חשבנו שזו טלוויזיה. היום הקדמה עושה את שלה. אם היית אומר פעם לדוור שהוא יסתובב עם פלאפון ומדפסת, הוא היה אומר לך שזה בחלומות".

יו"ר ועד הדוורים עופר עטיה: השינוי היה חד עבור הדוורים. העולם משתנה. אם היית אומר פעם לדוור שהוא יסתובב עם פלאפון ומדפסת, הוא היה אומר לך שזה בחלומות

"פתחנו את הקריה הדוארית במודיעין – כל ההנהלה והמטה בירושלים ובתל אביב, התפעול בכל דואר ישראל, שירותי המיון הארציים – הכל ירוכז במקום אחד. השלב הראשון כבר יצא וכבר עובדים שם 500-400 עובדים. עד סוף השנה הזו יעברו לשם כל החצי השני של שירותי המיון הארצי, ובתחילת השנה הבאה הבניין הזה בתל אביב כבר יימכר. אני מאמין שתוך שנה מהיום כולנו כבר נהיה בקרייה הדוארית. עובדים שעבדו פה, כבר היום נוסעים לשם אבל בתנאים כמובן. יש להם הסעות, ארוחות. לא התפשרנו, שמעון עמד על זה, ועוד נשפר שם את התנאים. העובדים יקבלו יותר. "לקחנו ברפורמה מהעובדים 5% מהשכר עבור תהליך ההבראה, הקפאנו הרבה דברים – לא היינו נוסעים לספורטיאדה ודברים נוספים. היום ברוך השם החזרנו הכל: את ה-5%, גמול השתלמות, הספורטיאדות, וקיבלנו גם תוספות של הסכם המסגרת במגזר הציבורי".

עופר עטיה, יו"ר ועד הדוורים בדואר ישראל, עם עובדות במרכז המיון והחלוקה בתל אביב (נעם אלקלעי)

"אנחנו ועד עובדים שחשוב לו השירות ללקוח, וכל הרפורמה הזו נעשית תחת שקט תעסוקתי" מדגיש עטיה, אך מחדד שמבחינתו סוד ההצלחה הוא שילוב הכוחות, שיתוף הפעולה וההידברות בין יו"ר הוועד פרג'ון, מנכ"ל החברה דני גולדשטיין ויו"ר הדירקטוריון חזי צאיג. "אם לא היו שלושתם דואר ישראל לא היה היום קיים. השילוב בין דירקטוריון, מנכ"ל ויו"ר ועד ארצי, ששלושתם רואים לנגד עיניהם את טובת העובד והשירות ללקוחות".

עופר עטיה: "עולם החבילות הוא העתיד. אני רואה את הילדים שלי מזמינים כל דקה חבילות. גם לבנק הדואר פוטנציאל עצום – עם פריסה ארצית מדהימה"

עטיה מדגיש כי הביקורת שפרסם מבקר המדינה לאחרונה על דואר ישראל, הסתיימה ב-2015, טרם הרפורמה הנמצאת כעת בשיאה, והיא אינה רלוונטית למציאות הנוכחית לדבריו. הוא כן סבור שתהליכי ההפרטה של שירותי הדואר יצרו מצב של תחרות לא הוגנת של דואר ישראל מול המתחרה המרכזית, חברת 'מסר'. "אם היו נותנים לנו להתחרות בהם במחיר, תאמין לי שהיינו אוכלים אותם בלי מלח, והם לא מחלקים בכל הארץ. רק במקומות שבהם מתאים להם לחלק. אנחנו למשל נוציא כל בוקר דואר-נע לקריית שמונה על מכתב אחד. מישהו משלם לנו על זה? למה אנחנו לא מקבלים סבסוד כמו באגד או ברכבת? אתה יודע מה העלות של זה?". גם חלק מהתלונות על ליקויים בשירותי הדואר לדבריו, נגרמים בשל התנהלות המתחרה אך מיוחסים בציבור בטעות לדואר ישראל.

עם זאת, עטיה אופטימי: "עולם החבילות הוא העתיד. אני רואה את הילדים שלי מזמינים כל דקה חבילות. ההכנסות ממכתבים יורדות ומחבילות עולות. אני מאמין שגם לבנק הדואר יש פוטנציאל עצום – עם פריסה ארצית מדהימה. יותר מכל הבנקים יחד, כמעט 700 סניפים. אם ייתנו לנו לספק שירותים בנקאיים נוספים, לתת אשראי, נהיה על המפה. אנחנו בתהליך של שינויים, הולכים קדימה, ואני חושב שלדואר ישראל צפוי עתיד טוב.