10% מהעובדים משתכרים 48.9% מכלל השכר הגלובלי, בעוד ש-50% מכלל העובדים בשכר הנמוך מקבלים רק 6.4% מהשכר העולמי, כך חושף מערך נתונים חדש של ארגון העבודה הבינלאומי (ILO). עוד עולה מהנתונים כי 20% מהעובדים ברמות השכר הנמוכות ביותר (כ-650 מיליון עובדים) מרוויחים פחות מאחוז בודד מההכנסה הגלובלית מעבודה. נתון זה כמעט שלא השתנה ב-13 השנים האחרונות.
הנתונים החדשים מראים כי אי-שוויון בהכנסה הכללית של העובדים ירד מאז 2004, אך ירידה זו לא נובעת מהקטנת אי-השוויון בתוך מדינות, שכן ברמה הלאומית אי-השוויון בשכר הולך וגדל. המקור למגמה הגלובלית הוא דווקא השגשוג הצומח במשקים מתעוררים גדולים, כלומר סין והודו.
"הנתונים מראים כי במונחים יחסיים, העלייה בהכנסות של מקבלי השכר הגבוהים קשורה להפסדים עבור כל האחרים"
נתוני התפלגות וחלוקת השכר, שפותחו על ידי המחלקה לסטטיסטיקה של ה-ILO, מכילים נתונים מ-189 מדינות, ומקורם באוסף הגדול ביותר בעולם של נתוני סקר כוח העבודה משולבים. הוא מציע שני אינדיקטורים חדשים למגמות מרכזיות בעולם העבודה, ברמה הלאומית, האזורית והעולמית: השוואה עולמית ראשונה של נתח התמ"ג שמגיע מעבודה (ולא מהון) באמצעות שכר ורווחים, והאופן בו מחולקת ההכנסה מעבודה.
ממקצת הנתונים שניתן לדלות על ישראל, שמוגדרת כמדינה בעלת הכנסה גבוהה, ניכר שהחלק של השכר (הכנסה שמגיעה מעבודה ולא מהון) מתוך התל"ג ירד ב-0.7% בין השנים 2004 ל-2016. מבחינת החלוקה לעשירונים, מראים הנתונים כי בישראל 30% מהשכר הולך לעשירון העליון (שוויון מלא בחלוקת ההכנסות היה מעמיד את חלקו של כל עשירון על 10%).
הממצאים העיקריים מראים כי ברמה עולמית, חלקה של ההכנסה הלאומית שהולך לעובדים ירד מ-53.7% ב-2004 ל-51.4% ב-2017.
הסתכלות על התפלגות השכר הממוצעת על פני מדינות מגלה כי החלק שהולך למעמד הבינוני (60% מהעובדים) ירד מ-44.8% ב-2004 ל-43% ב-2017. במקביל, נתח הרווח של 20% המרוויחים שכר גבוה גדל באותן שנים מ-51.3% ל-53.5%. מדינות שבהן מרוויחי השכר הגבוה ראו עלייה בחלק שלהם בשכר הלאומי של לפחות נקודת אחוז אחת כוללות את גרמניה, אינדונזיה, איטליה, פקיסטן, בריטניה וארצות הברית.
"הנתונים מראים כי במונחים יחסיים, העלייה בהכנסות של מקבלי השכר הגבוהים קשורה להפסדים עבור כל האחרים, כאשר העובדים מהמעמד הבינוני ומהעובדים עם ההכנסה הנמוכה רואים את חלקם בהכנסות יורד" אמר סטיבן קפסוס, ראש יחידת ייצור וניתוח נתונים של ה-ILO, "עם זאת, כאשר החלק של הכנסה מעבודה של העובדים בהכנסה בינונית או נמוכה גדל, הרווחים נוטים להיות לא מרוכזים ומפוזרים לרוחב, לטובת כולם מלבד מרוויחי השכר הגבוהים."
על פי נתוני הארגון, מדינות עניות יותר נוטות לסבול מרמות גבוהות בהרבה של אי-שוויון בשכר, דבר שמגביר את הקשיים של אוכלוסיות חלשות. באפריקה שמדרום לסהרה, 50% מהעובדים בצד הנמוך של השכר מרוויחים רק 3.3% מסך השכר. אותה קבוצה באיחוד האירופי, לשם השוואה, מקבלת 22.9% מסך ההכנסות ששולמו לעובדים.
"עבור הרבה מהעובדים בעולם, העובדה שיש להם עבודה לא אומרת שיש מספיק כסף לחיות ממנו"
רוג'ר גומיס, כלכלן המחלקה לסטטיסטיקה של ה-ILO, אמר כי "רוב כוח העבודה העולמי סובל משכר נמוך להפליא ועבור הרבה מהעובדים בעולם, העובדה שיש להם עבודה לא אומרת שיש מספיק כסף לחיות ממנו. השכר הממוצע של חציו התחתון של כוח העבודה בעולם הוא רק 198 דולר לחודש, ו-10% ברמות השכר הנמוכות ביותר יצטרכו לעבוד יותר משלוש מאות כדי להרוויח את מה ש-10% ברמות השכר הגבוהות ביותר מרוויחים בשנה אחת."
השקת מערך הנתונים החדש באה בעקבות המלצה בדו"ח של הוועדה הגלובלית של ה-ILO על עתיד העבודה, שהדגישה את הצורך באינדיקטורים חדשים כדי לעקוב בצורה מדויקת יותר אחר ההתקדמות בתחומי הרווחה, הקיימות הסביבתית, השוויון ואג'נדת הפיתוח שבמרכזה האדם. מערך הנתונים החדש ישמש גם כדי לעקוב אחר ההתקדמות לקראת מטרות הפיתוח בר קיימא של האו"ם (SDG).
