העוסקים ביחסי עבודה, העובד והמעסיק, חייבים לנהוג בנאמנות ובתום לב איש כלפי רעהו. בפסיקת בית הדין לעבודה נקבע כי חובת תום הלב ממשיכה לחול אף לאחר סיום יחסי העבודה. האם עובד שפרש מעבודתו והחליט להקים עסק מתחרה מפר את חובת תום הלב המוטלת עליו?
כידוע, זכותו של כל אדם לעסוק בכל עיסוק ובכל משלח יד חוקי. זכות זו הוכרה בשיטת המשפט כזכות יסוד, דהיינו זכות בעלת מעמד חוקתי עליון. אין ספק כי החלת איסור על עובד לפתוח עסק משלו או להתחרות במעבידו בדרך אחרת פוגעת בחופש העיסוק. מאידך, בית הדין קבע כי תחרות במעסיק יכולה לעיתים להיחשב כחוסר תום לב.
בתי משפט ערכו הבחנה בין שתי תקופות זמן – תקופת הזמן הראשונה בה העובד נמצא במקום העבודה ותקופת הזמן שלאחר סיום העבודה. נקבע כי ביחס לתקופה הראשונה, דהיינו בזמן יחסי העבודה, אסור לעובד להתחרות במעביד. אם עובד, מתחרה או מסייע לתחרות במעביד, הרי שהוא מפר את חובת הנאמנות החלה עליו. מעביד רשאי לדרוש מעובד שלא יתחרה בו ושלא יסייע למתחרה ואף יכול לדרוש שעובד לא יעבוד במקום עבודה נוסף המתחרה בו, ובלבד שהעובד קיבל שכר ראוי בגין עבודתו.
מאידך לאחר סיום יחסי העבודה הגישה שונה. האינטרס הציבורי מחייב לאפשר תחרות חופשית. הגישה היא שתחרות מועילה למשק ועל כן אין לפגוע בחופש התחרות של העובד כלפי מעבידו לשעבר. נקבע שרק במקרים חריגים תוגבל אפשרות העובד להתחרות במעסיקו לשעבר. כך, למשל במקרים שבהם התחרות כרוכה בחשיפת סודות מסחריים של המעביד, חשיפת רשימת לקוחות, או פגיעה בזכויות לגיטימיות של המעביד, ניתן יהיה להגביל את חופש העיסוק של העובד, ואולם אלו מקרים חריגים.
יתירה מכך, אף במקרים החריגים שבהם קיימת הצדקה להגביל את חופש העיסוק ולמנוע תחרות (כגון חשש מפני שימוש ברשימת לקוחות) בית הדין קבע כי יש להמעיט בפגיעה בעובד. בית הדין קבע כי יש להגביל את משך תקופת ההגבלה לתקופה מצומצמת של מספר חודשים וכן קבע כי יש לצמצם את הפגיעה בעובד מבחינת המרחב הגיאוגרפי שבו תיאסר התחרות. בנוסף נקבע כי ניתן לכבד תניה המגבילה את חופש העיסוק אם נתנה כנגדה בתמורה ריאלית והוגנת. למשל – אם הוכיח המעביד כי השקיע בעובד הכשרה מיוחדת או משאבים ניכרים, תהיה נכונות גבוהה יותר להכיר בתנייה המגבילה את חופש העיסוק. קיים אינטרס ציבורי לעודד מעביד להשקיע בעובדיו כדי להעלאות את רמת השירות. לסיכום, גישת בין הדין לעבודה בנושא הגבלת העיסוק של עובד המתחרה במעסיק מעניקה חשיבות עליונה לחופש העיסוק של העובד, ומאידך, נמצאו נקודות איזון על מנת להגן על אינטרס המעסיק במקרים הראויים להגנה.
עו״ד יחיאל שמיר הוא היועץ המשפטי של ההסתדרות החדשה, ודירקטור בדבר העובדים בארץ ישראל
