אורה נמיר, חברת כנסת ושרה בממשלות ישראל בשנות ה-90, הלכה היום (ראשון) לעולמה בגיל 88.

נמיר נולדה בחדרה ובהיותה בת שש עברה עם הוריה למושב חוגלה. במלחמת העצמאות שירתה כקצינה. בהמשך סיימה את סמינר לוינסקי למורים, ולאחר מכן למדה לימודים קלאסיים וספרות אנגלית בהאנטר קולג' בניו יורק.

ח"כ שמעון פרס (מימין), ח"כ שושנה ארבלי אלמוזלינו, ח"כ מנחם הכהן (למעלה מימין) וח"כ אורה נמיר, בזמן הצבעה במליאת הכנסת. מרץ 1984 (צילום: נתי הרניק/לע"מ)

בשנים 1967–1979 כיהנה נמיר כמזכ"ל "נעמת" בתל אביב וכחברה במזכירות הארצית של הארגון עד 1974. בשנת 1959 נישאה למרדכי נמיר, אז ראש עיריית תל אביב. בשנת 1974 נבחרה לכהן כחברת הכנסת, תפקיד אותו מילאה ברציפות עד שנת 1996, מטעם המערך ומפלגת העבודה. נמיר היתה ידועה כפעילה למען זכויות נשים. בדצמבר 1975 מונתה על ידי ראש הממשלה יצחק רבין ליושבת ראש הוועדה לבדיקת מעמד האישה בישראל והוציאה את הדו"ח הראשון בנושא זה אשר התפרסם בפברואר 1978 תחת הכותרת "צוותי הוועדה למעמד האשה – דיונים וממצאים". אחת ההמלצות המרכזיות בדו"ח הייתה להקים רשות ממלכתית למעקב אחר מעמד האשה, המלצה שלא יושמה. המלצות אחרות היו לחוקק את חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, לשריין לנשים 25% מהמקומות בכנסת, לפתוח לנשים את כל התפקידים בצה"ל שאינם תפקידי לחימה, הפעלת יום לימודים ארוך וחינוך חובה מגיל 3, והענקת הטבות למשפחות חד-הוריות.

בכנסות ה-9 וה-10 הייתה יו"ר ועדת החינוך והתרבות של הכנסת ובכנסות ה-11 וה-12 הייתה יו"ר ועדת העבודה והרווחה. במסגרת תפקידיה הוציאה את חברי הוועדה לסיורים רבים במפעלי תעשייה, על מנת שיוכלו להיווכח בתנאי העסקת העובדים ושידברו ישירות עם ציבור הפועלים.

לקראת הבחירות לכנסת ה-13 התמודדה על ראשות מפלגת העבודה מול יצחק רבין, שמעון פרס וישראל קיסר והגיעה למקום הרביעי בפריימריז. נמיר נבחרה בדירוג גבוה בפריימריז לקביעת הרשימה והייתה לאישה הבכירה במפלגה. בממשלת רבין השנייה (בשנים 1992–1996) כיהנה תחילה כשרה לאיכות הסביבה ולאחר כחמישה חודשים, בעקבות לחץ תקשורתי וציבורי בכך שאין שר במשרה מלאה במשרד העבודה והרווחה, מונתה על ידי רבין לשרת העבודה והרווחה. בכהונתה שופרו תנאי העובדים והמובטלים, אולם למרות התנגדותה הואץ ייבוא עובדים זרים לישראל, דבר שפגע במעמדו של העובד הישראלי.

בפריימריז של מפלגת העבודה, לקראת הבחירות לכנסת ה-14, דורגה במקום ה-13, הפסידה את תואר "האישה הבכירה" לדליה איציק וגם מערכת היחסים המעורערת בינה ובין יו"ר המפלגה, שמעון פרס, הביאו אותה לפרוש מהפוליטיקה. בין 1996 ל-2000 כיהנה כשגרירת ישראל בסין ושגרירה לא-תושבת במונגוליה.

"ממפעל חייה נהנים היום כל אזרחי ישראל"

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ספד לנמיר ומסר כי "פטירתה של חברת הכנסת, השרה, ושגרירת ישראל בסין לשעבר, הגב׳ אורה נמיר מצערת מאוד. בתפקידים השונים שמילאה פעלה הגב׳ נמיר לקידום מעמדן של נשים והוועדה בראשותה היא שהמליצה על חקיקת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה שהוא כיום אבן יסוד בחוקי התעסוקה בישראל. בהמשך דרכה כשרת הרווחה תרמה אורה רבות בעשייתה לפיתוח הסיוע לחוליות החלשות בחברה ברגישות ובאחריות. העם בישראל ימשיך ויוקיר את זכרה ועשייתה. יהיה זכרה ברוך."

מההסתדרות נמסר כי "יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, חברי הנהגת ההסתדרות ועובדי הארגון מביעים צער עמוק ותנחומים כנים על פטירתה של השרה והשגרירה לשעבר ויו"ר נעמת במרחב תל אביב-יפו, אורה נמיר ז"ל.

"נמיר נבחרה לעמוד בראש תנועת נעמ"ת במרחב תל אביב-יפו בשנים 1976-1979 ובמסגרת תפקיד זה פעלה באופן אמיץ ועקבי למען חיזוק מעמד האישה העובדת במדינה בכלל ובאזור העיר תל-אביב בפרט.

"בשנות ה-90, בתפקידה כשרת העבודה והרווחה, פעלה נמיר רבות בשיתוף פעולה הדוק עם ההסתדרות למען עובדים מוחלשים. בין היתר יזמה נמיר והובילה שורה ארוכה של חוקי מגן למען עובדים ושמירה על זכויותיהם, לרבות חוק שכר המינימום וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. חוקים אלה מאירים עד היום את דרכה של ההסתדרות בפועלה להגברת השוויון וצמצום הפערים בחברה הישראלית.

"כשרת העבודה והרווחה אף מילאה נמיר תפקיד מפתח בניסוח מנגנון גביית דמי החבר לארגוני עובדים וסייעה רבות לייצוב ההסתדרות בשנים 1994-1996. לאורך כל שנות פעילותה, זכויות העובדים ושמירה עליהן היוו נדבך מרכזי בעשייתה של נמיר, ולעד תיזכר גם על נחישותה להבטיח את זכויות העובדים במהלך תהליכי ההפרטה הגדולים שעברו על המשק באמצע שנות ה-90."

יו"ר נעמת, חגית פאר מסרה: "אורה נמיר הובילה מהלכים לקידום שוויון מגדרי וצדק חברתי. נמיר הקימה את הוועדה לבדיקת מעמד האישה בישראל אשר המלצותיה מהוות עד היום מסמך בסיס לדיון ולפעולה בדרך לצמצום האי-שוויון המגדרי. היא גם הייתה מיוזמות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה וחוק משפחות חד-הוריות. נמיר הייתה חלק ממשפחת 'נעמת' ואף כיהנה כמזכירת נעמת תל אביב-יפו בשנים 1979-1976. יהי זכרה ברוך".

ראש הממשלה היוצא יצחק שמיר מעביר את המשרד לאיכות הסביבה לידי השרה הנכנסת ח"כ אורה נמיר. יולי 1992 (צילום: זיו קורן/לע"מ)

מיו״ר מפלגת העבודה ח״כ עמיר פרץ נמסר: ״אני כואב את מותה של אורה שהיחסים האישיים בינינו היו מדהימים, ואהבתי את השיחות איתה. אורה היתה עבורי האורים והתומים בנושאים החברתיים. היינו שותפים לאורך כל הדרך כראשונים במחנה רבין וכראשונים להילחם למען השלום בתוך המחנה. גם בעתיד, מורשתה כלוחמת חברתית תעמוד נר לרגליי בכל אשר אלך. יהי זכרה ברוך״.

״ממפלגת העבודה נמסר כי "המפלגה והעומד בראשה מבכים את לכתה של חברת הכנסת והשרה לשעבר, אורה נמיר. נמיר פעלה רבות בנושאים החברתיים ונלחמה למען השוויון, למען הפעלת חינוך חינם לילדים, בעד יום לימודים ארוך. ממפעל חייה נהנים היום כל אזרחי ישראל. מפלגת העבודה משתתפת בצער המשפחה".