ארגוני מעונות היום המפוקחים הציגו אתמול (שני) לממשלה תכנית לטיפול במשבר בגיל הרך. עיקרי התכנית: השוואת שכר המטפלות לשכר סייעות בגנים ברשויות המקומיות והוספת מטפלת לכל מעון. בדיון בוועדה הבין-משרדית לבחינת נושא הגיל הרך אמרו נציגי הארגונים: "ילד לא נולד בגיל שלוש, מדינת ישראל צריכה לקחת אחריות ולפתור מהשורש את הבעיות בטיפול בילדים בגיל הרך. לצד החלת חוקי הפיקוח והמצלמות, בעיית כח האדם, הכשרתו והתאמתו לעבודה עם ילדים בעינה עומדת. אנו דורשים התערבות מידית לפתרון הבעיות החריפות בענף כדי לאפשר לכל משפחה בישראל חינוך איכותי ובטוח במחיר שפוי". 

הארגונים המפעילים מעונות מפוקחים הם נעמת, אמונה – תנועת האישה הדתית, ארגון נשי חירות בישראלבית יעקבהחברה למתנ"סים – "התחלה חכמה"ויצו העולמיתנאות מרגלית ופורום איגוד מעונות היום. במעונות המפוקחים עובדות מעל ל-16,000 מטפלות ואנשי צוות, והם נותנים מענה לכ-100 אלף ילדים מגיל 0 עד 3 – כרבע מכלל הילדים בגילים אלו. שאר הילדים נמצאים בגנים פרטיים (שהפיקוח עליהם רופף), בבית עם ההורים או בהסדרים אחרים.

לוועדה הוצגה תכנית לטיפול במשבר לגיל הרך. אחת מהדרישות המרכזיות של הארגוניים הייתה השוואת תנאי המטפלות במעונות לאלו של הסייעות בגני הילדים. במילים אחרות, לצמצם פערי שכר ותת תקצוב של כ-30% שמובילים לנדידת כח אדם איכותי מהמעונות לגני הילדים. 

הארגונים דרשו תוספת של מליון ש"ח לשנה לכל מעון עבור הגדלת התקינה – שיפור היחס מטפלות/ילדים באמצעות הוספת מטפלת בכל כיתה [קבוצת גיל] במעון. התוספת תאפשר גם העלאת שכר צוותי המעונות ב-30% ובתוך כך העלאת שכר מטפלות מתחילות מ-31 ש"ח  ל-35 ש"ח [ברוטו לשעה]. כמו כן הציבו הארגונים דרישה למטפלת מחליפה – מתן מענה להיעדרויות ומילוי מקום, הפיכת התחום לפרופסיה – אופק מקצועי ומסלולי קידום למחנכות – מטפלות ותגמול, הדרכות – מתן 15 שעות הדרכה וליווי פדגוגי בחודש לצוות החינוכי במעון, ושימור וגיוס כח אדם איכותי – מתן תמריצים למטפלות, שיפור מערך ההכשרה המקצועי ועוד.

כרקע לתכניתם הציגו הארגונים שלל נתונים המתארים את הפער העצום בין מדינות ה-OECD לבין הקיים בישראל בתחום הגיל הרך. על פי הנתונים שהציגו הארגונים בוועדה, 85% מההשקעה בחינוך לגיל הרך בישראל היא השקעה פרטית של ההורים. בהשוואה למדינות ה-OECD מדובר במספרים גבוהים בהרבה, היות והממוצע הוא 28%. בנוסף, ברוב מדינות ה-OECD החינוך לגיל הרך ניתן חינם או ממומן ברובו מהקופה הציבורית, וניתן לכלל שכבות האוכלוסייה.

על פי הנתונים שהוצגו, בישראל החינוך הציבורי בגיל הרך ניתן רק לכרבע מהילדים בגיל הרך משכבות סוציו אקונומיות מובחנות (מאה אלף ילדים ב-2058 מעונות יום מפוקחים בהם שכר הלימוד מסובסד – בעלי סמל).

רמת ההשקעה הציבורית במסגרות לגיל הרך בישראל עומדת על 15%, רק חמישית מהממוצע במדינות ה-OECD, בהן הממשלות מממנות בממוצע 72% מהחינוך בגיל הרך. ההשקעה הציבורית במספרים ממחישה את הנושא: בישראל מושקעים 2,713 דולר לילד בגיל הרך בשנה בממוצע, לעומת 12,433 דולר לילד בשנה בממוצע ה-OECD [במונחי שוויון כח קניה].

מודל התקינה המוצע

מודל המעון הרצוי (מתוך מסמך לוועדה הממשלתית לבחינת מערך מעונות היום של הארגונים החברתיים המפעילים מעונות יום)

בנוסף, ישנן השקעות חד פעמיות נוספות כמו שיפוץ והצטיידות המעונות קיימים, הנגשת מעונות ובניית מעונות יום חדשים.

ליאורה מינקה יו"ר אמונה אמרה כי "בעשור האחרון התפתח משבר עמוק בענף הטיפול בילדים בגיל הרך. מצד אחד – מחסור הולך וגובר במטפלות ותחלופה גבוהה. מצד שני – התפתחותו של גרעון תפעולי בשל תקצוב חסר, שמדיי שנה הולך ומעמיק ומעצים את המשבר הקיים. לבקשתנו, הוקמה ועדת בדיקה בינמשרדית ובה נציגי משרד רה"מ, האוצר, ומשרד העבודה והרווחה. הצגנו בפני הועדה מסמך שמכיל תכנית עבודה והמלצות אופרטיביות לשיקום ולפתרון המשבר במעונות היום בישראל". 

ד"ר נעמי מורנו מנהלת האגף לגיל הרך בויצו העולמית: "הארגונים המפוקחים ביקשו לשרטט בפני הממשלה מפת דרכים ליצירת הון אנושי ברמה גבוהה והמשאבים הנדרשים לטיפול בתינוקות מגיל לידה ועד שלוש. ברשותנו הידע, הנסיון והנכונות לתת מענה לכלל שכבות האוכלוסייה בגיל הרך, אין סיבה שהורים לגיל הרך לא ייזכו להנות ממעונות יום מפוקחים במחיר מסובסד".