האם העברת הפיקוח על מעונות היום ממשרד העבודה והרווחה למשרד החינוך תשפר את המצב הנוכחי? לא בהכרח. חרף האהדה לה זכה ראש הממשלה מארגוני ההורים וחברי כנסת עם הכרזתו על השינוי, אנשי מקצוע בתחום מזהירים: ללא הרחבה תקציבית, הרחבת התקנים וקביעת תכנית פעולה רב-שנתית – ספק אם העברת הפיקוח למשרד החינוך תביא לשינוי משמעותי ולפתרון הבעיות מהן סובל תחום מעונות היום.

"ההחלטה להעביר את מעונות היום ממשרד הרווחה למשרד החינוך היא פזיזה, לא מבוססת הן מבחינה מקצועית והן מבחינה ארגונית", אמר ל'דבר' הפרופ' אבי שגיא שוורץ, מייסד המרכז לחקר התפתחות הילד באוניברסיטת חיפה וחבר המועצה הלאומית לגיל הרך. "אנחנו מדברים פה על לקיחת הפיקוח על המעונות ממשרד מקצועי בעל ניסיון רב בתחום. במשרד העבודה והרווחה יש אגף מעונות יום ומשפחתונים שלעניות דעתי מתפקד מצוין, יש לו את הידע הרלוונטי שהוא פיתח במשך שנים" שגיא שוורץ הוסיף כי "האגף מקצועי ומיומן מאוד ועובד עם תקציב מאוד מצומצם ובכל זאת מצליח להתגבר, באמצעים המועטים שבידיו, על חסכים רבים. וזאת אם נבחן את זה שבמדינת ישראל לא מקצים מספיק משאבים בגיל הרך."

פרופסור אבי שגיא שוורץ (באדיבות המצולם)

שגיא שוורץ מציע לבחון את החלטת ראש הממשלה להעברת הפיקוח על מעונות היום ממשרד העבודה והרווחה לחינוך כצעד שנועד "להניח פלסטר" כדי להרגיע את הרוחות סביב הסערה שהתעוררה בעקבות מקרה ההתעללות בראש העין, וכזה שספק אם יוכל לתקן בעיה מערכתית שכלל לא קשורה למשרד שיבצע את הפיקוח. "לחשוב שיתחולל כאן מפנה בעקבות העברת משרד – זו שטות. אף אחד לא יוכל להתחיל לשנות שום דבר בלי שתהיה החלטה אסטרטגית כללית ברמה של מדיניות ציבורית לגבי זה שמדינת ישראל תלך להשקיע כפי שצריך בגיל הרך. ואני מדבר פה רק על מעונות מפוקחים בלבד. בוא לא נשכח שהסערה האחרונה התחילה בעקבות מעשה שקרה במעון פרטי, לא מפוקח וחריג בצורה בלתי רגילה. אבל רק אם נלך לכל המקומות המפוקחים והגדולים שמהווים 25% מהשוק: ויצ"ו, נעמת, המקומות הגדולים – אם נרצה שהם יפעלו כמו שאנחנו רוצים, מדובר על השקעה של 5 מיליארד שקלים בשנה."

לדבריו של שגיא שוורץ, הסכום בו נקב אינו מנותק מן המציאות ומתכתב עם הסטנדרט הבינלאומי. "התקינה הבינלאומית אומרת שאל מול כל קבוצת תינוקות עד גיל שנה, היחס המספרי בין מטפלות הוא מטפלת אחת לשלושה תינוקות, ועל זה נדרשה הכשרה מקצועית הרבה יותר גבוה ממה שיש בארץ. כיום היחס אצלנו הוא מטפלת אחת לשישה תינוקות. הקבוצות של התינוקות עד גיל שנה מונות 18 תינוקות בניגוד לשישה תינוקות כפי שמבקש התקן – יחס של פי שלושה יותר. מגיל שנתיים התקינה הבינלאומית עומדת על שמונה תינוקות לקבוצה ובארץ אנחנו עוברים את 20 התינוקות, ואף נרשמו מקומות בהם ישנם 21 ו-22 תינוקות."

באדיבות פרופ' אבי שגיא שוורץ

"אין ברירה. זו השקעה רצינית של כסף; גם להגדיל את הקבוצות, גם לשפר את היחס המספרי, לשפר את המעמד של המטפלת בשכר וגם שיפור תשתיות. המעונות היום מתקיימים בשטחים מאוד צפופים ומאכלסים בתוכם מספר ילדים מעבר למה שצריך להיות."

לפרופסור שוורץ יש גם מספר הצעות להורים שיוצאים לרחובות למחות נגד המצב: "מחאתם צודקת מאוד אבל המדינה תמרח אותם אם תמכור להם רק את מעבר המשרדים" אמר שגיא שוורץ והציע דרישה חדשה: "אם כבר מדברים על העברות משרדים ומדיניות של שרים, במסגרת חשיבה אסטרטגית לגיל הרך היינו רוצים לראות איזו רשות-על שתעשה סינרגיה בין המשרדים; רווחה, עבודה, חינוך ואפילו בריאות – כי בגיל הזה יש הרבה עניינים סביב זה. כן, צריך סידור וארגון, אבל לא להעביר סתם בין משרד למשרד רק בגלל שאישה מופרעת התעללה בילדים באיזה גן פרטי ועכשיו רוצים לתקוף את אגף מעונות היום, שהוא הגוף הכי מקצועי בשטח. וכל זה למה? רק בגלל שהוא במשרד העבודה."

לדבריו, על הורי ישראל לזכור ולדרוש כי "כל רפורמה תהיה בהתאם לתקינה הבינלאומית – הקטנה משמעותית של גודל הקבוצות בהתאם לגיל והיחס המקובל בין מטפלות לילדים, דאגה לבניית מרחבים פיזיים והכשרה רב תחומית ועל תיכונית למטפלות ברמה גבוהה של לפחות שנתיים, דבר שישדרג את מקצוע המטפלת ויהפוך אותו ליותר נחשב עם השלכות חיוביות הן על המעמד והן על המשכורת."

"צריך אבל לזכור היטב" מסכם שגיא שוורץ "מדובר באנשים שעובדים עם ילדים, גם אחרי שהידע שלהם יהיה יותר טוב וגם כשהתקינה תהיה מקובלת – כל המערכת צריכה להיות תחת פיקוח וליווי מקצועי, כזה שאגף מעונות היום מקיים אותו כבר היום, אבל כל זה קורה היום בתנאים בלתי נסבלים – ואת זה אפשר יהיה לתקן רק על ידי הגדלת תקני הפיקוח."