דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
ישובי הבדואים בצפון

האזרחים הבדואים / 3 שנים לתכנית להעצמת יישובי הבדואים בצפון: "המפתח הוא בחיזוק הרשויות המקומיות"

במסגרת התכנית שמוביל המשרד לשוויון חברתי הושקעו עד כה כחצי מיליארד ש"ח בתשתיות בינוי, פרויקטים קהילתיים וחינוכיים, השכלה ותעסוקה | מנכ"ל המשרד אבי כהן-סקלי: "החלטנו לנהל את התכנית מתוך השטח, בשולחן עגול עם הרשויות"

היישוב הבדואי ערב אל עראמשה בגליל המערבי (צילום ארכיון: נתי שוחט/פלאש90)
היישוב הבדואי ערב אל עראמשה בגליל המערבי (צילום ארכיון: נתי שוחט/פלאש90)
עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

במשרד לשוויון חברתי מסכמים שלוש שנים לתוכנית 1480 לחיזוק ישובי הבדואים בצפון הארץ. במסגרת התוכנית הקצתה הממשלה 894 מיליון שקלים לתקופה של חמש שנים, שיושקעו בעיקר בתשתיות בינוי, פרויקטים קהילתיים וחינוכיים, השכלה גבוהה, תעסוקה וחיזוק השלטון המקומי. על-פי התוכנית, לשלוש השנים הראשונות הוצב יעד הוצאה של 495 מיליון שקלים. במשרד לשוויון חברתי מדווחים כי הצליחו לעקוף את היעד ולהוציא לפועל השקעות בשווי של 501 מיליון שקלים.

השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל התייחסה אתמול (רביעי) להישגי התוכנית ואמרה כי "תכנית 1480 היא אחת מאבני היסוד של מהפכת השוויון החברתי שהובלתי כאן בשנים האחרונות והפכה את צמצום הפערים החברתיים ממושג תיאורטי למדיניות הממשלה הלכה למעשה. מברכת על הזכות ליזום ולהוביל את התכנית, גאה על הישגיה ואדאג שנעמוד בכל יעדיה".

היישוב הבדואי ערב אל עראמשה בגליל המערבי (צילום ארכיון: נתי שוחט/פלאש90)
היישוב הבדואי ערב אל עראמשה בגליל המערבי (צילום ארכיון: נתי שוחט/פלאש90)

במשרד לשוויון חברתי מציגים שורה של הישגים כתוצאה מעמידה ביעדי תכנית 1480. בין היתר מציינים שיפור של 200% בשיעור החיבור למערכת הביוב ועליה של 333% במספר התיירים המגיעים ליישובי הבדואים. במשרד מפרטים את הפרויקטים שמומנו באמצעות התוכנית ובהם השקעה של 226 מיליון שקלים בשיפור התשתיות ב-25 שכונות, כשבתשע מהן הפרויקט כבר הושלם וב-16 נמצא בשלבי ביצוע מתקדמים. הקמת 11 מוסדות ציבור ופתיחתם של ארבעה מרכזי צעירים מתוך שמונה מתוכננים. בתחום התעסוקה מציינים השמה בתעסוקה של כ-1,900 עובדים ועובדות ומדגישים כי 60% מהם הן נשים. בנוסף התוכנית תמכה בכ-270 יזמים בקידום פתיחתם של עסקים קטנים.

במבט רחב יותר, תכנית 1480 היא למעשה אחותה הקטנה של תכנית 922 שיזם משרד האוצר לחיזוק האוכלוסייה הערבית. שתי התוכניות מתמקדות בחיזוק ההיבטים התשתיתיים ביישובי המיעוטים ושמות דגש משמעותי על חיזוק התשתיות הפיזיות והחברתיות הדרושות לתעסוקה. תוכנית 1480 אומנם מטפלת באוכלוסיה קטנה של 60,000 אנשים בלבד, אבל מדובר באחת הקבוצות המוחלשות ביותר בחברה הישראלית ובמיוחד בכל מה שקשור ברמת התשתיות בישובים ובשיתוף הפעולה מול השלטון המרכזי.

המפגש שהפיל את האסימון

מי שאחראי במידה רבה על ביצוע תוכנית 1480 הוא מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, אבי כהן-סקלי, בשיחה עם 'דבר' הוא מסביר כי מבחינתו, הצלחת התכנית היא בחיבור עם השטח. "אנחנו לא המצאנו את הסיפור של תוכניות חומש לחברה הבדואית או לחברה הערבית. היו תכניות כאלה גם לפני 1480 ו-922. כשאני נכנסתי למשרד עוד לפני שאושרה התכנית לחיזוק הבדואים, נפגשתי לוועדת היגוי עם משרדי הממשלה השונים. הייתי יו"ר הוועדה וכל אחד מהנציגים הציג איך אצלו במשרד יש 100% ביצוע, 90% ביצוע. כל אחד עף על עצמו ואני הייתי מלא גאווה. אבל אז החלטנו לבחון את הדברים מזווית אחרת. לישיבה הבאה הבאנו את הנציגים של הרשויות המקומיות. הבאנו את הנציגים של ביר אל מכסור שהיא הרשות הכי גדולה בתוכנית. הם שומעים את נציגי הממשלה שמדברים על 100% ביצוע ועל ההצלחות השונות. אז קם מהנדס הרשות ואומר להם 'הכל טוב ויפה, אבל אני בתוך הרשות רואה תמונה אחרת לגמרי. כסף לבנות מעון יש לנו, אבל אין לי קרקע זמינה. אותו הדבר עם אולם ספורט', המפגש הזה הפיל לנו את האסימון".

מימין, מנכ"ל המשרד אבי כהן סקלי והשרה גילה גמליאל (צילום: דוברות המשרד לשוויון חברתי)
מימין, מנכ"ל המשרד אבי כהן סקלי והשרה גילה גמליאל (צילום: דוברות המשרד לשוויון חברתי)

מה הבנתם על הפער הזה בין מה שרואים ממשרדי הממשלה למה שרואים בשטח?
"זה בדיוק העניין. הוא מקבל תקציב לגן אבל אין איך לבנות אותו. אותו הדבר עם תקן לחינוך בלתי פורמאלי. יש את התקן אבל אין את הבן אדם שמוכשר לכך שימלא את התקן. אז אנחנו מבסוטים שתקצבנו אבל בפועל זה לא משנה. בנקודה הזו החלטנו לנהל את התוכנית הזו מתוך השטח. הבאנו כל מועצה וכל יישוב לפגישה, מעין שולחן עגול עם כל משרדי הממשלה, ועברנו נושא נושא. הרשות המקומית הגיעה עם כל בעלי התפקידים שלה ועם כל מועצה ישבנו כמה שעות. מבחינתי קיבלנו צילום רנטגן של אותו הישוב ואנחנו מבין אותו הרבה יותר טוב. בישיבה כזו אתה רואה איך במשרדי הממשלה התכנון לא דיבר עם הבינוי שלא דיבר עם התקצוב, והכוונות של כולם טובות אבל זה לא עבד. פתאום אפשר לראות איך אפשר לצמצם את הפערים ולפתור את הבעיות. ככה, עברנו ישוב ישוב".

אז מבינים את הבעיות, ואיך מתקדמים משם?
"אתה מבין שהמפתח הוא בחיזוק הרשויות עצמן, בעלי התפקידים. הכנסנו תקן בכל רשות שנקרא ממצה משאבים. מדובר באדם מקצועי שאנחנו מכשירים, הוא עובד הרשות והתפקיד שלו הוא לתאם בין משרדי הממשלה לרשות ולתכלל ברשות את כל הגורמים בכל מה שקשור לביצוע תכניות".

"יש עניין שאנחנו לא רואים אותו. ביוב. ביושב יהודי יש חיבור של קרוב ל 100% מהבתים לרשת הביוב. אנחנו התחלנו את התכנית כשבישובים הבדואים יש אחוז התבייבות של 30%. רוב הביוב הלך לבורות ספיגה. כדי לחבר את כל הישוב לביוב ברור שיש פה מהלך מורכב שמערב את ההנדסה והתכנון, ותב"עות והקרקעות הן בבעלות פרטית. נכנסנו כמו נינג'ות לתוך העסק הזה ובעבודה כירורגית, מטר אחרי מטר של תשתית ביוב הצלחנו להגיע ל 70% התבייבות".

מה זאת אומרת עבודה כירורגית?
"קח לדוגמה את כעביה-טבאש-חג'אג'רה. זו רשות שמורכבת משלושה ישובים ושם היה עניין עם הפקעה של קרקעות שנדרשו לטובת העברת הצנרת של הביוב. אנחנו, נציגי הממשלה, היינו צריכים להגיע לשם לשטח עם ראש המועצה ועם תאגיד המים, כדי לשדר לתושבים את המסר שהעסק בשליטה ואנחנו המדינה עומדים מאחורי התוכנית. עד שלא עשינו את זה, אי אפשר היה להזיז את העסק".

"כשהתחלנו את התכנית לפני שלוש וחצי שנים לא היה אף מרכז צעירים בישובים הבדואים. היום יש כבר שבעה שעובדים ועוד בהקמה. מרכז צעירים זה מהפכה בכל התחום של תעסוקה, השכלה, הכוונה. תלך למרכז צעירים בטובא זנגריה או בכעביה טבאש, אתה לא תאמין מה שקורה שם. הצעירים שם צמאים לזה בצורה מטורפת. יש הכשרות וחוגים, אצלם ליד הבית. זו פריצת דרך. מה שאפשר לקחת הם לוקחים, הם מתחברים לזה".

יש עוד מה לעשות

יש גם קשיים בבצוע התוכנית?
"בטח. אחד הקשיים המרכזיים שלנו הוא היציבות השלטונית באותן הרשויות. בבחירות האחרונות 11 מתוך 11 ראשי רשויות התחלפו. עכשיו נכנס ראש רשות חדש, עד שהוא לומד את העסק, ומייצב את השלטון שלו, ומתחילים מחדש להבין אחד את השני. זה לא פשוט. אבל אנחנו מתמודדים עם זה. למפגש האחרון הגיעו 10 מתוך ה 11. הם נכנסים לזה, מבינים מה שיתוף הפעולה איתנו יכול לתת והם רוצים את זה. יש מי שדוחף יותר ויש מי שדוחף פחות, אבל הם מבינים היום שהאחריות היא עליהם. הם חייבים לדפוק על הדלתות ולדרוש והם יקבלו".

"לא הכל נפלא ויש עוד הרבה מה לעשות, גם ברשויות הבדואיות וגם בבירוקרטיה הממשלתית. צריך ללמוד לשחרר את הכספים בזמן, לתת הרשאות ארוכות טווח, לשחרר מהנוקשות ביחס לשינויים שנדרשים. אבל אני יכול להגיד שאנחנו היום במקום מאוד טוב לעומת המקום שהיינו בו לפני שלוש וחצי שנים. כמובן שמי שהובילה את כל המהלך הייתה השרה גילה גמליאל ואנחנו במשרד רואים שליחות ממלכתית בתוכנית הזו ובכלל".

ומה השלב הבא?
"השלב הבא הוא העצמה מקצועית של הרשויות המקומיות וחיזוק כח האדם שם בהכשרה ובתקנים. אז נוכל ליצר מצב שהרשויות תהיינה עצמאיות ביכולות שלהן. אז הרשויות יוכלו לדרוש את מה שהן רואות לנכון, את מה שהן צריכות. כשזה יקרה המדינה תוכל להגיד 'הבנתי, תודה, תתקדמו עצמאית'".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!