יו"ר הפדרל ריזרב (הבנק הפדרלי, ה"פד" – מערכת 'דבר') האמריקני, ג'רום פאוול, אותת היום (רביעי) כי הפד עשוי להוריד את הריבית בסוף החודש בפעם הראשונה מזה עשור, זאת לאור היחלשות הכלכלה העולמית והעלייה במתח ביחסי הסחר הבינלאומיים.

בהעבירו את הדיווח החצי שנתי של הפד לקונגרס אמר פאוול כי מאז שנפגשו בכירי הפד בחודש שעבר, "חוסר וודאות סביב סחר וחששות לגבי היחלשות הכלכלה העולמית ממשיכים להעיב אל התחזיות הכלכליות של ארה"ב". עוד הוסיף פאוול כי האינפלציה השנתית חרגה מהיעד שהציב הפד. הערותיו של פאוול גרמו לתזזית בבורסה ומדד ה-S&P 500 חצה לראשונה את קו השלושת אלפים נקודות, ומדד הנאסד"ק והדאו ג'ונס נסגרו בשיא של כל הזמנים.

ג'רום פאוול, יו"ר הפדרל ריזרב (AP Photo/Kiichiro Sato, FILE)

כלכלנים סבורים כעת כי אמירותיו של פאוול מבשרות כמעט בוודאות על הורדת הריבית בשיעור של רבע נקודת האחוז במפגש הקרוב של בכירי הפד שיתקיים בסוף החודש. רבים סבורים גם כי הורדה זו היא הראשונה מבין הורדות נוספות הצפויות בהמשך.

פול אשוורת', כלכלן בכיר ב"קפיטל אקונומיקס", אמר כי הוא סבור שהצמיחה השנתית תפחת אל מתחת לשיעור של 1% במחצית השניה של השנה, דבר שלדבריו יוביל להורדות נוספות של הריבית בדצמבר ובחודש מרץ 2020 ברבע נק' האחוז בכל פעם. לדבריו, הורדת הריבית בסוף החודש תהווה "ביטוח כנגד חוסר הוודאות שבכירי הפד סבורים שהלך והחריף בחודשים האחרונים".

משקיעים רבים משוכנעים בוודאות כי הפעם אכן תהיה ירידה בשיעור הריבית לאחר שזו עלתה ארבע פעמים בשנה האחרונה, מדיניות שהכעיסה מאד את הנשיא טראמפ. טראמפ, שבונה על כלכלה חזקה בשביל קמפיין היבחרותו מחדש לנשיאות ב-2020 כינה את הפד "האיום הכי גדול עליי" וטוען כי הבנק המרכזי עשה טעות איומה כשיצר מחנק על האשראי בשנה שעברה ושכעת עליו להוריד את הריבית. הנשיא טען כי העלאות הריבית בשנה שעברה עיכבו את צמיחת הכלכלה ושוק ההון.

בנאום שהוכן מראש לא התייחס פאוול לביקורת של הנשיא אך הודה לקונגרס על העצמאות שניתנה לו לפעול ללא השפעות פוליטיות. אולם מאוחר יותר, בשלב השאלות והתשובות, חברי קונגרס דמוקרטיים מוועדת הכלכלה והבנקאות הבהירו את אי-שביעות רצונם מהתנהלותו של טראמפ מול יו"ר הפד ואחת מהן אף הצהירה כי "הנשיא הזה הבהיר כי אין לו כל הבנה או כבוד לחשיבות ההתנהלות העצמאית של הפד" והתייחסה גם לדיווחים על כוונתו של טראמפ לפטר את פאוול. פאוול עצמו ציין כי בכוונתו לסיים את כהונתו בת ארבע השנים. מחר יישא פאוול דברים בפני ועדת הבנקאות של הסנאט

ברוקר בבורסה מניח יד על פרצופו לאחר הודעה של הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי האמריקאי בדבר הורדת הריבית ב-16 בספטמבר 2008. מחירי הבתים קרסו, בנקים החלו להודיע על פשיטת רגל וגל פיטורים החל לגעוש. הזעזוע התגבר לאחר שיום קודם לכן הודיע בנק ההשקעות האמריקאי הגדול, ליהמן ברדרס, על פשיטת רגל. ממשלות ברחבי העולם ניסו למתן את הזעזוע בשווקים. (צילום: AP, מ. ספנסר גרין)

נכון לעכשיו, מצבה הכלכלי של ארה"ב מתאפיין במגמות מעורבות: שוק העבודה נראה כמתאושש אולם הצמיחה הולכת ומאטה והתחזיות מדברות על ירידה בצמיחה השנתית עד ל-2% על-פי נתוני הרבעון האחרון. בדבריו אמר פאוול כי הכלכלה האמריקנית צלחה את החצי הראשון של השנה "די טוב" אך ציין כי "זרמי עומק הנגרמים בין היתר כתוצאה ממתחי מסחר וחשש להאטה בכלכלות העולם מעיבים על הפעילות הכלכלית ועל תחזיות הצמיחה". לדבריו, "הצמיחה בהשקעות בשוק העסקי התמתנה משמעותית, ככל הנראה בשל החששות ממיתון עולמי ומלחמות הסחר בין ממשל טראמפ לבין סין".

פאוול חזר על ההתחייבות של בכירי הפד מהחודש שעבר להנהיג מדיניות מצמצמת אולם הוסיף כי רבים בארגון סבורים כעת כי יש צידוק למדיניות כלכלית משוחררת יותר ולכן צפוי לרדת שיעור הריבית לראשונה מאז 2008 אז צומצמה זו כדי להתמודד עם שיא המשבר הכלכלי.

טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג הכריזו על "שביתת נשק" בחודש שעבר במה שהלך והתדרדר לכדי מלחמת סחר בין סין לארה"ב והשניים הסכימו לחדש את השיחות לקראת עסקה שתענה על דרישות הממשל האמריקני להגן יותר טוב על הטכנולוגיה האמריקנית. החלטתם של השניים הורידה במעט את החשש כי טראמפ ירחיב את הענישה באמצעות מכסי מגן על סחורות סיניות ב-300 מיליארד דולר נוספים ובכך יגרור תגובה נגדית מצד השלטונות בסין, דבר שייפגע בשתי הכלכלות.

לובסטרים. אחד הנושאים במחלוקת במסגרת מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין (Shutterstock)

בנוסף לכך, בשבוע שעבר דיווח הממשל כי לאחר גידול קל במספר המועסקים בחודש מאי, חודש יוני הביא עמו גידול משמעותי במספר המועסקים, אינדיקציה נוספת ליציבות הכלכלית.

לא ברור כיצד הלחץ הבלתי פוסק מצד הנשיא על הבנק המרכזי לצמצם את הריבית התווסף למכלול השיקולים אולם מתקפותיו העלו את החשש כי הוא חותר תחת העצמאות המסורתית של הבנק המתאפיינת בחוסר תלות בעמדת הממשל.