דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט' באדר ב' תשפ"ד 19.03.24
16.4°תל אביב
  • 9.0°ירושלים
  • 16.4°תל אביב
  • 15.2°חיפה
  • 14.9°אשדוד
  • 15.9°באר שבע
  • 21.9°אילת
  • 16.8°טבריה
  • 11.5°צפת
  • 14.9°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
הגיל הרך

הגיל הרך / מאחורי ההצהרות: מה נדרש כדי לשפר את הטיפול בגיל הרך, ומה כולל הפיקוח על הגנים?

בשבועות האחרונים הוצף השיח הציבורי בפתרונות קסם לטיפול בגיל הרך, שטשטשו את המשאבים העצומים הנדרשים להשוואת רמתו למדינות המפותחות | לצד הפערים יש גם התפתחות חיובית: מהשנה הבאה יעמדו הגנים הפרטיים לראשונה תחת רישוי ופיקוח מינימלי

מעון יום בארה״ב (צילום: Shutterstock).
מעון יום בארה״ב (צילום: Shutterstock).
טל כרמון
טל כרמון
כתבת רווחה
צרו קשר עם המערכת:

בשבועות האחרונים עלו הגנים ומעונות היום לגיל הרך למרכז השיח הציבורי בישראל. הדיווחים הקשים על הגננת כרמל מעודה שתועדה מתעללת בפעוטות בגן שאותו ניהלה בראש העין ומאבק של קבוצות הורים לשיפור המצב בגנים גרמו לנבחרי הציבור ולתקשורת להיזכר בבעיות של תחום הגיל הרך, שסובל מתת השקעה והיעדר סטנדרטים אחידים ופיקוח מזה עשרות שנים. ההיזכרות המהירה הזו הובילה להעלאת 'פתרונות קסם' במטרה להשקיט את הזעם הציבורי, תוך התעלמות מהמשאבים הנדרשים לשינוי אמיתי בתחום הגיל הרך ולמדיניות ממשלתית סדורה ואחידה לטיפול בשלב הקריטי ביותר בחייהם של ילדינו הדיון השטחי טשטש גם התפתחויות חיוביות שקורות בתחום – למשל הרפורמה ברישוי ובפיקוח של מעונות בגנים הפרטיים, שתיכנס לתוקף בספטמבר הקרוב.

בישראל כחצי מיליון ילדים בגילאי 0-3, שמטופלים במסגרות שונות מאוד, הן מבחינת איכות הטיפול בהן, הפיקוח עליהן והעלות המושתת על ההורים. לפי הערכה של משרד הכלכלה והתעשייה מ-2016, כרבע מהילדים בגילאי 3 חודשים עד 3 שנים נמצאים במעונות המפוקחים על ידי משרד העבודה והרווחה, 21.3% מהם נמצאים בגנים או מעונות פרטיים, ועוד כ-7% נמצאים במשפחתונים פרטיים. כ-5% מהילדים מטופלים ע"י מטפלות פרטיות, וכ-35% מטופלים ע"י הורים או קרובי משפחה אחרים. 7% נוספים מהילדים, בגילאים הבוגרים יותר, נמצאים בגני עירייה או גני טרום חובה.

התפלגות מסגרות הטיפול לילדים בגילאי 3 חודשים עד 3 שנים (מקור: משרד הכלכלה והתעשייה, גרפיקה: אידאה)
התפלגות מסגרות הטיפול לילדים בגילאי 3 חודשים עד 3 שנים (מקור: משרד הכלכלה והתעשייה, גרפיקה: אידאה)

המעונות המפוקחים ע"י משרד העבודה והרווחה הם מעין 'אי' מפוקח בעולם הפרוץ יחסית של הגנים. כאמור, הם מקיפים כרבע מהילדים. מעונות אלו מופעלים על ידי ארגונים חברתיים כגון נעמת, ויצ"ו, אמונה ועוד והם נועדו לתמוך באמהות עובדות. במעונות אלו מתקיים סטנדרט טיפול אחיד וסביר יחסית שנקבע ע"י משרד העבודה, שגם מפקח על פעילותם. הקבלה למעונות המפוקחים נקבעת לפי ההכנסה והיקף המשרה של ההורים (בעיקר של האם), בהתאם לקריטריונים אחידים, וכך גם הזכאות לסבסוד המוזיל את התשלום למעון. העלות המלאה להורים נקבעת גם היא ע"י המשרד, ועמדה בתשע"ט על 2,567 ש"ח לחודש לתינוק, ולזכאיות לסבסוד בדרגות הגבוהות יכולה העלות לרדת עד ל-869 ש"ח לחודש.

מעון יום של נעמת בעיר רמלה. (צילום: נועם פורר, מתוך ויקיפדיה)
מעון יום של נעמת בעיר רמלה. (צילום: נועם פורר, מתוך ויקיפדיה)

במקביל למעונות מתקיימים הגנים הפרטיים, בהם מתחנכים כשליש מילדי הגיל הרך. עד היום הפיקוח על מעונות אלו היה רופף ביותר: אין בהם, למשל הגדרה מחייבת של היחס בין אנשי הצוות לילדים במעון, סטנדרט של תנאים פיזיים וסניטריים או של המזון במעון, והם מתקיימים כעסק לכל דבר ללא כל סיוע מהמדינה. כך פעל גם הגן של כרמל מעודה בראש העין. מנגד, ישנם גם גנים פרטיים שמעניקים טיפול טוב ואיכותי, ובדרך כלל גובים על כך אלפי שקלים מההורים. רק בשנת הלימודים הקרובה ייכנס לתוקף חוק הפיקוח על מעונות היום לפעוטות, שיסדיר לראשונה דרישות מינימליות מגנים אלו ופיקוח עליהם (הרחבה עליו בהמשך).

'פתרון הקסם': העברה למשרד החינוך

בעקבות הדרישה הציבורית לפיקוח והתערבות ממשלתית במצב בגנים, הודיע ראש הממשלה נתניהו כי בממשלה הבאה תועבר האחריות עליהם ממשרד העבודה והרווחה למשרד החינוך. מדובר בהצהרה עתידית בלבד, מאחר שהעברה כזו דורשת שינוי בחוק שייקח זמן ותלוי בהסכמים הקואליציוניים שירכיבו את הממשלה הבאה. אך מעבר לכך, להעברת האחריות בפני עצמה אין כמעט משמעות אם היא לא תגובה בתוספת תקציב משמעותית לתחום. בנייר עמדה שהגישו הארגונים המפעילים את המעונות למשרד העבודה והרווחה הם אומדים את תוספת התקציב הנדרשת לשיפור המצב במעונות הקיימים בלבד בכ-2 מיליארד שקלים בשנה. במשרד החינוך  העריכו כי כדי לשפר את הסטנדרטים הפיזיים והחינוכיים של המעונות המפוקחים ולהכפיל את מספר הפעוטות המטופלים בהם נדרשת תוספת תקציב של לפחות כ-2.63 מיליארד ש"ח בשנה, לצד השקעה חד פעמית רב שנתית של כ-5.2 מיליארד ש"ח. סכומים אלו ישמשו גם להגברת הפיקוח על הגנים הפרטיים.

בכל מקרה, העברת המעונות למשרד החינוך לא תוזיל בהכרח את העלות להורים. חוק חינוך חובה בישראל חל מגיל 3 בלבד, ושליחת הילדים מתחת לגיל זה לגנים הפרטיים, למשפחתונים ועוד היא רשות בלבד, ועולה לא מעט כסף שיוצא מכיסם של ההורים. חורגים מכך הפעוטות שנמצאים במעונות היום המפוקחים ע"י משרד העבודה, אך גם בהם ההורים מקבלים סבסוד בלבד. נכון לכרגע אין שום כוונה, שחוק חינוך חובה יחול מגיל אפס. הדיונים על המעבר למשרד החינוך כוללים את הציר הפדגוגי-חינוכי שנמצא כרגע במשרד העבודה, כלומר כל הפן שמכשיר מטפלות, תכניות חינוכיות והפיקוח – יצירת רצף חינוכי. כל הפן של המבנים, הסבסוד של המעונות כדי לאפשר להורים לצאת לעבוד יישאר באחריות משרד העבודה.

החינוך לגיל הרך בישראל – הרבה מאחורי המדינות המפותחות

בישראל, רמת ההשקעה הציבורית במסגרות לילדים מתחת לגיל שלוש נמוכה בהשוואה למדינות אחרות וביחס לממוצע ה-OECD ועומדת על 2,713 דולר בשנה (במונחי שוויון כוח קנייה), לעומת 12,433 דולר בשנה בממוצע ה-OECD. המימון הציבורי של מסגרות אלה ביחס למימון הפרטי מהווה כ־ 15% בלבד מכלל ההוצאה על מסגרות אלה. נכון לשנת 2016 ההשקעה הפרטית בחינוך לגיל הרך בישראל ביחס לתוצר היא הגבוהה ב-OECD.

כדי להתאים את ההשקעה הממשלתית בילדי ישראל בגילאי לידה עד 3 לזו המקובלת במדינות המפותחות, נדרשים כ-20 מיליארד ₪. העָרכֹות שפורסמו בעבר על ידי משרד החינוך אומדות ב-1.4 מיליארד ₪ את הקף ההשקעה הנדרש על מנת להשוות את היחס שבין מספר המטפלות לילדים במעונות בישראל (1:6) ליחס המקובל במדינות המפותחות (1:6).

בישראל, יש הגבלה לכמה ילדים יכולים להיות במעון מפוקח, מדינות באירופה, כמו – אסטוניה, גרמניה, דנמרק, מלטה, נורבגיה, סלובניה, פינלנד ושבדיה מבטיחות זכות חוקית לחינוך / לטיפול לילדים מגיל לידה. הדגם השכיח הוא הבטחת מקום במעונות יום לכלל הילדים כי במדינות כמו – אוסטריה, איסלנד, אסטוניה, לטביה, סלובניה, נורבגיה, פינלנד ושבדיה – החינוך לגיל הרך ציבורי לגמרי, או מסובסד מן ההוצאה הציבורית. המעורבות הממשלתית במימון החינוך בגיל הרך באה לידי ביטוי בהיקף התקציבים שהמדינות משקיעות בתחום זה ובמנגנונים המשמשים אותן לצורך זה. על-פי נתוני ה-OECD ההוצאה הציבורית בישראל על חינוך לגילאי 6-0 (מסגרות לגיל הרך והוצאות על חינוך קדם-יסודי) עומדת על 0.8% מהתל"ג בלבד. המדינות שבהן שיעור ההוצאה הציבורית על חינוך בגיל הרך הוא הגבוה ביותר הן דנמרק (2% מהתל"ג), שבדיה (1.6% מהתל"ג), ונורבגיה וצרפת, שכל אחת מהן משקיעה בגיל הרך 1.2% מהתל"ג.

הבשורה: פיקוח מינימלי על הגנים הפרטיים

חלק מהדיון בפרשת ההתעללות בגן בראש העין עסקו בהיעדר הפיקוח על הגנים הפרטיים, שהיה יכול אולי למנוע מקרה כזה. דווקא בתחום הזה יש התקדמות חיובית, והחל משנת הלימודים הקרובה ייכנס לתוקפו חוק המחייב רישוי ופיקוח על הגנים הפרטיים. החוק עבר בכנסת באוקטובר האחרון, קובע לראשונה סטנדרטים מינימליים גם לגנים האלה, ומסמיך את משרד העבודה והרווחה לפקח על יישומם.

החוק שיזם שר העבודה והרווחה חיים כץ להסדרה ופיקוח על מערך המסגרות לגיל הרך, קבע חובת רישוי למעונות תוך קביעת תנאי הפעלה שיבטיחו את שלומם וטובתם של הפעוטות לצד קביעה שהפעלת מעון יום ללא רישיון או בניגוד לתנאי הרישיון הן עבירות פליליות. החוק יחול על כלל המסגרות לגיל הרך, בהן גם המעונות הפרטיים.

החוק החדש יטיל, לראשונה, חובה על בעלים של מעון יום לפעוטות להוציא רישיון הפעלה שיינתן מהממונה על מעונות במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים. תוקפו של רישיון הפעלה יהיה לשנה ולממונה הסמכות לחדשו לתקופות נוספות של שנתיים ולאחר מכן לתקופות נוספות של חמש שנים כל אחת. לממונה על מעונות היום יינתנו כלי אכיפה מנהליים וסמכויות אכיפה והרתעה פליליות, בהם סמכות למתן צו הפסקה מנהלי לשם סגירת מעון (עד 90 יום), הטלת עיצומים כספיים וכן התראות מנהליות לצד הוראות עונשין לפיהן הפעלת מעון יום ללא רישיון או בניגוד לתנאי הרישיון הן עבירות פליליות.

התנאים לקבלת רשיון כפי שנקבעו בחוק הם מינימליים ביותר, אך יש לזכור שגם הם לא התקיימו עד היום. הם כוללים השגחה מתמדת על הפעוטות, היעדר סיכון לשלומם של הפעוטות במעון, וכן וידוא כי בעלי המעון, המנהלת, העובדות ונותני השירותים למעון לא הורשעו/הואשמו בעבירה ש"מהותה, חומרתה ונסיבותיה הופכים אותם ללא ראויים לתפקיד" (וכן אנשים המתגוררים בבית במידה ומדובר בבית מגורים). בנוסף נדרשים עובדי המעון להשתתף בהדרכת עזרה ראשונה. התנהגות של מנהלת, מטפלת או עובדת שעשויה להזיק להתפתחותם התקינה של פעוטות יכולה להיות עילה לפסילת הרשיון של המעון. על כל התנאים האלו רשאי שר העבודה והרווחה להוסיף דרישות נוספות שייקבעו בתקנות.

המעונות המורשים באתר האינטרנט של משרד העבודה והרווחה, ולצורך הפיקוח עליהם יוסמכו פקחים מקרב עובדי משרד הרווחה, עובדי מדינה ועובדי הרשות המקומית. המשרד רשאי גם להסתייע בגופים בודקים שיוסמכו לכך ובמומחים. בנוסף, יוסמך במשרד העבודה והרווחה ממונה לתלונות הציבור בנושא מעונות.

חוק נוסף שייכנס לתוקף ב-2020 יחייב הצבת מצלמות בכל גן או מעון לילדים בו יש 7 פעוטות או יותר. התיעוד יהיה ויזואלי בלבד, ובעל המעון יחויב לשמור אותו למשך 30 יום. בתיעוד יהיו זכאים לעיין חוקרי משטרה והמפקחים על המעונות. בספטמבר הקרוב תחל תקופת הסתגלות לחוק, שבה יוכלו הגנים לקבל סבסוד להצבת המצלמות. החל מ-2020, הצבת המצלמות תהיה תנאי לקבלת רשיון.

התקציב לצורך הסדרת מערך המסגרות לטיפול בילדים בגילאי 3-0 יעמוד על 280 מליון שקלים, בפריסה לשבע שנים, וכן יוקצה כוח אדם נוסף לאגף מעונות היום. התקציב ישמש להבטחת אכיפה אפקטיבית ויעילה לשלומם וביטחונם של הילדים, תוך מתן דגש על הדרכה והכשרת מטפלות וכן לצורך סבסוד התקנת מצלמות במעונות יום.​

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!