מזה כ-15 שנה פועלים מתנדבי שירות לאומי-אזרחי במסגרת 'קו לעובד', אולם הרשות לשירות אזרחי מסרבת לאשר את הארגון כגוף מפעיל גם בשנה הבאה. לטענת הרשות הארגון המסייע במיצוי זכויות עובדים איננו ארגון הפועל בתחום ה'רווחה', כפי שהוגדר בתקנות החדשות שקבע שר החקלאות לשעבר אורי אריאל (הבית היהודי). בעמותה הודיעו כי במידה והרשות לא תחזור בה, יבחנו פניה לערכאות, ופתחו בקמפיין ציבורי כנגד ההחלטה.

'קו לעובד' הוא ארגון חברתי המציע סיוע פרטני לעובדים מאוכלוסיות מוחלשות, בייחוד מהגרי עבודה ועובדים המשתכרים פחות מהשכר החציוני במשק, ופועל גם במישור הציבורי להגנה עליהן. בשנים האחרונות הושמו בעמותה שמונה תקני שירות אזרחי בהם תפקידי קבלת הקהל, המעניקים לפונים, שרבים מהם אינם דוברי עברית, מידע על זכויותיהם, מסייעים להם בביצוע חישובים, פונים בשמם למעסיקיהם, ובמידת הצורך גם לרשויות ומסייעים בידם במיצוי הזכויות.

סתיו גרסטל וקמי להבי, מתנדבות שירות לאומי בקו לעובד (תמונות באדיבות 'קו לעובד')

"אני אמורה לסיים את תקופת השירות שלי בדצמבר, ועוד לא קיבלתי תשובה מהרשות לשירות לאומי האם אוכל להשלים את השירות ב'קו לעובד' או אם עליי להתחיל לחפש מקום חלופי לשלושה חודשים" כתבה בדף הפייסבוק של הארגון סתיו גרסטל, המתנדבת בו השנה. גרסטל חלקה מחוויית ההתנדבות ומשמעותה עבורה: "עובדת מבקשת מקלט סיפרה לי לפני כמה שבועות שהמעסיק שלה לא שילם לה משכורת עבור חודשיים עבודה, רק אמר "יהיה בסדר", וכעת היא לא יודעת איך היא תשלם שכר דירה, כי הבן הקטן שלה מאושפז והיא לא יכולה לעבוד. החוק מאוד ברור – שכר יש לשלם בזמן. אבל אם העובד חסר כוח, וזה לא משנה אם הוא ישראלי, מהגר, פליט או פלסטיני – נורא קל להתעלם מהחוק".

"כשהתחלתי את תפקידי כבת שירות בתחום חקלאות ומשק בית הייתי בשוק" הוסיפה קמי להב, שהייתה מתנדבת שירות אזרחי לפני שלוש שנים. "כשפגשתי עובדות ועובדים במהלך קבלות הקהל שנערכו במשרדינו ודיברתי איתם על תנאי העסקתם ועל הזכויות שלהם, ראיתי את הפער שמתקיים בין החוק הישראלי לבין המצב הקיים בפועל. קבלות הקהל האלו הפכו לחלק הטוב ביותר עבורי ב'קו לעובד'. המפגש עם האנשים לעתים היה לא רק על העבודה, אלא הפך למשהו יותר. עובדים סיפרו לי על תאונות עבודה שהיו להם, עובדות סיפרו לי על פחדים שיש להן בגלל חוסר ודאות עקב פיטורים בהיריון. אלו אנשים שעובדים מעל 12 שעות ביום, רובם כל יום בשבוע, עם מנוחה של תשעה ימי חג בשנה. חלקם מרססים את הירקות והפירות שאנחנו אוכלים בלי ציוד מגן ולעתים הם ישנים במגורים לא הולמים, עם תא שירותים אחד להרבה עובדים, מתחת לתקרת אזבסט וכדומה. כבת שירות ב'קו לעובד', לא דאגתי רק לכך שיקבלו סכום כסף מסוים מהמעסיק כאשר הם יוצאים מהארץ, אלא ניסיתי לדבר עם רשויות מתאימות לגבי המגורים שלהם, והבריאות שלהם. למדתי את החשיבות של נחישות והתמדה, כאשר היו הצלחות קטנות מול המשרדים".

במכתב ערעור על ההחלטה ששלחה העמותה כבר בחודש יוני, הדגישה כי בשנה החולפת טיפלה העמותה בלמעלה מ-19 אלף פניות של עובדים, 60% מהם אזרחי ישראל, באמצעות הטלפון, הדואר האלקטרוני והפייסבוק. זאת לצד שירות פרונטלי ל-9,602 פונים ופונות, מתוכם 4,502 עובדות ועובדי סיעוד, 2,242 מבקשי מקלט, 554 מהגרי עבודה מתאילנד העובדים בחקלאות ו-243 עובדים ישראלים.

"אין ספק כי סיוע לעובדים אלה במימוש זכויותיהם כעובדים הינו חלק אינטגרלי ממתן שירותי רווחה" נכתב במכתב שנשלח באמצעות עו"ד רעות מיכאלי, שהדגישה כי תחום הרווחה כולל בחובו ביטחון סוציאלי "ההולך יד ביד עם זכויותיו של אדם כעובד ועם החובה להעניק לו זכויות יסוד מכוח משפט העבודה המגן".

"אנו תקווה כי מדובר בטעות בלבד ובפרשנות בתום לב ולא חלילה בניסיון להדיר את העמותה על בסיס עמדות פוליטיות. בעבר אירעו מספר מקרים בהם נעשו ניסיונות מצדה של הרשות לשירות אזרחי (בשמה הקודם הרשות לשירות לאומי-אזרחי) למנוע קבלת מתנדבי שירות אזרחי מעמותות שונות על בסיס אידיאולוגי. אל לה לרשות לנהוג כך גם הפעם" סיכמה מיכאלי.