דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט' באדר ב' תשפ"ד 19.03.24
13.9°תל אביב
  • 8.0°ירושלים
  • 13.9°תל אביב
  • 12.3°חיפה
  • 14.2°אשדוד
  • 11.2°באר שבע
  • 16.0°אילת
  • 14.4°טבריה
  • 7.2°צפת
  • 12.9°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
משק האנרגיה

מטקסס לחוף דור / כמעט עשור לאחר שהתגלה: אסדת מאגר לוויתן בדרכה לישראל

פרויקט התשתיות המורכב והיקר מתקרב לנקודת הסיום שלו, כשאסדת המאגר יצאה מטקסס למסע ארוך דרך האוקיינוס האטלנטי | המחאות, ההחלטות והשאלות שעדיין מלוות את פיתוח מאגר לוויתן

אסדת לווייתן מושטת מהמספנה בטקסס לישראל (צילום: נובל אנרג'י)
אסדת לווייתן מושטת מהמספנה בטקסס לישראל (צילום: נובל אנרג'י)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

לאחר קיבוע רגלי אסדת לוויתן לקרקע, היום (ראשון) החל לשוט חלקה העליון של האסדה מהמספנות בטקסס לישראל. בכך מתקרב לסיומו אחר מהפרויקטים היקרים והמורכבים בישראל.

משותפות לוויתן נמסר "בשבועות האחרונים השלימה שותפות לוויתן את בניית ובדיקת המבנים התפעוליים של אסדת לוויתן (TopSides), באמצעותה יופק הגז הטבעי מן המאגר ויוזרם למערכת הולכת הגז של ישראל. המבנה התפעולי של האסדה מורכב מחמש יחידות תפעוליות שונות, שהראשונה שבהן יצאה לדרך מטקסס. בשבועות הקרובים ייצאו שאר היחידות לכיוון ישראל, כולן על גבי דוברות ענק ייעודיות, והן צפויות להגיע בחודש ספטמבר. יחידות האסדה, שיוצרו במהלך 26 החודשים האחרונים יחצו בשבועות הקרובים את האוקיינוס האטלנטי בדרכן לישראל.

שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ (הליכוד) בירך על התקדמות הפרויקט: "4 שנים לאחר שהשקתי את מתווה הגז, מה שנראה כבלתי אפשרי לפני כן, הופך למציאות לנגד עינינו. אסדת לוויתן החלה את מסעה למדינת ישראל.

"האסדה תאפשר לנו לשדרג את הביטחון האנרגטי, להחליף את הפחם המזהם בחדרה ובאשקלון בגז טבעי כחול-לבן, לייצא את עודפי הגז לירדן ולמצרים ובעתיד גם לאירופה, לקבל הכנסות של עשרות מיליארדי דולרים לטובת החינוך, הבריאות והרווחה של אזרחי ישראל. ישראל הופכת למעצמת אנרגיה וכולנו מרוויחים".

היסטוריה קצרה של מחלוקות ושערוריות

אף כי מאגר לוויתן התגלה בשנת 2010 הוא מגיע להשלמת פיתוחו רק בשנת 2019. לשם השוואה, מאגר זוהר הענק במצרים פותח בתוך שנתיים. כדי להבין את פשר העיכוב, צריך להסתכל באופן רחב על התפתחותו של שוק הגז המקומי.

המחסור החמור בגז בישראל, לאחר הידלדלות האספקה ממצרים עד להפסקה מוחלטת בשנים 2011-12, דרבנו את ממשלת ישראל לזרז את פיתוח מאגר "תמר" בתנאים מיטיבים מאוד בשנת 2013. המאגר לא פותח כך שיוכל לספק את כלל הביקוש הישראלי לגז, למרות שהיו תכניות כאלו לבעליו בעבר. פיתוח שכזה, להיקף של 16 BCM בשנה, היה משרת את המשק הישראלי, אך פוגע ביזמים, שכן הנתח העיקרי של שני המאגרים הוחזק ע"י חברת נובל אנרג'י האמריקאית, וקבוצת דלק הישראלית. שליטה מונופוליסטית זו הושגה בזכות היתר משנת 2007 בחלוקת הרישיונות, בניגוד לכללים.

הפיתוח של "תמר" חידש את אספקת הגז ותרם רבות להפחתת זיהום האוויר והפחתת מחיר החשמל. עם זאת, בשעת הלחץ, הסכימה חברת החשמל לחתום על חוזה גז במחיר יקר יחסית, אשר מבקר המדינה העריך שהוא כולל עלות עודפת של 8 מיליארדי שקלים לאורך 15 שנה. תביעה ייצוגית כנגד החוזה מתנהלת ונציגי "תמר" אמורה להגיש את סיכומיהם לבית המשפט בשבוע הקרוב.

 

שוויו הכלכלי של מאגר גז לא נגזר רק מכמות הגז, אלא מהיכולת המעשית למכור אותו ולהוביל אותו ללקוחות. לכן, דווקא מאגר "לוויתן" הגדול יותר, מהווה סימן שאלה מסחרי. הגבלת הפיתוח במאגר "תמר", פגעה במשק אך הגבירה את הכלכליות של פיתוח "לוויתן". הממונה על הנפט הכריז על המאגר כ"תגלית" לבקשת היזמים רק בשנת 2014, 4 שנים לאחר גילוי המאגר, בתקופה בה חברת וודסייד האוסטרלית התכוונה להיכנס כשותפה לפרויקט. מחלוקות בתחום המיסוי גרמו לה להתחרט ברגע האחרון, אך הכרזת התגלית גרמה לשעון המשפטי לתקתק – המחייב פיתוח בתוך 3 שנים, או אבדן הזכויות ליזמים. הממונה על ההגבלים העסקיים, דיוויד גילה, התכוון להעניק למונופול הגז הכשרה חוקית בדמות צו מוסכם, המחייב מידה מוגבלת של תחרות בין שני המאגרים. בשנת 2015 התחרט, ונמלך בדעתו כי הצו המוסכם לא ישיג את מטרתו, וכח שוק רב מדי יוותר בידי המונופול. לאחר התפטרותו, התפטר גם שר הכלכל אריה דרעי, משום שלא היה מעוניין להיות חתום אישית על ההחלטה ליטול את סמכויות הממונה על ההגבלים. ראש הממשלה בנימין נתניהו, קיבל גם את תפקיד שר הכלכלה, והפעיל סעיף מיוחד המתיר נטילת סמכות כזו, בנימוקים ביטחוניים שלא הובררו עד תום. התוצאה הייתה מתווה הגז בשנת 2015, אשר הסדיר הפרות של 5 חוקים, בכדי להתיר את שליטת מונופול הגז של נובל ודלק בשני המאגרים.

מתווה הגז חייב מכירת מאגרים קטנים יותר – "כריש" ו"תנין", וכן יציאה של דלק מ"תמר" תוך 6 שנים והפחתה של אחזקות נובל אנרג'י במאגר. השנה, ניצלה חברת החשמל את האפשרות להפחית את רכש הגז, אך בהליך ההתמחרות בין "תמר" ו"לוויתן" ההצעות הוגשו על ידי אותו נציג של חברת נובל אנרג'י והיו זהות. חברת החשמל בחרה לרכשו גז מ"לוויתן" למשך שנתיים, ובכך לשלב בין גיוון הספקים והורדת עלות הגז. המחיר שהוצע היה זהה למחיר הגג שהוכתב במתווה הגז לחוזים חדשים – כיום כ-4.8 דולר ליחידת אנרגיה.

בשנים בו פיתוח המאגר הושהה, נוצרו קבוצות פעילים שמחו על מדיניות הממשלה בנושא הגז. המחאה החלה בדרישה להגדיל את נתח המדינה ל-80% מרווחי הנפט והגז בשנת 2011. החלטת הממשלה הגדילה את הנתח מ-25% לכ-50% בלבד, כאשר רוב הכסף מגיע בשנים האחרונות לחיי המאגר. מחאה נוספת התעוררה כנגד החלטות ועדת צמח בשנת 2013, המתירות לייצא כמחצית מהגז שהתגלה, אף כי החלטות אלו גוזרות מחסור בגז בישראל, בערך בשנת 2042, אלא אם יתגלו מאגרים חדשים.

פיתוח מאגר לוויתן אושר ע"י המועצה הארצית לתכנון ובניה באפריל שנת 2016, אך כחצי שנה לאחר מכן החלה מאבק נוסף כנגד מתכונת הפיתוח של המאגר – באמצעות אסדה מקובעת, במרחק 10 ק"מ מהחוף, ולא בלב ים, כפי שהתכוונה חברת נובל אנרג'י לבצע בשנים 2012-2014 וייתכן שגם בשנת 2015. המאבק הזה הוביל בשנה שעברה להפגנה גדולה בכיכר רבין, ככל הנראה ההפגנה הגדולה בהיסטוריה של ישראל בנושא סביבתי, אך לא זכה להשפעה על מקבלי ההחלטות בישראל. שינוי בתכנית הפיתוח בשלב כה מתקדם צפוי לגרום לעלויות כלכליות כבדות, שבצידן גם נזק דיפלומטי, בשל התחייבות מאגר "לוויתן" לספק גז ללקוחות בירדן ובמצרים. חשיבות נוספת של פרויקט לוויתן, היא הגדלת היתירות והביטחון האנרגטי של ישראל, אשר נשען כיום על מאגר "תמר" בלבד, ובגיבוי חלקי של אניה המכילה גז נוזלי מול חופי חדרה, שיכולה להזרים גז במשך מספר ימים בלבד, עד להטענה מחדש ממיכלית גז נוזלי (LNG).

הפגנה בכיכר רבין נגד מיקום אסדת לוויתן סמוך לחוף דור, 1 בספטמבר 2018. (צילום: מרים אלטשר/פלאש90)
הפגנה בכיכר רבין נגד מיקום אסדת לוויתן סמוך לחוף דור, 1 בספטמבר 2018. (צילום: מרים אלטשר/פלאש90)

אם יושלם פיתוח מאגר "לוויתן" בהצלחה, הרי שיוכל לגבות תקלות באספקת הגז, וכן לאפשר הפחתה קלה בשימוש בפחם, באמצעות מעבר למתכונת של 'הפעלה עונתית' בתחנות הפחמיות של חברת החשמל. למרות חשיבות זו, מבחינה מסחרית, המאגר ניצב בפני סיכונים מהותיים, בשל התנגדות פוליטית בירדן לעסקה עם גז ישראלי, ותנאים מתלים לחוזה היצוא למצרים, שעוד לא נענו כולם – בייחוד השלמת הסכם הפשרה בין חברת החשמל לחברות הגז במצרים, בו תוותר החברה על כ-80% מהפיצוי שנפסק לה בבוררות בינלאומית, תמורת קבלת חצי מיליארד דולר לאורך 8 שנים, בערבות בנקאית חיצונית. ממשלת ישראל בחרה לקדם את פיתוח המאגר, תוך מתן ויתורים רבים ליזמים, תוך שהיא מתקשה מאוד לעניין חברות זרות נוספות לחפש גז במים הכלכליים של ישראל. לטענת הפעילים המובילים של מחאת הגז, עצם אישרור המעמד של מונופול הגז, הכולל את "תמר", "לוויתן" ואחוזים קטנים מהכנסות המאגרים "כריש" ו"תנין", מרתיע משקיעים נוספים, לרבות היעדרה של צנרת גז לאומית בים, אשר מייקרת את הוצאות הפיתוח, בייחוד של מאגרים קטנים ובינוניים.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!