"השיפור במדדי התעסוקה נמשך עם זאת בקצב נמוך. הפער בתוצר לנפש, לעומת החצי העליון של מדינות ה-OECD לא הצטמצם בעשור האחרון, בעיקר בגלל גידול נמוך בפריון. רמת אי השוויון צומצמה במעט לעומת 2007, בעיקר הודות לעליה בשיעור התעסוקה בקרב ערבים וחרדים. עם זאת, אוכלוסיות אלה עדיין סובלות משיעור עוני גבוה". כך נפתח הפרק על כלכלת ישראל בדו"ח השנתי לעידוד צמיחה בת קיימא (Going For Growth) שפרסם בשישי האחרון ארגון ה-OECD.

בהמשך הפרק סוקרים מחברי הדו"ח שינויים במדדים שונים שחלו בעשור האחרון בכלכלת ישראל. הנתון הראשון והבולט ביותר בדו"ח נוגע להאטה בצמיחת התוצר לנפש, שעמדה על ממוצע של 2.3% בשנה בין השנים 2002-2008 וירדה לרמה ממוצעת של 1.7% בשנה בין השנים 2012-2018. על פי הנתונים המובאים בדו"ח, ניתן להבין כי הגידול שחל בחלקה של העבודה בצמיחה באמצע העשור הקודם הואט בעשור הנוכחי, בעיקר בגלל מיצוי מסוים של הגידול בשיעור התעסוקה ובשיעור המשתתפים בכח העבודה.

כנס תעסוקה לאוכלוסיה החרדית בחיפה (צילום ארכיון: אבישג שאר ישוב / פלאש 90).

באשר לתוחלת העוני בחברה הישראלית, מציגים עורכי הדו"ח נתון מעניין שממעטים להתייחס אליו בשיח הציבורי בישראל. 20% העניים ביותר בחברה הישראלית מחזיקים ב 6.2% מההכנסה הפנויה. לעומת זאת הנתון המקביל בממוצע ה-OECD עומד על 7.6%. כך שניתן לומר ששני העשירונים העניים ביותר בישראל נאלצים להסתפק בחלק קטן יותר מעגת ההכנסות מאשר מקביליהם, העניים, במדינות OECD אחרות. עורכי הדו"ח מציינים כי על פי מדד ג'יני, רמת אי השוויון בישראל אומנם יורדת, אך היא עדיין ברמה גבוהה מאוד לעומת המדינות המפותחות.

הדו"ח מבצע גם השוואה של רמות זיהום האוויר בישראל לשאר מדינות הארגון ומציג נתון מדאיג – רמת החשיפה לחלקיקים מזהמים בישראל היא גבוהה מאוד. כמעט 100% מהאוכלוסיה חשופים לאוויר מזוהם ברמה בינונית (10-35 מיקרו גרם למטר מעוקב). עם זאת, מעט מאוד אנשים בישראל חשופים לאויר מזוהם ברמה גבוה (יותר מ 35 מיקרו גרם למטר מעוקב).

באשר לתחום התחבורה הציבורית והורדת זיהום האוויר ממליצים אנשי ה OECD כי ישראל תשתמש יותר בכלי של כבישי אגרה על מנת לשפר את התשתיות. בנוסף מוצע לעבור ממודל של מיסוי בעלות ברכבים (מס קניה גבוה) למודל של מיסוי השימוש ברכבים (העלאת מיסי דלק, אגרות גודש וכו').

בפרק ההמלצות מציעים מחברי הדו"ח לישראל ליישם שורה של צעדים, בהם חיזוק לימודי העברית במגזר הערבי וחיזוק החינוך המקצועי, בדגש על שיתופי פעולה עם התעשייה המקומית. בנוסף ממליצים מחברי הדו"ח להוריד חסמים נוספים על היבוא, בעיקר על ידי ייעול תהליכי התקינה והמיסוי. באשר לתמיכה בחקלאים, ממליצים אנשי ה-OECD להשלים את המעבר מתמיכה עקיפה על ידי מכסים ומכסות, לתמיכה ישירה בתקצוב החקלאים ומציעים להקל את הייבוא של תוצרת חקלאית על ידי שיפור מערך הכשרות וקבלת התקינה האירופאית גם על מוצרי מזון רגישים כמו מוצרי חלב.

יש לציין כי דו"חות ה-OECD מתבססים על הנתונים המועברים לארגון מהגורמים הרשמיים בישראל ביניהם הלמ"ס ומשרד האוצר. לאורך השנה כולה מתקיים שיח רציף בין נציגי ה-OECD העוקבים אחרי התפתחויות בישראל לבין אנשי משרד האוצר, כך שהסקירות וההמלצות של הארגון לעיתים דווקא מושפעות מנקודת המבט המקובלת במשרד האוצר.