חמש רשויות מקומיות עתרו לבית המשפט בדרישה לבטל את ההיתר שנתנה רשות רישוי הגז לנובל אנרג'י להפעלת מאגר לווייתן בתקופת ההרצה. בעתירה לבית המשפט המחוזי בחיפה טוענות המועצות האזוריות מגידו, חוף הכרמל ועמק חפר, מועצת זכרון יעקב ועיריית יקנעם כי ההיתר איננו חוקי, מפני שמערך פינוי הקונדנסט הנדרש להפעלת המאגר עדיין איננו קיים. לפי תכנית הקבע למאגר, לצד הצנרת הראשית של קצא"א, אמורה לפעול צנרת משנית ומיכל גיבוי בחירום, שכרגע אינם קיימים. בדיון שנערך אתמול (שני) בעתירה מנהלית שהגישו הרשויות טענה המדינה כי מערך זה איננו רלוונטי לתקופת ההרצה. בחודש הקרוב צפוי בית המשפט המחוזי בחיפה להכריע בסוגיה, ולהכרעה בה יהיו השלכות דרמטיות על לוח הזמנים של הפעלת המאגר. (לקריאת פרוטוקול הדיון הקישו כאן).
בתמצית, העתירה לא טענה כי שיטת ההפעלה מהווה סיכון יתר שאין לשאת אותו, אלא שהפעלת המאגר לפני הקמת מערך פינוי הקונדנסט המלא איננה הולמת את כללי המנהל התקין. לטענת העותרים (אותן ניתן לקרוא במלואן בקישור הזה), בהיעדר מערך מלא לפינוי קונדנסט, לא ניתן להסתמך על צנרת קצא"א בגיבוי פינוי במיכליות כביש, משום שמנגנון זה לא אושר במועצה הארצית לתכנון ובניה. עוד נטען כי חיוניות מערך הפינוי במתכונת הספציפית שנקבעה מראש הוצגה על ידי המדינה בשתי עתירות קודמות לבג"ץ – 'בג"ץ מגידו' ו'בג"ץ יוקנעם'. בעתירות קודמות התנגדו הרשויות לבניית מיכל גיבוי בחירום ליד אתר 'חגית' של חברת החשמל בטענה כי הוא מיותר. כעת, המדינה בעצמה מבקשת להתיר הרצה של המאגר, יותר מחצי שנה לפני שמיכל זה יהיה כשיר לפעילות, לאחר שטענה בעבר לחיוניותו. את הרשויות ייצג עו"ד תומר מירז.
הפרקליטות, בשם רשות רישוי הגז, טענה כי מדובר בטענות מוקדמות, וההיתר הנוכחי עוסק בחודש הרצה בלבד, ואילו פעילות המאגר בהמשך כלל לא אושרה, כך שלא ניתן לטעון כנגד אישור שאינו קיים. עוד טענה הפרקליטות כי האפשרות להשתמש במיכליות כביש מוטמעת באופן מובהק בתכנית ובמסמכיה. לטענה לפיה השינוי מחייב אישור מחודש במועצה הארצית לתכנון ובניה השיבה הפרקליטות כי המועצה הארצית צריכה לאשר רק מתקני טיפול עיקריים, וגם כי "לטעמנו בשלב ההרצה הקונדנסט לא אמור כלל להיכנס למיכל האחסון, כיוון שהוא לא יועבר בהמשך לבתי הזיקוק. על כן, השאלה אם בשטח יעמוד כתפאורה מיכל אחסון בשלב ההרצה, על אף שאין לו כל שימוש, היא שאלה לא רלוונטית לשלב ההפעלה הראשון, הוא שלב ההרצה".
לפי עו"ד מירז, לא ההיגיון שהציגה הפרקליטות הוא שעומד לדיון, אלא החריגה לכאורה מסמכות שהפעילה רשות רישוי הגז, בין השאר, בשל שינוי אופן הגדרת המיכל ב'חגית', שמוסיף לו שימוש נוסף, שלא בחירום, אלא במקרה שבו יש בעיה בהרכב הקונדנסט ובריכוז שלו, ולא בעיית בקליטתו בשתי הצנרות או בבית הזיקוק – מה שהוגדר עד כה כ'חירום'.
עו"ד איל גור, שייצג את נובל אנרג'י, טען כי מתן ההיתר להקמת המיכל ב'חגית' על ידי המועצה הארצית גוזר באופן אוטומטי היתרים למתקנים נלווים, כולל מתקנים לפינוי קונדנסט באמצעות מיכליות כביש. "לקחנו על עצמנו שלא נשתמש במיכליות אם לא נצטרך", הוסיף.
בתום הדיון שנערך בפני סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה רון סוקול לא ניתנה כל הכרעה. בעתירה קודמת נגד תכנית הפיתוח פסק השופט סוקול בתוך שבועיים.
לכל פסיקה בעתירה יכולות להיות משמעויות על לוח הזמנים של הקמת המאגר. מאחר שהעתירה נסמכת גם על קביעות של בג"ץ, דחייתה עשויה לפגוע במשתמע בתוקף המשפטי של סמכות גבוהה יותר. במידה ויפסוק השופט כנגד העותרים, סביר שיבחרו לערער על הפסיקה בבג"ץ, כך שגם בג"ץ יידרש לשאלה האם החלטות של בית המשפט המחוזי עולות בקנה אחד עם החלטות בג"ץ בעתירות קודמות.
פסיקה שתפסול את ההרצה של מאגר לוויתן ותחייב דיון נוסף במועצה הארצית לתכנון ובניה, שגם עליו ניתן לעתור, עלולה להביא לעיכוב בפיתוח המאגר ותציב את השופט בעמדה לא נוחה כלפי כל המערכות שמסתמכות על לוח הזמנים לפיתוח – בעלי המאגר, הגורמים המממנים ולקוחות הגז, כולל בירדן ובמצרים.
