"נגיע במהלך שנת 2020 לייצור של 10% מהחשמל באנרגיות מתחדשות וזה יאפשר לנו לעמוד גם ביעדים של 17%, אולי 20% ומעלה שנקבע אותם בעתיד", כך אמר אתמול שר האנרגיה יובל שטייניץ, בוועידה השנתית של רשות החשמל במלון אוריינט בירושלים. השר אכן יכול להתגאות בשינוי סביבתי משמעותי ובירידה בזיהום האוויר במשמרת שלו, אך היעדים שהוגדרו לאנרגיה מתחדשת עדיין נמוכים בהשוואה עולמית, וההתייחסות לגז כלא מזהם רחוקה גם היא מהמקובל בעולם.

לגבי פליטות מזהמות אמר השר "אנחנו הולכים לסיים את השימוש בפחם ובדלקים מזהמים תוך 10 שנים ואני מקווה 8 שנים. זה לא עניין כלכלי גרידא, אלא של בריאות הציבור. הורדנו בחצי ב-3-4 שנים האחרונות את זיהום האוויר ממשק החשמל והוא ימשיך לרדת למינימום. לא רואים את זה. זה לא מוריד את תעריף החשמל אבל תאמינו לי שזה מוריד את תקציבי הבריאות שנזדקק להם בעתיד ומציל חיים של מאות אנשים בכל שנה ובעתיד של אלפים. אלו לא החיים של מאות אנשים, אלא החיים של 9 מליון אזרחי ישראל, שאם נוריד להם באופן דרמטי את זיהום האוויר, תתווסף, בממוצע שנה שלמה לחייהם".

שר האנרגיה יובל שטייניץ בכנס סביבה 2050 (צילום: מור הופרט)

בניגוד לארגוני הסביבה, שר האנרגיה מתייחס בעקביות לשימוש בגז כ'דלק לא מזהם', למרות שהטיפול בו באסדות ושריפתו גורמות גם לזיהום אוויר וגם לפליטות של גזי חממה, המגבירים את אפקט החממה ומשבר האקלים. יתרונות הגז הם מחיר זול יחסית, חיסכון בקרקע ופליטת זיהום נמוכה לעומת דלקים פוסיליים אחרים.

השר התייחס בחיוב לרפורמה להפרטת ייצור החשמל ואמר כי מדובר ב"משק יעיל יותר. חברת חשמל אחרת, שמתמקדת בהולכה ובחלוקה. היא תשקיע הרבה יותר בתחומים הללו . משק ייצור מבוזר כמעט לחלוטין". בדבריו חזר לסיפור "השלטר" של חברת החשמל ואמר "לא תהיה 'יד על השלטר' כי אין יותר שלטר". מדובר במיתוס בעל אחיזה נמוכה במציאות: מעולם לא נעשה ניסיון של עובדי החברה המאורגנים לגרום להפסקת חשמל אחת.

האם היעדים יעלו מעבר ל-17% ?

דוברי הכנס הירבו לבקר את הקביעה של 17% ממשק החשמל כיעד עליון לשילוב אנרגיות מתחדשות בשנת 2030. היעד נקבע בעשור הקודם כאשר אנרגיה סולרית הייתה יקרה הרבה יותר. מחירה צנח ביותר מ97% בהשוואה למחירה בשנות ה-80. במעמד ההכרזה על הפרטת תחנת אלון תבור, אמר השר כי ישראל מוגבלת בשילוב מתחדשות בשל היעדרן של טכנולוגיות אגירה זולות להיקפי אגירה גדולים – "חשמל לכל המדינה למשך שבוע שלם", ובשל היותה אי אנרגטי, שנשען בעיקר על אנרגיה סולרית, ולא נהנה מאנרגיה הידרו-אלקטרית כמו בניו-זילנד או גיבוי ממדינות שכנות כמו גרמניה.

בכנס אמר השר, "אנחנו כיום עומדים על 4% ולפי כל מה שבקנה, אכן נגיע במהלך שנת 2020 לייצור של 10% מהחשמל באנרגיות מתחדשות וזה יאפשר לנו לעמוד גם ביעדים של 17%, אולי 20% ומעלה שנקבע אותם בעתיד. המהפכה היא אדירה. הפחתנו מאוד את הרגולציה לגבי מתקני חשמל סולרי גדולים וביטלנו כמעט את כל הרגולציה לגבי פאנלים סולריים על גבי גגות. אין מס שבח, ארנונה, היתרי בניה וזה מאוד פשוט למי שיש לו גג , להניח פאנלים על הגג. זו מהפכה גדולה".

השר הודיע כי החליט לתמוך במיקרו גנרציה – תחנות קטנות המונעות בגז, באזורי תעשייה או בשכונות מגורים ורמז כי החלטה זו התקבלה בניגוד לעמדת גורמי המקצוע: "אני מאוד שמח שזה תפקידה לרשות החשמל – לייעץ ,להביע עמדה, לעשות מחקרים, להתווכח, אבל כששר מקבל החלטה רשות החשמל מבצעת". עקיצה עקיפה נוספת הפנה השר לעבר ראש ראשות החשמל הקודמת, אורית פרקש הכהן, אשר מכהנת כיום בכנסת מטעם מפלגת כחול לבן: " בעבר נטען כי רשות החשמל שואלים את עצמם מה כתוב מחר בבוקר בדה-מארקר יותר מאשר מה מדיניות השר זה לא המצב וטוב שכך". השר ייחס את השינויים הדרמטיים במשק החשמל לאיחוד בין מנהל החשמל ורשות החשמל בשנת 2015, והכפפת הרשות החדשה למשרד האנרגיה, שתוצר לוואי שלו היה סיום תפקידה של פרקש.

מנכ"ל מחברת החשמל עופר בלוך (מימין), שר האנרגיה והתשתיות יובל שטייניץ, יו"ר חברת החשמל יפתח רון-טל, ומנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד במסיבת עיתונאים בנושא מכירת תחנת הכח 'אלון תבור', 2 ביולי 2019 (צילום: ארז רביב)

יפתח רון-טל, יו"ר חברת החשמל, תמך בדברי השר כשאמר: " אמרו לי 'תזהר מרשות החשמל, זה גוף שעושה לנו נזק, משבש לנו את הפעולה ומפריע'. אני רוצה להגיד מפרספקטיבה של 9 שנים – באמת שם היינו. אפשר לראות על התהליכים המנהליים שנעשו כנגד גורמים ברשות כדי להבין איפה היינו ולאן הגענו. ברוך השם יש ויכוחים אבל זו רשות קואופרטיבית. היא חיברה מחדש את הסמכות והאחריות. היא הייתה עצמאית, והייתה לה סמכות ללא אחריות על פיתוח משק האנרגיה, שהייתה בתוך משרד האנרגיה, במנהל החשמל".

האם רכישת אלון תבור תוריד את מחיר החשמל לציבור ?

ראש רשות החשמל, אסף אילת, הודה כי מכירת תחנת אלון תבור מעוגנת בהגיון הכלכלי של היזמים: "נכון שהיזמים מקווים להחזיר את ההשקעה, אבל המחיר הגבוה משקף אמון במשק החשמל ובבהירות של הכללים שקבענו". גורם בכיר באוצר סבור, שהרגולציה שקבעה רשות החשמל מגבילה מדי את התחרות, ומבטיחה לרוכשים הפרטיים תשלומי זמינות חשמל ללא ייצור בגובה גבוה מדי, אשר בא על חשבון הציבור הרחב. "במדינות אחרות מתחרים גם על מתן הזמינות ולא רק על עלות ייצור החשמל", סיפר אותו גורם ל'דבר'.

ככלל, באוצר בטוחים שהנהגת תחרות בייצור החשמל תוריד את מחירי הייצור, אך זאת מסיבות עקרוניות וללא תקדימים ברורים. לייצור תחרותי של חשמל יש גם מספר חסרונות מובנים – הצורך בבניית עודף תחנות כוח, כאשר ללא עודף כושר ייצור, המחיר יכול לזנק לשמים. חיסרון נוסף הוא מגבלות הולכה ברשת החשמל, כך שלא תתקיים תחרות מלאה בין יצרני חשמל מכל רחבי הארץ, שכן הייצור שלהם לא תחליפי במלואו או בכלל. מגבלה נוספת היא שילוב מתגבר אנרגיה סולרית, אשר נהנות מהסדרה של רכישת חשמל מובטחת. רכישה זו מחייבת אי-ניצול מקביל של תחנות כח בגז, בייחוד בשעות 11:00-15:00, ופוגעת ביעילות הכלכלית של הפעלתן. חלק מפגיעה זו סופג הציבור, באמצעות תשלומי זמינות, כאמור. ברשות החשמל סבורים שמכירת אלון תבור אכן תוביל לירידה בתעריף החשמל אך לא מוכנים להתחייב על ההיקף, כאשר התעריף מושפע ממספר רב של גורמים כמו שער הדולר, עלות שאר הדלקים ומועד הקבלה של כספי פיצוי לחברת החשמל מקרטל הציוד ומחברות הגז המצריות.