בעקבות עתירת ההסתדרות כנגד מערכת האיכון שהותקנו ברכבי עובדי המדינה, פעלה המדינה להפחית את הקרינה הנפלטת מהם כך שתעמוד בתקן. המערכת אמורה הייתה להתחיל לפעול בתחילת החודש שעבר, כשהיא פולטת קרינה העולה על הכמות המותרת. המדינה וההסתדרות קיבלו אתמול (רביעי) את הצעת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, וידונו במהלך החודש הקרוב בנוהל הפעלת המערכת ובהשפעתה על העובדים ועל פרטיותם.

"בריאות העובדים עומדת בראש סדר העדיפויות של ההסתדרות" אמר היום בבית הדין עו"ד ארז אופינקרו, מזכיר ארצי ועוזר מקצועי ליו"ר הסתדרות עובדי המדינה. "אדוני תאר לך", פנה לשופט תומר סילורה, "שכפתור המצוקה האדום שליד רגלך היה פולט קרינה מסוכנת ופועל ללא קבלת היתר. האם ההצדקה להתקנת כפתור מאיינת את הצורך בקבלת היתר? ודאי שלא. יכול להיות שרק בזכות עבודת ההסתדרות כאן, המכשיר הזה לא יפלוט את הקרינה שאמור היה לפלוט, ויפעל בעוצמה הפחותה פי 20 מכפי שהיתה אמורה לפעול מלכתחילה – ברמה של 0.1 ואט במקום 2 ואט".

המערכת של חברת 'פוינטר' אמורה לאסוף נתונים על אופן הנהיגה והשימוש של העובדים ברכבים, ואף על מיקומם. היא הותקנה כבר בחלק מרכבי העובדים הזכאים לרכב צמוד, וכן ברכבי האיגום של משרדי הממשלה, אך ההסתדרות עתרה כנגד הפעלתה הן על רקע הטענות לקרינה החורגת מהמותר בחוק, והן על רקע טענה כי היא פוגעת בפרטיותם של העובדים ובני משפחותיהם המשתמשים ברכביהם.

בחוות דעת של ד"ר סטיליאן גלברג, ראש אגף מניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה באשר להפעלת המערכת, כתב כי המכשיר מחייב היתר של המשרד להגנת הסביבה, בהיותו פולט פולסים בעוצמה של 2 ואט, בעוד החוק מחריג מהצורך לקבל היתר רק מכשירים הפולטים עד 0.01 ואט. "הקרינה נשארת ברובה בתוך תא הנוסעים, כשם שקרינת המיקרוגל, הסגורה בתוך קופסת מתכת, נשארת בתוך המיקרוגל ומחממת את המזון ולא את הסביבה", הזהיר גלברג. לדבריו, נהג ממוצע במשקל 80 ק"ג עשוי לקלוט בשל כך מהמכשיר 0.0008 ואט לקילו – 100% מקרינת הרדיו שקבע המשרד להגנת הסביבה כמותרת לחשיפה. "כאשר ברכב יש גם מקורות קרינה נוספים כמו טלפונים סלולריים, מערכת בלוטוס וכו', החשיפה עולה על המותר".

סמנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה, גלית כהן, הוסיפה כי ניתן לצמצם את רמת הקרינה הנפלטת ממכשירי האיכון לרמה המותרת שאינה מצריכה היתר המשרד, וזאת על ידי הורדת קצב השידור שלהם לפחות מ-3 שניות בדקה. אמש, ערב הדיון בבית הדין לעבודה, הודיעה המדינה להסתדרות כי הורתה לתכנת את המערכת כך שתפעל בהתאם להנחיות אלו.

"יהיו עוד שאלות שההסתדרות תפנה למדינה לבקש לגביהן הבהרות, שכן כמובן שהם אינם מומחים לקרינה" הבהיר בדיון עו"ד אילן גורביץ' אשר ייצג את הסתדרות עובדי המדינה. "נרצה לדעת איזה ביטחון יש לנו שהמכשיר לא יחזור לשדר ברמה גבהה. איזה ניטור יהיה והאם המדינה תעשה בדיקות תקופתיות? יש לנו חשש שכל תקלה תהיה על חשבון הבריאות של העובדים. לקרינה אין ריח, אין צבע ואין עשן. אם תהיה תקלה לא נדע מזאת. המדינה מודה שהמערכת 'יודעת' לשדר גם פי 20, ומספיק שמישהו ילחץ על המתג הלא נכון והתקלה תבוא על חשבון העובדים". שאלות נוספות שעשויות לעלות לדבריו הן בטיחות השימוש של המערכת ביחס לאנשים בקבוצות סיכון לחשיפה לקרינה – נשים בהיריון, ואנשים שלקו במחלות שונות.

קרינה בלתי מייננת היא סוג של קרינה אלקטרומגנטית בתחום התדרים הנמוכים – שדות מגנטיים הנוצרים ברשת החשמל, תדרי רדיו ומיקרוגל (בתחום התדרים שבין 0 ל-300 ג'יגה הרץ). האדם אינו יכול לחוש קרינה זו, אך חשיפה לה ברמות גבוהות, גם לטווח קצר, עשויה להיות בעלת השפעה בריאותית שלילית.  הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן (IARC) מסווג כיום גם חשיפה נמוכה אך ארוכת טווח לקרינה בלתי מייננת כ'גורם מסרטן אפשרי', ותחום זה נחקר היום במרץ.  במוסד לבטיחות וגיהות, ממליצים לצמצם את זמן החשיפה למקורות הקרינה, את משך פעולתם או את היקף השימוש בהם, ולבחור ציוד ומכשירים המפיצים כמה שפחות קרינה.

מרחק מומלץ מגורמי קרינה בלתי מייננת בשהייה ממושכת (מקור: המוסד לבטיחות וגהות)

מעקב אחר העובדים

בנוסף לטענות על הקרינה, בהסתדרות טענו אף כי המערכת, והנוהל שגובש במשרד האוצר להפעלתה, מפעילה מעקב שאינו ראוי על העובדים ופוגעת בפרטיותם. על פי נוהל זה, המערכת תאסוף לא רק את המידע על זהות הנהג הנוהג ברכב, שעת ההנעה, הכיבוי וקריאת המונה – אלא גם תנהל מעקב אחר מסלול נסיעת הרכב במהלך שעות העבודה באמצעות מערכת ה-GPS.

כמו כן, תאסוף המערכת פרטים גם על 'נהיגה חריגה' הכוללת לא רק מהירות קיצונית אלא גם נתונים על אופי הבלימה והפניות שנוטל נהג הרכב. נתונים אלו יאספו מהרכבים, המשמשים פעמים רבות גם את משפחות העובדים, גם לאחר שעות העבודה. בקרב העובדים ישנו חשש, כי ייעשה שימוש בנתונים אלו לצורך צעדי משמעת כנגד עובדים ואף לשם נקיטת צעדים פליליים נגדם.

בהסתדרות טענו כי גיבוש הנוהל באשר למעקב אחר העובדים בוצע באורך חד צדדי ולא במסגרת מו"מ קיבוצי כנדרש. בעבר קבעה המדינה כי חל איסור על המעסיק לעקוב אחר תכתובות המייל של עובדיו, ולדברי ההסתדרות תקף כלל זה גם באשר לשאלת מסלול ואופי נסיעת העובד. לדבריהם, היקף המידע הנאסף על ידי המערכת איננו מידתי.

בהמלצת השופט תומר סילורה ונציגי הציבור הסכימו הצדדים להכנס למו"מ בן חודש במטרה להגיע להסכמות על אופי השימוש במערכת והשפעתה על העובדים. בא כוח המדינה עו"ד אביעד בן יעקב, טען כי המדינה נכונה להידבר אך ורק בסוגיית שמירת פרטיות העובדים, שכן לדבריו בכל הקשור לנושא הקרינה, די בכך שהמערכת עומדת בדרישות החוק, ואף טען כי נושא זה אינו בסמכות בית הדין לעבודה. ההסתדרות סירבה להגביל את הסוגיות שיעמדו למו"מ במסגרת הדיון על הנוהל, והוסכם כי הצדדים שניהם 'שומרים את טענותיהם' בנושא. בסיכום הדיון המליצו השופטים ונציגי הציבור לצדדים להגיע להסכמות על הפעלת המערכת בפרק הזמן שהוסכם ובמסגרת המו"מ, שילווה על ידי בית הדין.

עו"ד אופינקרו אמר ל'דבר' בסיכום הדיון כי פעולת ההסתדרות בעניין תוכל לסייע להגנה על כלל העובדים בישראל מסכנות הקרינה: "המסר העיקרי שעולה מכאן הוא שניתן להפחית את עוצמת מכשירי האיכון באופן שיצמצם את רמת הקרינה", אמר, "עבודת ההסתדרות, ככל הנראה, תגרום לכך שחברות כגון פוינטר, יפעלו בעתיד לצמצום עוצמת המכשירים באופן שייחיב את הרגולטור, המשרד להגנת הסביבה, לפקח כי התקנת המערכות ע"י חברות פרטיות תעמוד בדרישות החוק ובכך יימנע סיכון בריאותי לכלל אזרחי מדינת ישראל השוהים ברכבים בהם מותקנות מערכות אלה, בין אם הם חברי הסתדרות ובין אם לאו".