הגרעון הכולל של קופות החולים ב-2018 עמד על כ-352 מיליון ₪, פי שלוש משנת 2017, כך עולה מהדוח המסכם של קופות החולים שפרסם משרד הבריאות היום (חמישי). סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן אמר עם פרסום הנתונים כי "מערכת הבריאות משוועת לתוספת משאבים, ואנחנו לא נרפה במאמצים להגדיל את התקציבים למען ציבור החולים. הדוח מדגיש שוב את הצורך בתוספת משאבים למערכת באופן מתוכנן ומנוהל. סוגיית הגירעון שקופות החולים בישראל נמצאות בו נידונה ביני לבין ראש הממשלה לפני שהכנסת פוזרה ואני מקווה שהסיכומים על תוספות התקציב יתממשו גם לאחר מערכת הבחירות."

על פי הדו"ח, הגידול בגרעון נובע מגידול משמעותי ביותר בגרעון של קופת חולים מאוחדת, שהסתכם לסך של כ- 489 מיליון ₪ (גרעון של כ- 316 מלון ₪ כולל כספי תמיכה) ונבע בעיקר מגידול משמעותי בסעיפי ההוצאות, חלקן הוצאות חד פעמיות, אשר לא אפשרו לקופה להכיר בהכנסות בסך של 173 מיליון ₪ מתמיכות הסכמי ייצוב עם משרד הבריאות.

אחד הנתונים המטרידים שעולים מהדוח הוא שקופת חולים כללית צמצמה באופן משמעותי את הוצאותיה, צמצום שהתבטא בעיקר בריסון היקף הרכש מבתי החולים ובהפחתה משמעותית בהוצאות הפיתוח. לפי הדו"ח חתכה הכללית את הוצאות הפיתוח שלה ב-402 מיליון ש"ח. צמצום ההוצאות, לצד הגדלת כספי התמיכה שהקופה מקבלת ממשרד האוצר, הוביל לכך שלראשונה מזה שנים ארוכות של גירעונות, סיימה הקופה את שנת הכספים בעודף של 23 מיליון ש"ח. ב-2017 סיימה הכללית עם גרעון של 433 מיליון ₪.

מרכיב נוסף בצמצום הגירעון של הכללית הוא צמצום של 8% בגירעון במגזר בתי החולים של הקופה, הכולל 14 בתי חולים בהם כלליים, פסיכיאטריים, שיקומי, חולים ממושכים וילדים. בתי החולים סיימו את 2018 בגירעון של 2.16 מיליארד ש"ח, ירידה של כ-180 מליון ש"ח ביחס לשנת 2017. לפי הדו"ח, צמצום הגירעון בבתי החולים נבע מצמצום בהוצאות הפיתוח, בעיקר בתחום המקרקעין. סיבה נוספת לירידה בהוצאות היא עלייה של 48 מיליון ש"ח בהיקף התרומות.

משירותי בריאות כללית נמסר בתגובה כי "הדוח מבטא באופן ברור את האפליה אותה נוקטת המדינה והיעדר התקצוב השוויוני של בתי החולים של כללית, אשר משרתים את כלל תושבי המדינה, לעומת בתי החולים הממשלתיים. הנהלת הכללית פועלת נמרצות על מנת לסיים עיוות משווע זה. על המדינה לפתור סוגיה זו באופן מיידי, ויפה שעה אחת קודם".

מכבי שירותי בריאות סיימה את השנה בעודף של 125 מיליון ש"ח. העודף משקלל גם את הפסדי הקופה כתוצאה מהפעלתו של בית החולים אסותא באשדוד, שמסתכמים בכ-137 מיליון ₪. קופת חולים לאומית סיימה את 2018 בגרעון קטן יחסית בסך 11 מיליון ש"ח.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כי קופות החולים מחויבות לסיים כל שנת כספים באיזון בתקציב הפעילות השוטפת שלהן. במידה וההוצאות גדולות על ההכנסות מתיר החוק למשרדי הבריאות והאוצר לנקוט נגדן סנקציות שונות, החל מצמצום משכורות ההנהלה, עצירת תמיכות, הקפאת תקציבי פיתוח וכוח אדם ואף מינוי חשב מלווה לקופה. בפועל, הפער בין צרכי המבוטחים להכנסות מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי ושירותי הבריאות הנוספים גורם לקופות לא אחת לסיים את שנות הכספים בגירעון, או לחלופין לגרוע מהשירותים למבוטחים.

התמיכות מהמשרד גדלו, ההכנסות מהמבוטחים ירדו

מהדוח עולה כי בשנים האחרונות גדל היקף התמיכות בקופות החולים – תקציבים נוספים שמועברים לקופות ואינם נכללים בבסיס התקציב. ב-2018 הסתכמו התמיכות הללו בכ- 3.02 מיליארדי ₪, המהווים שיעור של כ- 5.92% מהעלות הכוללת של סל הבריאות, לעומת שיעור של כ- 2.9% בשנת 2016. על פי הדוח, העליה בגידול בהיקף התמיכות היא תוצאה של התכנית לקיצור תורים שהסתכמה בשנת 2018 בכ- 975 מיליוני ₪ (לעומת כ-301 מיליוני ₪ בשנת 2017) וגידול בתמיכות לכיסוי הגרעון השוטף השנתי של שירותי בריאות כללית.

לצד העליה בגידול בתמיכות, בכלל קופות החולים נמשכת הירידה בשיעור ההכנסות ממבוטחים במסגרת הסל (השתתפויות עצמיות), והן עמדו בשנת 2018 על 5.92% מעלות הסל, זאת לעומת שיעור נורמטיבי של 6.45% הקבוע בחוק.

הצלחה לתכנית להסטת פעילות ממימון פרטי לציבורי

על פי הדוח, התכנית להסטת פעילות ממימון פרטי לציבורי וקיצור תורים עקפה את היעדים שהוגדרו לה, כאשר היקף הביצוע של התכנית עלו על יעדי התכנית המקורית, הן בהפחתה בפרק הניתוחים בשב"ן והן בגידול בפעולות במימון הסל הציבורי. משמעות היקף הביצוע הנוסף היא הגדלת היקף הניתוחים במימון ציבורי באופן משמעותי מעבר להפחתת היקף הניתוחים במימון פרטי – מהלך אשר מצמצם את זמן ההמתנה הממוצע לביצוע הניתוחים. אל מול כספי התמיכה בתכנית להסטה וקיצור תורים, בשנת 2018 הופחתו בפועל ובוצעה הפרשה להפחתות מדמי חבר בשנים הבאות בסך כולל של כ- 580 מיליון ₪ בתוכניות שב"ן של קופות החולים, זאת בנוסף לירידה של עשרות מיליוני ש"ח בהוצאות המבוטחים על מהשתתפויות עצמיות בניתוחים בתכניות אלה.