כשזה מגיע לכל הנוגע לסוגיות של תחושת הוגנות והכרה בפריווילגיות, מחקר חדש מראה כי אין באמת קשר לאיך משחקים את המשחק אלא רק לתוצאה: ניצחון או הפסד.

ניסוי חדש, שנערך בצורת משחק קלפים, מראה שאפילו כשהחבילה בפירוש מסודרת לטובתו של שחקן מסויים, המודע לכך, רוב המנצחים עדיין סבורים כי המשחק בכל זאת היה הוגן. המפסידים פחות. כך עולה ממחקר שפורסם אתמול (רביעי) במגזין התפתחויות במדע.

קלפים (צילום: Shutterstock)

המחקר "מלמד אותנו משהו על תחושת זכאות ועל החברה שלנו", אומרת אמילי קיין, הסוציולוגית של מכללת בייטס שלא הייתה שותפה למחקר. "הוא מזכיר לנו כמה חזקות הן תפיסות של המציאות. זה לא רק מה שקורה שחשוב – פעמים רבות, מה שחשוב יותר הוא האופן בו אנו תופסים את מה שקורה", כתבה.

המחקר מראה כיצד אנשים שיש להם יתרונות התחלתיים בחיים עשויים לתת לעצמם יותר קרדיט משהם ראויים לו כשהם באים להסביר כיצד הצליחו בחיים.

הכל התחיל כשבוגרים של החוג לסוציולוגיה באוניברסיטת קורנל שבניו-יורק שיחקו במשחק קלפים שמתעדף את מי שכבר ניצחו בסיבובים קודמים. מוביל המחקר, מריו ד' מולינה, שם לב כי פעמים רבות השחקנים שניצחו היו סבורים כי זה בזכות כישוריהם כשבעצם זה היה בשל חוקי המשחק, אז מולינה ועמיתיו יצרו משחק משל עצמם שיוציא ממנו את מרכיב האקראיות עד כמה שניתן ויתגמל את המנצחים בכל שייתן להם אפשרות להיפטר מקלפים חלשים ולקחת קלפים חזקים מהמפסידים. קרוב ל-1,000 שחקנים נחשפו לחוקי המשחק ולאופן בו הוא מתוכנן כך שיסייע למנצחים להמשיך לנצח.

השחקנים נשאלו האם המשחק הוגן והאם הוא מבוסס על מזל או על כישורים. לפי מולינה, 60% מהמנצחים סברו כי המשחק הוגן לעומת 30% מהמפסידים. לגבי מזל מול כישורים, המנצחים נטו לחשוב כי המשחק מבוסס כישורים בשיעור של פי שלושה מהמפסידים.

כששונו חוקי המשחק ונעשו אף פחות הוגנים עם סבב נוסף של החלפות קלפים המיטיבות עם המנצחים, ירד שיעור המנצחים שסברו כי המשחק הוגן ומולינה קרא לזה "אפקט וורן באפט" על-שם המליארדר שקרא לפני כמה שנים להטיל מיסים גבוהים יותר על העשירים כדי להשוות את "תנאי המגרש".

מולינה הסביר כי מדובר רק במשחק וציין כי המשתתפים היו ברובם צעירים, לבנים ועשירים כך ששימוש בממצאי המחקר על מנת להשליך מהם על הבנת החברה בכללותה הוא עדיין זינוק קצת גדול מדי אך לדבריו התוצאות עוזרות להסביר יחס לפריווילגיות כלכליות.

"המסר המרכזי של המחקר היה פסימי", אומר אליוט סמית', פרופסור למדעי המוח באוניברסיטת אינדיאנה שגם הוא לא היה מעורב במחקר. "לאנשים יש קושי בשיפוט ערכי אודות הוגנות כשהמציאות אותה הם בוחנים מיטיבה עמם".