העימות המתמשך בין הביטוח הלאומי לבין משרד האוצר הסלים מחדש בשבוע שעבר, כשמנכ"ל המוסד, מאיר שפיגלר, הודיע לשר האוצר משה כחלון כי הוא מבקש לסיים את ההסכם שנחתם בינואר האחרון ולעצור את העברת עודפי הגביה של המוסד למשרד האוצר, בקשה שתיכנס לתוקף בעוד חודשיים.  העיתוי להחלטה מוזר לכאורה,  בהיעדר ממשלה נבחרת לנהל מולה משא ומתן.

במכתבו כתב שפיגלר כי אנשי האוצר "נחו על זרי הדפנה ב'שב ואל תעשה', זלזלו בעמדות הביטוח הלאומי, התעלמו מצרכיו התפעוליים ואף הגדילו לעשות בעת שהעלו על הכתב בקשות לקבלת נתונים ביטוחיים אודות תשלומים שוטפים, לכאורה במטרה להקניט ולהלך אימים על עובדי המוסד". באוצר זעמו על ההחלטה וכינו אותה לא אחראית והזהירו כי היא תוביל להקפצת הגירעון שגם ככה נמצא בחריגה.

מאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי (אריאל קטן – קק"ל/ ויקימדיה)

  1. הבחירות

ראשיתו של העימות (בגלגולו הנוכחי) בין הביטוח הלאומי למשרד האוצר בספטמבר 2018, אז הודיעו מנכ"ל הביטוח הלאומי, שפיגלר, ויו"ר המוסד, שר הרווחה חיים כץ, כי הם מבקשים לבטל את ההסכם שנחתם ב-1980 והסדיר את העברת עודפי הביטוח הלאומי למשרד האוצר תמורת אג"ח מיועדות. באוצר לא יכלו לקבל את ההחלטה של הביטוח הלאומי ויצאו למתקפת נגד ארסית נגד מנכ"ל המוסד ששיאה במכתב שהוציאו הממונה על התקציבים והחשב הכללי.

בסופו של דבר ההחלטה לפזר את הכנסת ב-30 בדצמבר הביאה את הצדדים לחתום על הסכם "הפסקת אש" שהקפיא את המצב בשאיפה שאחרי הבחירות ניתן יהיה להגיע להסכם חדש שיוכל להחליף את ההסכם מ-1980. בינתיים הוסכם על כניסה למו"מ והוחלט כי מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יואב הורוביץ ישמש כמתווך בין הצדדים.

בינתיים מערכת בחירות אחת נגמרה ואחת אחרת החלה. המתווך הורוביץ הודיע על סיום תפקידו במשרד ראש הממשלה, ונראה כי המצב נכנס לקיפאון שיימשך שנה ויותר. נוסף על התנאים החיצוניים, בביטוח הלאומי מדווחים כי במקום מו"מ יש חוסר תקשורת מוחלט עם אגף התקציבים שככל הנראה עסוק יותר בחודשים האחרונים במאבקים הפנימיים במשרד האוצר.

  1. התזמון

התזמון של המכתב ששלח שפיגל בשבוע שעבר הוא לא מקרי. לכאורה, אנחנו נמצאים בשיאה של מערכת בחירות שלא מאפשרת התקדמות של ממש במו"מ בין הצדדים. במשרד האוצר טענו בתגובה למכתב כי אין כל היגיון בביטול ההסכם כעת. אז הנה ההיגיון:

זוכרים שבספטמבר 2018 הודיעו על ביטול ההסכם מ-1980? התזמון אז נועד לעמוד בתנאי אותו הסכם שקבע כי ביטול ההסכם מחייב הודעה של שלושה חודשים לפני תחילת השנה האזרחית. ההודעה אז אפשרה לביטוח הלאומי לצאת מההסכם במהלך 2019. הסיכום שנחתם בינואר 2019, בעצם שמר על האפשרות הזו מבחינת הביטוח הלאומי. בביטוח הלאומי חששו כי מבחינה משפטית, אם הם לא יתנו שוב את אותה התראה ביחס ל-2020, הם יישארו כבולים לאותו הסכם מ-1980 עד לסוף 2020.

  1. הגירעון

כאמור, באוצר חוששים שהפסקת העברת עודפי הביטוח הלאומי תקפיץ את הגירעון בתקציב במדינה בעוד כאחוז וחצי, גירעון שגם ככה צפוי להיות בחריגה של בין חצי אחוז לאחוז. אם הביטוח הלאומי באמת יפסיק את ההסכם, הגירעון ב-2020 עלול להתקרב ל-5% וזה מבחינת אנשי האוצר תרחיש בלתי נסבל. אבל האמת היא שיש כאן אבסורד מסוים. הביטוח הלאומי לא מפסיק להעביר למשרד האוצר הכנסות. הוא מאיים בהפסקת מתן הלוואות למדינה. כלומר, הגירעון הזה קיים כבר היום הוא פשוט לא נספר כגירעון. המדינה מנפיקה עבורו שטר חוב, אבל חשבונאית היא לא סופרת את אותם 20 וקצת מיליארד שקלים בשנה שהביטוח הלאומי מלווה לקופת המדינה כחוב שהיא צוברת. אם הביטוח הלאומי יפסיק את ההלוואה הממשלה פשוט תצטרך להחליף אותה בהלוואה אחרת, אולי אפילו זולה יותר. ההבדל הוא רישומי, כשהלוואה לא רשומה תהפוך להלוואה רשומה.

  1. הסיפור הגדול

הקרב הנוכחי בין האוצר לביטוח הלאומי על עודפי הגביה הוא בסופו של דבר חלק ממערכה גדולה ומשמעותית הרבה יותר על מהותו של הביטוח הלאומי. מדובר במערכה שמתנהלת כבר יותר מארבעים שנה מתחת לפני השטח שעיקרה הוא שחיקת העיקרון הביטוחי שעומד בבסיס תורת ההפעלה של המוסד לביטוח לאומי והחלפתו בהיגיון אחר. היגיון שיהפוך את המוסד מעצמאי ומחויב למבוטחיו לזרוע ביצועית של הממשלה. רמז למערכה הגדולה הזו ניתן למצוא בדבריו של שפיגלר במכתבו לשר האוצר כחלון: "התנהלות אגף תקציבים לא הפנימה את העובדה שדמי הביטוח הלאומי מהווים פרמיה ביטוחית ולא מס, הם שייכים אך ורק לציבור המבוטחים הישראלי וייעודם נועד להבטיח את מלא זכויותיו. הא ותו לא."