למעלה מ-5,000 עובדים פלסטינים הצטרפו להסתדרות במהלך מבצע הסברה שנערך במעברי הגבול. המבצע התקיים בחודש שעבר במשך עשרה ימים רצופים בצד הישראלי של המעברים, ובמהלכו פגשו העובדים הפלסטינים בנציגי הסתדרות דוברי ערבית שחילקו להם "זכותונים" – חומרי הסברה בשפה הערבית המפרטים את זכויותיהם בתחום השכר, הפנסיה, הבטיחות והרווחה, והזמנה להתקשר למוקד טלפוני בו ניתן לקבל מידע על זכויותיהם ומענה לפניות.

טל בורשטיין, רכז התאגדויות באגף להתאגדות עובדים ומי שניהל בפועל את הפרויקט, אמר ל'דבר' כי בעקבות אירועי הבטיחות החמורים החוזרים ונשנים בענף הבנייה, הוחלט בהסתדרות להביא לעובדים הפלסטינים את כל המידע הנוגע לזכויותיהם ולצרף אותם להסתדרות, כדי שתהיה בית גם עבורם. באגף להתאגדות עובדים הסבירו שהמבצע נולד מתוך הרצון של יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד להפוך את ההסתדרות לבית לעובדים מכלל ענפי המשק הישראלי. בראש ועדת ההיגוי של הפרויקט עמד מנכ"ל ההסתדרות אופיר אלקלעי, שעקב באופן יומיומי אחרי התקדמותו. למבצע היו שותפים גורמי הסתדרות רבים נוספים בהם אגף ארגון ומרחבים, אגף מינהל ומוקד המידע והשירות, אגף כלכלה ומדיניות, האגף הבינלאומי, אגף הדוברות והתקשורת, וכן הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות.

מבצע הסברה של ההסתדרות לעובדי בניין פלסטינים, מעבר גלבוע (ג'למה) (צילום: דאוד דאוד)

מבצע הסברה של ההסתדרות לעובדי בניין פלסטינים, מעבר גלבוע (ג'למה) (צילום: דאוד דאוד)

"אנחנו צריכים לדאוג לזכויות שלהם, כי זו מדינה שעוזרת לחלשים. העובד הוא עובד, בכל מקום שבו הוא נמצא, ומגיעות לו הזכויות שלו. אם הוא עובד בישראל צריך לדאוג לו ולזכויות שלו, כמו לכל עובד אחר" אומר נהאד שרקיה, מזכיר איגוד מקצועי במרחב משולש צפוני שהשתתף במבצע ל׳דבר׳. לדבריו, "בלי העובדים הפלסטינים אין עובדים שיעבדו עבודה פיזית בשיפוצים או בחקלאות. מי מהישראלים יעשה את העבודה הזאת? אין יהודים שיעשו את העבודה".

וואיל עבאדי, מנהל מוקד מידע ושירות בהסתדרות, השתתף גם הוא במבצע במחסום אייל הסמוך לקלקיליה ובשער אפרים ליד טול כרם. ל'דבר' סיפר כי העובדים הפלסטינים הגיבו בהתלהבות ושמחה. "לאנשים חסר שמישהו יטפל בבעיות שלהם בעבודה, בזכויות שהם לא מקבלים מהמעסיקים וגם בנושא הכניסה והיציאה מישראל לרשות. למעלה מ-5,000 חתמו על טפסי ההצטרפות. זה מספר אדיר ולא שיערנו שנגיע אליו. היו להם הרבה שאלות. הקמנו קו מיוחד עבורם ומישהו דובר ערבית עונה להם ומסביר להם על הזכויות שלהם".

מבצע הסברה של ההסתדרות לעובדי בניין פלסטינים, מעבר שער אפרים (צילום: טל בורשטיין)

כביטוי להצלחת המבצע מציין עבאדי כי בחודש שחלף מאז תחילתו התקבלו בהסתדרות מעל 200 פניות טלפוניות מעובדים פלסטינים. "בשנה שעברה לא הגענו למספר כזה של פניות לכל אורך השנה", סיפר.

במעברים לישראל עוברים מדי יום כ-80 אלף עובדים פלסטינים. 80% מתוכם עוברים בארבעת המעברים הגדולים – שער אפרים הסמוך לטול כרם, אייל הסמוך לקלקיליה, שער רחל ליד בית לחם ותרקומיא במחוז חברון. בכל אחד ממעברים אלה עוברים מדי יום בממוצע בין 9,000 ל-14 אלף בני אדם. בתחום הבנייה בלבד מועסקים 62 אלף עובדים פלסטינים. בשל הביקוש הרב ומדיניות מתן ההיתרים של ישראל מדובר באוכלוסייה מבוגרת יחסית, ולא בצעירים ורווקים. במרבית המקרים, העובד הפלסטיני בישראל מפרנס שלוש משפחות –  את זו שלו, את הוריו ואת הורי אשתו.

אגף הדוברות וההסברה של ההסתדרות ניסה לקדם קמפיין הסברה גם בצד הפלסטיני באמצעות שלטי חוצות ופרסום בעיתונות הפלסטינית, אך הדבר נמנע. ארגון ה-BDS התנגד למהלכי ההסברה, וארגון העיתונאים הפלסטיני הזהיר את כלי התקשורת כי לפרסום המהלך יהיו השלכות

פעילי ההסתדרות פגשו את העובדים בשיא התנועה במעברים – שעות הבוקר המוקדמות. "היינו בעשרה מעברים אזרחיים שהם תחת רשות המעברים, ובמהלך עשרת ימי המבצע חילקנו כ-15 אלף זכותונים. בנוסף, העובדים קיבלו במתנה בקבוקים ממותגים של ההסתדרות למזכרת", סיפר בורשטיין, "ההיענות הייתה מדהימה. אנשים באו אלינו עם בעיות, וגילינו שם מציאות לא פשוטה בין העובד למעסיק".

ניהד שרקייה, מזכיר איגוד מקצועי מרחב משולש צפוני בהסתדרות, במבצע הסברה לעובדי בניין פלסטינים במעבר תרקומיא (תמונה באדיבות המצולם)

ניהד שרקייה, מזכיר איגוד מקצועי במרחב משולש צפוני בהסתדרות, במבצע הסברה לעובדי בניין פלסטינים במעבר תרקומיא (תמונה באדיבות המצולם)

"לא אכפת לאף אחד שהפועל הפלסטיני חולה – אז גם לא אכפת שהוא מת"

עמיחי סטינגר, מנכ"ל האגף להתאגדות עובדים בהסתדרות, הסביר כי אחת הבעיות החמורות ביותר של העובדים הפלסטינים היא 'שוק שחור' של סחר בהיתרי עבודה, הנובע מכבילת העובד פלסטיני למעסיק הישראלי. כשהמעסיק הישראלי מגיש בקשה לרשות האוכלוסין וההגירה להעסקת עובדים פלסטינים, הוא מקבל מכסה של עובדים שאותם הוא אישית יוכל להעסיק. כל קבלן מוסר שמות של עובדים העוברים לאישור מערכת הביטחון, ולאחר מכן רשות האוכלוסין מאשרת ומנפיקה לעובדים היתרים רשמיים. על כל היתר העבודה המעסיק משלם 1,300 שקלים בחודש. עם זאת, כיוון שההיתרים תקפים לפרקי זמין אחידים, ולא על פי עבודה ספציפית או תקופה של פרויקט, נוצר פתח בו המעסיק לא מתחייב לתת עבודה לעובד לכל משך הזמן שההיתר בתוקף.

כתוצאה מהפרצה הזו, נוצר מצב שהמעסיק ה'רשמי' מוכר לעובדים הפלסטינים את היתרי העבודה שהשיג להם בכ-2,500 שקלים להיתר, בעזרתם הם נכנסים לישראל ועובדים אצל מעסיק אחר. לדברי סטינגר, לא מעט פלסטינים עוברים במעבר בבוקר עם היתר מטעם מעסיק אחד, אך למעשה עובדים אצל מעסיקים אחרים שבאים בבוקר לאסוף אותם. ישנם "בעלי בתים" ישראלים שמחזיקים כמה וכמה היתרים ומתפרנסים ממכירתם לפלסטינים. לצורך הדוגמה, 'בעל בית' שמחזיק 10 היתרים בעלות כוללת של 13,700 שקלים יוכל למכור אותם ב-25 אלף שקלים ואת ההפרש הוא יגרוף לכיסו ללא מיסוי.

לדבריו של סטינגר, לעובד הפלסטיני שאמור להרוויח כ-9,000 שקלים בממוצע, ללא זכויות כמו הבראה, פנסיה, תשלומי ביטוח לאומי וביטוח בריאות, נחתכת מהמשכורת עלות ההיתר, עוד אלף שקלים על ההסעה לעבודה שהוא משלם בעצמו וכך הוא נותר עם 5,000-4,000 שקלים.

"הפועל הפלסטיני בישראל כל כך מוחלש והתחום הזה כל כך פרוץ״, מסביר בורשטיין, ומוסיף ״נניח שהעובד שילם על ההיתר והיה חולה. הוא לא מקבל ימי מחלה. הכל יומית. מחלה, עוצר, רמדאן, חגים יהודיים – כל פגיעה ביום עבודה, הראשון שנפגע זה הפועל עצמו".

עמיחי סטינגר, מנכ״ל האגף להתאגדות עובדים: ״ישנם ׳בעלי בתים׳ שמחזיקים כמה וכמה היתרים ומתפרנסים ממכירתם לפלסטינים. לצורך הדוגמה, בעל בית שמחזיק 10 היתרים בעלות כוללת של 13,700 שקלים יוכל למכור אותם ב-25 אלף שקלים, ואת ההפרש הוא יגרוף לכיסו ללא מיסוי״

סטינגר מוסיף שגם אם הפועל יודע שלא תהיה לו עבודה בשל תקופת החגים, הוא עדיין יהיה חייב לשלם על ההיתר כדי לא לאבד אותו. "פועל חכם יודע שבאוקטובר השנה יש חגים ואין עבודה. חצי מהחודש הוא לא עובד. הוא יודע שהוא לא יוציא היתר. אולי הוא מעדיף להישאר בבית, אבל הוא יודע שברגע שיוותר ולא ישלם הוא יאבד את ההיתר, ולכן ישלם בגלל הזכות לעבוד בחודש נובמבר. כי אם לא הוא, אז מישהו אחר יקח".

סטינגר רואה גם קשר בין מעמדם הנמוך של העובדים הפלסטינים לבין היחס לתאונות הבניין "העובדים האלה הם עובדים שקופים, ולא מעניינים אף אחד חוץ מאת רשות המעברים. צריך להבין למה זה לא מזיז לאף אחד כשהם נופלים. כשהוא חולה זה לא מעניין, כשהוא לא בא זה לא מעניין. העובד הפלסטיני הוא עסק שעליו אנשים גוזרים קופון ואם לא הוא – יבוא מישהו אחר. בגלל שהם כל כך חלשים, הם חשופים לניצול עמוק. הוא ישלם גם על ההיתר וגם על ההסעה, גם אם הוא לא בא. לא אכפת לאף אחד שהוא חולה – אז גם לא אכפת שהוא מת".

מבצע הסברה של ההסתדרות לעובדי בניין פלסטינים, מעבר אייל (צילום: טל בורשטיין)

בורשטיין הוסיף כי האדישות לפועל הפלסטיני מסוכנת לכל המשק הישראלי. "זו תודעה שמחלחלת גם אלינו", הוא אומר ומתאר תופעה קשה בה מתוך פחד לאבד את העבודה ישנם מקרים של פועלים שנפצעים ואינם מתפנים לקבל טיפול רפואי. "הם מבינים שאף אחד לא סופר אותם. במקרים בהם העובד כן הלך לבית החולים המעסיק אמר 'אבל אתה המשכת לעבוד', אז הביטוח הלאומי לא ישלם על האשפוז. הפועלים פחדו לאבד את מקום העבודה ולכן עבדו כשהם פצועים. המעסיק ניצל את זה כדי לא לשלם את הפינוי, אז גם הביטוח הלאומי לא משלם. כך העובד צריך להוציא מכספו את האשפוז והטיפול, למרות שנפצע במקום העבודה".

איזה יחס קיבלתם מהעובדים הפלסטינים שפגשתם?
"במהלך ימי המבצע שמענו סיפורים של עובדים פלסטיניים שהכירו מזכירי איגוד מקצועי שלנו שכבר טיפלו בהם בעבר. הפועלים הפלסטינים יודעים מהי ההסתדרות. כשדיברנו איתם על זכויות הם ידעו על מה מדובר, זה לא היה זר להם. ההסתדרות עושה בשבילם יותר מכל אחד אחר. היא עיגנה את חוקי המשחק. ברגע שהעובד עובר במעבר חלים עליו חוקי העבודה הישראלים שההסתדרות עיגנה מול משרדי הממשלה והתאחדות בוני הארץ. הוא כבר בתבנית שההסתדרות יצרה."

שרקייה הוסיף כי המפגש עם העובדים הפלסטינים היה מרגש וחיוני. "למדנו מקרוב את בעיית העובדים הפלסטינים, את סבלם ומצוקתם. זה מאוד עזר להם שהגענו לשם דוברי ערבית. הקל עליהם לדבר על עצמם ושהיה מי שהקשיב להם בשפה הערבית. הם אומרים שמגיעים אליהם עורכי דין הביתה עם ייפוי כוח, ומבטיחים שיטפלו בבעיות שלהם. אמרתי להם – תהיו חברי הסתדרות ואנחנו נדאג להכל.״

מתמודדים גם עם מתנגדים מהצד הפלסטיני

למהלך ההסברה של ההסתדרות בקרב העובדים הפלסטיניים קמו מתנגדים מתוך הרשות הפלסטינית, כמו תנועת ה-BDS וארגון העיתונאים הפלסטינים. באגף להתאגדות חברו לראש אגף הדוברות וההסברה בהסתדרות יניב לוי בנסיון לקדם קמפיין הסברה גם בצד הפלסטיני, באמצעות פרסום בשלטי חוצות ובעיתונות הפלסטינית – אך הדבר לא התאפשר: תנועת ה-BDS יצאה בפרסום נגד מהלכי ההסברה, וארגון העיתונאים הפלסטיני הזהיר את כלי התקשורת כי לפרסום המהלך יהיו השלכות.

מבצע הסברה של ההסתדרות לעובדי בניין פלסטינים במעבר אייל (צילום: טל בורשטיין)

מבצע הסברה של ההסתדרות לעובדי בניין פלסטינים במעבר אייל (צילום: טל בורשטיין)

מבצע הסברה של ההסתדרות לעובדי בניין פלסטינים במעבר תרקומיא (צילום: טל בורשטיין)

מבצע הסברה של ההסתדרות לעובדי בניין פלסטינים במעבר תרקומיא (צילום: טל בורשטיין)

פיטר לרנר מהאגף לקשרי חוץ בהסתדרות אמר כי בהסתדרות פועלים בשיתוף פעולה עם פדרציית ארגוני העובדים הפלסטיניים (Palestinian General Federation of Trade Unions). "שיתוף פעולה זה מבוסס על הסכמים ארוכי שנים ומהווה אי של יציבות למרות המציאות הפוליטית המורכבת והמאתגרת", אמר. ביחס להתנגדות מצד ארגונים פלסטינים למהלך, אמר לרנר כי "בכל פעולה של עשייה בצד הישראלי יש מתנגדים בצד הפלסטיני, אך מה שעומד לנגד עינינו זו טובת העובדים בישראל, בין אם מדובר בישראלים, פלסטינים או זרים. הפועלים הפלסטינים הצביעו ברגליים, ואלפי המצטרפים החדשים מוכיחים שהעבודה המאורגנת לא יודעת גבולות".

לעובדים הפלסטינים יש כתובת בהסתדרות

יצחק (איציק) מויאל, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ תעשיות הנלוות, אמר ל'דבר' כי החתמת העובדים הפלסטינים להסתדרות היא עוד שלב במהלך שנמשך כבר כמה חודשים ונובע מתוך הזיהוי כי נכנסו לשדה "גורמים וגופים אחרים שניסו לשכנע את העובדים להוציא את כל הזכויות המצטברות כמו כספי פנסיה ופיצויים, בטענה שאם לא ימשכו את הכספים מהקופות, הרשות הפלסטינית תגזור עליהם קופון".

מויאל תיאר תופעה נוספת הפוגעת בעובדים – "כל מיני עורכי דין מחתימים את העובדים הפלסטינים בעת סיום העבודה על ייפוי כוח כדי שידאגו לזכויותיהם, אך בפועל הם לוקחים בין 30% ל-40% מהכסף שמגיע להם. כבר בשנת 2017 טיפלנו ב-2,000 תיקים והסדרנו את זכויות העובדים, בסכום שלא עלה על תשלום דמי חבר להסתדרות".

יו״ר הסתדרות עובדי הבניין: ״כל מיני עורכי דין מחתימים את העובדים הפלסטינים בעת סיום העבודה ואומרים להם שיחתמו על ייפוי כוח כדי שידאגו לזכויותיהם, אך בפועל הם לוקחים בין 30% ל-40% מהכסף שמגיע להם״

מויאל התייחס גם לחשיבות הנגשת שירותי ההסתדרות בשפה הערבית עבור הציבור דובר הערבית: "יו"ר ההסתדרות ואני החלטנו להעמיד לטובת העובדים הפלסטינים כל דרך אפשרית, הן במדיה, הן באינטרנט, בטלפון וקבלת קהל, כדי שידעו שיש להם כתובת לטפל בכל הבעיות שלהם, כולל בסוגיות הבטיחות, והכי חשוב – שזה לא יעלה הרבה כסף, בהשוואה לאחרים שמנסים לגרוף ולקחת כל מיני תשלומים וסכומים על חשבון העובד והזכויות שלו".

״המבצע הצליח מעל המשוער, והעובדים הפלסטינים הביעו תמיכה והזדהות במי שבאמת מטפל בהם", הוסיף מויאל, "אנחנו כמובן שוקלים לעשות מבצע המשך כדי שכל העובדים הנכנסים לתעסוקה בישראל, הן הזרים והן הפלסטינים, ידעו שיש להם כתובת בהסתדרות.״