האחים והאחיות שהחלו הבוקר (שלישי) בשביתה כללית במערכת הבריאות דורשים 1,500 תקנים נוספים למערכת הבריאות. חלק מהתקנים נדרשים בבריאות הציבור, בעקבות תוספת גדולה של חיסונים שניתנים בשנים האחרונות, דבר שהגדיל את העומס על אחיות בריאות הציבור בצורה ניכרת. דוגמא לכך אירעה בחול המועד פסח השנה כשמשרד הבריאות הורה לפתוח את מרפאות בריאות הציבור בחול המועד כדי לחסן לחצבת והאחיות לא קיבלו שכר על הימים האלה.

מלבד בריאות הציבור, 800 תקנים אמורים לענות על העומס של המטלות שנוספו בשנים האחרונות בעקבות תכנית המדדים של משרד הבריאות. התכנית החלה ב-2013 ובדו"ח שמסכם את שלוש השנים הראשונות של התכנית כתב מנכ"ל המשרד, משה בר-סימן טוב, כי "משרד הבריאות בחר כ'עמוד אש', את 'קידום האיכות והשקיפות במערכת הבריאות', מתוך אמונה כי זאת אחת הדרכים להתמודד עם האתגרים הניצבים לפתחו, ולשפר את המערכת – כי לא ניתן לשפר את מה שלא נמדד. התכנית הלאומית למדדי איכות, הפועלת משנת 2013, מבצעת מדידה מתמשכת ותורמת לשיפור האיכות והשירות הרפואי, הניתנים לתושבי ישראל".

לא הפסקנו כלום, להיפך, האחיות התפנו לעוד זמן עם המטופל. נותנים תנאי אפריקה ורוצים סטנדרט אמריקה

עוד מוסיף בר-סימן טוב, "תכנית המדדים הלאומית היא דוגמה ליישומו של מידע הנאסף במערכת הבריאות, בעת קביעת מדיניות ותכניות התערבות, מבוססות ראיות. התכנית מאפשרת בדיקה קבועה ודינאמית של איכות שירותי המניעה, האבחון, הטיפול והשיקום הניתנים על-ידי ארגוני הבריאות. הממצאים העולים מהמדידה, מאפשרים לזהות פערים, מגמות ושינויים בין מקומות, ומובילים להחלטות מדיניות ולנקיטת פעולות בשטח".

האקרדיטציה, שהיא חלק מקבלת תו התקן, היא שבוע המתקיים פעם בשלוש שנים שבו יש בקרה על בית החולים, בשבוע הזה משקיעים בתי החולים תקציב גדול בכדי לעמוד בכל הדרישות של תו התקן האמריקאי. מלבד השבוע, במהלך כל הזמן החברה שנותנת את תו התקן בודקת את תיקי המטופלים, אותם צריכות האחיות למלא ולטענתן 85% מהזמן שלהן הוא מול המחשב במקום להיות מול המטופל. מדי שנה מתפרסמים המדדים ובתי החולים מקבלים דירוגים שונים. לטענת האחיות, שיצאו במאבק נגד עומס המטלות, הן אלה שמשלמות את המחיר של תכנית המדדים.

שר האוצר ושר הבריאות בסיור משותף שנערך בבית חולים פוריה. ארכיון (צילום: דוברות מש' הבריאות)

לדברי שאול סקיף, יו"ר חטיבת בתי החולים בהסתדרות האחיות, מאבק האחיות ניתן להבנה מההתרחשויות של התקופה האחרונה בבית החולים פוריה. לדבריו, לפני שבועיים עברה אקרדיטציה בפוריה, והשבוע קיבלו האחיות הודעה שיש הקפאה של התקנים. סקיף טוען כי "בגלל האמריקאים" הביאו תקן ו"בזבזו ביום אחד את התקציב של שנה שלמה ואז מקפיאה תקנים, אין להם בושה". סקיף מגדיר זאת כהתעמרות ממוסדת. "הם צריכים להבין שהם עברו את הגבול. אז מה קרה, ב-6 ביוני אמרנו לאחיות להפסיק להשתתף בבקרות האלה שמבזות את המקצוע ובזמן שמתפנה להן, שיטפלו בחולים. הכל נשאר אותו הדבר, על זה הם הוציאו הודעה שאנחנו מפרים את ההחלטה של הרגולטור ומורידים 5%-20% מהשכר. בזה הם מודים שהעומס הזה שווה 20%". הכוונה להודעת משרד הבריאות והאוצר כי בשל עיצומי האחיות, יקזזו להן בשכר.

"כשהם הוסיפו את המטלות הם הוסיפו לנו שכר? אנחנו ביקשנו עוד תקנים לא עוד שכר. נראה אם הם יורידו למישהי שכר. לא הורדנו אף נוהל שנוגע לבטיחות המטופל. נגיד חולה סכרת צריך לעשות לו בדיקה בכף רגל, שלוקחת 20 דקות, אז האחיות בודקות, ואם מוצאים משהו? אז מה? רופא יראה אותו? לא. רק שזה יהיה כתוב שהיא עשתה את הבדיקה. לא הפסקנו כלום, להיפך, האחיות התפנו לעוד זמן עם המטופל. נותנים תנאי אפריקה ורוצים סטנדרט אמריקה, אמרנו למשרד בואו נעשה התאמות. אתמול כשאמרנו שיש שביתה אז הם אמרו שיש אמת בטענות ונשב ונדון, אבל אנחנו סיימנו לדון, אנחנו רוצים פתרונות. הם דחפו אותנו לשבות. אני לא האמנתי, הביאו אותנו לטירוף".

שאול סקיף, לצדה של אילנה כהן בהפגנת אחיות מול משרד הבריאות בירושלים, 22 ביולי 2019 (טל כרמון)

לדברי סקיף, "מצב מערכת הבריאות לא טוב בלשון המעטה, לא מהיום, כבר שנים ארוכות ולא עושים שום דבר לשפר. הפרוזדורים קיימים כל החיים, כשלא בונים מיטות ובתי חולים מן הסתם, האוכלוסייה גדלה, יש מחלות קשות, יש יותר חולים. המצב הוא שמכניסים הרבה יותר חולים והפתרונות מוגבלים או לא קיימים. שמים את החולים במסדרונות, בחדר של שלוש מיטות שמים חמש מיטות. בלי תקנים, זה מחוץ לרישיון של בתי החולים. באה המדינה, משרד הבריאות, בתחילת 2010 עשתה את זה קופת חולים כללית וזה תפס תאוצה גם בבתי חולים ממשלתיים, אימצו תקן אמריקאי. לקחו חברה פרטית JCI שנותנת תו תקן. בארה"ב הוציאו אותם מחלק מבתי החולים. אמרו שזה לא מועיל. הם כותבים ספרים איך לעשות את הבריאות יותר טובה, מדדי בטיחות ואיכות והמוסד מחויב לקבל את המדדים ולקיים נהלים. המחלקות מפוצצות. 120-140 אחוז תפוסה והתקנים לא מלאים, אז בפועל יש 130 אחוז תפוסה ו-80% תקינה. אם מגיע 35 אחיות, יש בפועל 30, למה? ככה מקצצים, צריך להשלים את הגרעון".

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי החולים החלה בינואר 2013 כתכנית צומחת שהחלה את מדידתה בבתי החולים הכלליים עם חמישה מדדי איכות. בשנים 2014 ו-2015 צירפה התכנית את בתי החולים הגריאטריים ובתי החולים לבריאות הנפש ובשנת 2015 הצטרפו לתכנית טיפות החלב, שיקום חולי נפש וחברות האמבולנס. כיום התכנית מונה 87 מדדי איכות והיא פועלת מול 137 ארגוני בריאות.

אחיות בבית חולים. ארכיון. למצולמות אין קשר לכתבה. (יונתן זינדל/פלאש90)

ד"ר מארק צ'ייסין, נשיא ארגון ה-International Commission Joint The JCI, מציג ארבעה קריטריונים מרכזיים לבחירת מדדי איכות:

  1. בסיס ראיות איתן: קיימת הוכחה מדעית ברורה שהמדד (התהליך) הנמדד הינו בעל השפעה על התוצאה )Medicine Based-Evidence.
  2. היתכנות המדידה: המדד ניתן למדידה כך שמוכיח שהתהליך אכן מתבצע.
  3. התהליך מבוקר תוצאות: כך שיש זיקה בין התהליך לבין התוצאה
  4. אין למדד פוטנציאל נזק: כלומר, הטמעת המדד לא עלולה להביא לתוצאות בלתי רצויות.

 יתרה מזאת, בעת בחירת המדדים חשוב לקבוע מדדים משמעותיים מבחינה קלינית, כך שבאמצעות מדידתם יחול שיפור של ממש באיכות ההליך הרפואי. חשוב לוודא גם שמדידתם אפשרית מבחינה טכנית, שהגדרתם פשוטה יחסית, שהם אינם ניתנים לפרשנות ושניתן לאסוף נתונים מהימנים עבורם. חשוב גם לוודא שהמדד ישקף רגישות לשינויים לאורך זמן, ויהיה רגיש לשונות בין בתי החולים. כמו כן, רצוי שתהיה לו חשיבות בעיני הציבור.

לדברי סקיף, "הביאו תקן אמריקאי, וצריך לשלם להם, אז עושים בלופים, קיצורי דרך, קומבינות. האחיות זה קריטי. הן צייתניות, אם אומרים להן לעשות משהו הן עושות. ברגיל אין להן זמן אז עכשיו מטילים עליהן עוד משימות שכל העניין זה לעשות במחשב אבל לא במציאות. זה לא מעניין כוח האדם. הם בודקים בדיעבד, בשבוע את כל הבית חולים. יש מסדר, כל הרופאים, האחיות באותו שבוע המטופל מקבל טיפול VIP. אין חופשות, מביאים את כל המשאבים, את כל התקנים. ברגע שנגמר השבוע של האקרדיטציה, מפסיקים, מקפיאים הכל, חוזרים לשיטה של הפרוזדורים. כל שלוש שנים, שבוע אחד בודקים את החולים ובמהלך השנים את התיקים. מחייבים את האחיות למלא את התיק והחולים לא מקבלים את הטיפול. משפילים אותנו מקצועית בגלל שהם התחייבו על כל מיני דברים. ובסוף האחות מגיעה לעבודה וקורסת מהעומס המטורף".

לדבריו, "ה-JCI בודק שיש לך סטנדרטים והוא בודק את התיקים שמולאו, לכאורה האחות טיפלה בחולה מהשערה על הראש עד קצה הציפורן הקטנה בפועל אף אחד לא טיפל בחולה. מעמיסים על האחיות עוד ועוד. ה-JCI מוציא חוברות של נהלים וההנהלות מקבלות הכל".

אחות מטפלת בתינוק בפגייה בבית החולים ברזילי באשקלון (צילום: shutterstock).

סקיף מפרט את המשמעות של המטלות שהוסיפו לאחיות, מבלי לחשוב על המשמעות כלפי המטופלים והאחיות, "לדוגמא, יש כפתור F4 למנוע נפילה מהמיטה והאחות צריכה למלא, אני הסברתי לחולה איפה הפעמון, איך לקום מהמיטה, איפה השירותים וכו' וכו'. בפועל המחשב מוציא את הדף האחות חותמת, היא בעומס ויש כבר מטופל אחר שמחכה לה היא בכלל לא הייתה ליד המיטה להסביר לו, אם היא הייתה לידו הוא לא היה נופל. זה מעגל קסמים של שקר. שבוע שעבר הייתה בקרה בוולפסון, גם העניין של הבקרות, כל הזמן יש בקרות כל הזמן מתכוננים לבקרה. עכשיו האחות חתומה על הטופס, כשחולה נופל באים למי שחתום. זה לא מעניין התנאים. לא את משרד הבריאות, משרד האוצר ולא את ה-JCI. כל הקומבינה הזו על הגב של האחיות והן לא יכולות יותר".

לדבריו של סקיף נערכו כ-20 ישיבות עם משרד הבריאות וב-3 שנים נכתבו 120 נהלים. "כל שבוע יוצא נוהל חדש, ומלכתחילה יש טירוף ועומס במחלקות. ואז מתחילה האלימות, כי המטופלים לא רואים את האחות, היא במחשב אז או שתוסיפו כוח אדם או שתיקחו את המטלות. משלמים מיליונים לארגון אמריקאי במקום לתת עוד תקנים, בשביל הגרפים שלהם. היום פורסמו נתוני מדדים, מי נכנס למיון ותוך רבע שעה רואה אחות? משנים נתונים כדי לקבל תמריץ".