בסיוון תרפ"ה, יוני 1925, בדיוק לפני תשעים ואחת שנים, יצא לאוויר העולם עיתונה של ההסתדרות 'דבר'. כשהוקמה ההסתדרות בשנת 1920 היו חברים בה כ-4,400 איש ואישה. בשנת 1925, שהייתה שנת השיא של העלייה הרביעית, עלו ארצה כשלושים וחמישה אלף עולים; באותה תקופה ירדו מן הארץ כעשרים אלף.

הופעתו של 'דבר' במתכונתו החדשה כ'דבר-ראשון', וכאתר תוכן, מבשרת על שֹידוד המערכות שעברה ההסתדרות כשהפכה לבית לכלל חלקיה של החברה הישראלית, לכל זרמיה הפוליטיים מימין ומשמאל, דתיים וחילוניים, יהודים וערבים.

דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון של ישראל ומזכיר ההסתדרות בראשיתה, ראה את ההסתדרות כתשתית להקמתה של מדינת ישראל העתידית; ואכן כך היה. כיום חיים בישראל שלנו כשמונה מיליון וחצי אזרחים ואזרחיות, מתוכם כשמונה מאות אלף חברים בהסתדרות.

'דבר' ליווה את חבלי הלידה, את האתגרים, את ההעפלות והמורדות של המדינה שבדרך, כמו גם את לידתה של המדינה, והרחיק לכת לתוך שנות התשעים של המאה העשרים. חבורת האידיאליסטים והאידיאליסטיות שהקימו את ההסתדרות לפני תשעים ושש שנים גדלה והפכה לחברה ישראלית גדולה ועשירה ברוח ובחומר.

חזונו של ברל כצנלסון, מייסד ההסתדרות ו'דבר', "להיות להגנה לעובד, לאישה, לילד מבלי הבדל אומה, לשון ודת", הפך למציאות ולאתגר ראשון במעלה במדינת ישראל. מדינה שבה חיים זה לצד זה יהודים, נוצרים ומוסלמים (להם נאחל מכל לב רמדאן כרים), דרוזים, נשים וגברים מעדות שונות, עולים וותיקים, ממגדרים שונים, ללא הבדל דת, גזע, מין והעדפה מינית, הופכים את ישראל שלנו לאחת המדינות המיוחדות והמאתגרות בעולם.

המשברים שפקדו את ישראל לא פסחו, במשך תשעים ואחת שנים אלה, גם על ההסתדרות ו'דבר'. פעמיים נסגר העיתון. בפעם הראשונה, ביולי 1937 בפקודת המנדט הבריטי למשך שבועיים. בפעם השנייה, בשנת 1996 למשך עשרים שנים.

הופעתו של 'דבר' במתכונתו החדשה כ'דבר-ראשון', וכאתר תוכן, מבשרת על שֹידוד המערכות שעברה ההסתדרות כשהפכה לבית לכלל חלקיה של החברה הישראלית, לכל זרמיה הפוליטיים מימין ומשמאל, דתיים וחילוניים, יהודים וערבים. כאשר המחבר והמאגד בין כולם הוא אתגריה החדשים של ההסתדרות – להיות החלוצה בפני המחנה למאבק על הגשמת חזונו של ספר הספרים ושל נביאי ישראל לחברה צודקת ושוויונית, חברת מופת, חלום הדורות.

"לֹא-תַעֲשֹׁק שָׂכִיר, עָנִי וְאֶבְיוֹן, מֵאַחֶיךָ, אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ; בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא-תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי עָנִי הוּא, וְאֵלָיו, הוּא נֹשֵׂא אֶת-נַפְשׁוֹ". (דברים, כד, י"ד)

ובמילותיו של הנביא ירמיהו, "עֲשׂוּ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, וְהַצִּילוּ גָזוּל, מִיַּד עָשׁוֹק; וְגֵר יָתוֹם וְאַלְמָנָה אַל-תֹּנוּ, אַל-תַּחְמֹסוּ, וְדָם נָקִי, אַל-תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה…" (כב, ג').

במובן זה ילווה 'דבר ראשון' את מאבקיה הנוכחיים של ההסתדרות לצמצום הפערים, למיגור העוני, לשכר צודק, להגנה על זכויות הילד, הנער והנערה, העובד והעובדת, הקשיש והקשישה, על עובד הקבלן, על  העובד בתעשייה, בחקלאות, בהייטק ובכל משלח יד.

'דבר ראשון' יסקר ויביע את דעתו בנוגע למחלוקות המאקרו כלכליות המשפיעות על חיי כולנו והגוזרות את גורלנו הכלכלי, כמו גם את חיי היומיום של העובד והעובדת. אך בראש ובראשונה יראה את עצמו כשליח שלכם ושלכן. כדבריו של ברל כצנלסון, בגיליונו הראשון של 'דבר', "לא עיתוֹן בּשביל פּוֹעלים יהא 'דבר', כּי אם עיתונם של הפּוֹעלים, אשר אלפי חברים מכּל פּינוֹת העבוֹדה יפנוּ אליו, וידבּרוּ ממנוּ. כּל מכתב וכל רשימה, אשר ״פּרצוּף אדם נשקף ממנוּ״ (ברנר) צריכים למצוֹא מקוֹמם בּתוֹך טוּריו".

אנו, חברי וחברות מערכת 'דבר ראשון', רואים את עצמנו בראש ובראשונה שליחים ושליחות שלכם, וככאלה, ביום צאתו לאור של הגיליון המקוון הראשון של 'דבר ראשון', נבקש לחתום את טורנו זה בתפילתו של שליח הציבור לפני תפילת מוסף בימים הנוראים:

הִנְנִי הֶעָנִי מִמַּעַשׂ
נִרְעַשׁ וְנִפְחַד מִפַּחַד יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל
בָּאתִי לַעֲמֹד וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ
עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שְׁלָחוּנִי
וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינִי כְדַאי וְהָגוּן לְכַךְ
לָכֵן אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ
אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב
ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל
שַׁדַּי אָיֹם וְנוֹרָא
הֱיֵה נָא מַצְלִיחַ דַּרְכִּי
אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְעוֹמֵד לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלַי וְעַל שׁוֹלְחַי
וְנָא אַל תַּפְשִׁיעֵם בְּחַטֹּאתַי
וְאַל תְּחַיְּבֵם בַּעֲווֹנוֹתַי
כִּי חוֹטֵא וּפוֹשֵׁעַ אָנִי
וְאַל יִכָּלְמוּ בִפְשָׁעַי
וְאַל יֵבוֹשׁוּ בִי
וְאַל אֵבוֹשׁ בָּם
וְקַבֵּל תְּפִלָּתִי כִּתְפִלַּת זָקֵן וְרָגִיל
וּפִרְקוֹ נָאֶה וּזְקָנוֹ מְגֻדָּל וְקוֹלוֹ נָעִים
וּמְעוּרָב בְּדַעַת עִם הַבְּרִיּוֹת
וְתִגְעַר בְּשָׂטָן לְבַל יַשְׂטִינֵנִי
וִיהִי נָא דִגְלֵנוּ עָלֶיךָ אַהֲבָה
וּפְשָׁעֵינוּ תְּכַסֶּה בְּאַהֲבָה
וְכָל צָרוֹת וְרָעוֹת
הֲפָךְ נָא לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל
לְשָׂשֹוֹן וּלְשִׂמְחָה לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם
וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ
וְאַל יְהִי שׁוּם מִכְשׁוֹל בִּתְפִלָּתִי
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ

מי ייתן ותתקיים בנו תפילה זו.