גורלו של טראמפ יוכרע בבחירות, ולא בבית המשפט. עדותו של החוקר המיוחד רוברט מולר בפני הקונגרס שלחה מסר ברור לדמוקרטים שהדחת הנשיא טראמפ הולכת וחומקת להם מבין האצבעות, ושפסק הדין הסופי יינתן על ידי הציבור בבחירות ב-2020. מה שנראה היה שמטריד את מולר במיוחד היה ההתערבות הרוסית בבחירות, ופחות השאלה איזה מועמד לנשיאות ניצל אותה הפעם.

רוברט מולר מושבע לפני מתן עדות בועדת המשפטים בבית הנבחרים. וושינגטון, ארה"ב, 24 ביולי 2019. (AP Photo/Andrew Harnik)

הדמוקרטים קיוו שהופעתו של מולר, מי שעמד בראש צוות חוקרים שבדק את מעורבות רוסיה בבחירות לנשיאות בארה"ב בשנת 2016, אתמול (רביעי) תהיה נקודת מפנה. מולר ששירת בוויאטנם בתור חייל מרינס מייצג את קול הסמכות האמינה שפעם מרבית האמריקאים היו שועים לאזהרותיהם. אבל בעידן של קיטוביות פוליטית גוברת קשה לדרבן את הציבור האמריקאי. יותר מכך, לא נראה שמולר עצמו מעוניין לייצר תנועה חברתית שכזו. בעדותו הוא הקפיד על תשובות קצרות, תמציתיות, ותימרן במומחיות בין קווי הקרב של וושינגטון בלא לתת לאף צד נשק משמעותי. למעשה, מעבר להתייחסות דקדקנית לדו"ח המונה 448 מילים, מולר אמר מעט מאוד.

מה שמולר כן אמר היה משמעותי. טראמפ לא זוכה מכל ספק. הדוח שלו הראה שרוסיה אכן התערבה בבחירות 2016 באופן "גורף ושיטתי". קבלת סיוע בקמפיין בחירות ממדינה זרה הוא מעשה פסול, הוא הסכים כשנשאל על כך ישירות. אבל חוסר נכונותו להיכנס לדיון, בחירתו לענות במילים ספורות, גזלו מהאומה האמריקאית את הרגע המכונן לו ציפו רבים שיכריע סופית את סוגיית מעורבתו של טראמפ בשיבוש בחירות ואת שאלת שיבוש החקירה שהתפתחה בנושא.

"זו לא היתה מתיחה" העיד מולר בנוגע להתערבות רוסיה בבחירות. התוצאה, אחרי יותר משש שעות בוועדת המשפט של הקונגרס, הייתה שהצדדים נסוגו לעמדותיהם הידועות, והשאירו את המצביעים להחליט מה יהיה הצעד הבא.

גורמים מטעמו של טראמפ, וגם הוא עצמו, לעגו להופעתו של מולר. הנשיא קרה לעדות "אסון" בטוויטר, והחל לגייס תרומות לקמפיין לבחירתו בחדש כדי לתת תשובה הולמת ל"אלה שמנסים לעבוד על העם האמריקאי כדי שהם יאמינו לשקרים שלהם". היעד מבחינתו: שני מיליון דולרים ב-24 שעות. גם בעלי בריתו של הממשל כינו את עדותו של החוקר המיוחד "עצובה" וטענו כי נשמעים כעת חרחורי הגסיסה של החקירה. אך הרפובליקנים לא הצליחו להציג את מולר כבובה שמונעת ממהלכים של המפלגה הדמוקרטית. הם גם לא הצליחו לגרום לחוקר המיוחד לומר שהנשיא נהג ללא דופי.

הרבה תקוות היו תלויות בהופעתו של מולר, חודשים אחרי שהדוח אותו כתב שוחרר באפריל. יו"ר בית הנבחרים, ננסי פלוסי, דמות משמעותית במפלגה הדמוקרטית מתלבטת בין היענות לקולות במפלגתה שלה הקוראים לפעול להדחה, לבין האינסטינקטים שלה עצמה על פיהם גישה מתונה יותר של חקירת ממשל טראמפ והצגת הנתונים יקדמו את שינוי הממשל באופן בטוח יותר.

פעילים מהאגף השמאלי של הדמוקרטים חסרי סבלנות ממה שהם רואים כהדחה בהילוך איטי אותה מובילה פלוסי, אבל גם הם כיבדו את האסטרטגיה שלה עד כה. יותר מ-85 חברי בית הנבחרים מהמפלגה הדמוקרטית קראו להתחלת תהליך ההדחה, ולאחר עדותו של מולר צפויים יותר נציגים להוסיף את שמותיהם.

לדמוקרטים יש רוב בבית הנבחרים, אך אין בידם 218 קולות הדרושים להדחה. כשהרפובליקנים שולטים בסנאט דמוקרטים רבים טוענים שהתקדמות בהליך ההדחה היא דרך פוליטית ללא מוצא.

מולר עצמו סירב בעדותו להתייחס לנושא. הצוות בראשותו לא החליט לא לתבוע את טראמפ, בין היתר בגלל מדיניות של משרד המשפטים האמריקאי בנושא. אך הדוח הציע אופני התמודדות נוספים, חלקם בקונגרס. התמרונים של הצדדים השונים בשאלות אותן הם שאלו, ובמיוחד תמרוני הנגד של מולר המנוסה, השאירו את כל הצדדים ללא תחמושת רבה להשתמש בה. אולי התוצאה הפוליטית היחידה שיצאה מהשימוע היא הגברת החשיפה של ממצאי הדוח ליותר אמריקאים. יתכן שזה ישפיע על חלק מהאמריקאים שעדיין נמצאים במרכז ומתלבטים כיצד להצביע.

בינתיים נראה שאין אף פוליטיקאי, בניגוד למשל לעמדת הרפובליקנים בתקופת ווטרגייט והנשיא ניקסון, שמוכן לחצות את הקווים בשם יושרה פוליטית. עם זאת מולר הותיר ביד הבוחרים אזהרה ברורה וחדה: "במהלך הקריירה שלי ראיתי מספר גדול של אתגרים לדמוקרטיה שלנו. מאמציה של ממשלת רוסיה להתערב בבחירות שלנו היא בין היותר רציניות שהיו. ראוי שכל אמריקאי יפנה את תשומת ליבו לנושא".