ההבנק האירופי הודיע אתמול (חמישי) כי הוא משאיר את הריבית ברמה אפסית, וכי היא צפויה להשאר ברמה זו או נמוכה יותר "לכל הפחות בחצי הראשון של 2020". בנוסף, נמסר מהבנק כי ינקוט במידת הצורך ב"כל האמצעים הנדרשים" כדי להחזיר את האינפלציה לטווח היעד שלה, וכי בזמן הקרוב יוצגו צעדי מדיניות נוספים להורדת ערך הכסף, כשהכוונה היא כנראה חזרה להרחבה כמותית – הזרמת כסף נוסף לבנקים באמצעות רכישת אגרות חוב.

בהודעה זו ממשיך הבנק את סיבוב פרסה מההצהרות על סוף עידן "הכסף הזול" – מדיניות ההרחבה המוניטרית שהחל במשבר הכלכלי ב-2008, אז הורידו הבנקים המרכזיים של אירופה וארה"ב את הריבית לרמה אפסית כדי לעודד את הכלכלה לצמוח. על רקע נתוני הצמיחה הנמוכים באירופה, המתבטאים גם באינפלציה נמוכה במיוחד, נראה שמדיניות זו אינה מצליחה להשיג את מטרתה. ביום רביעי הבא צפוי הפדרל ריזרב – הבנק המרכזי של ארה"ב – להכריז על הורדת ריבית, לראשונה מאז הורדת הריבית הגדולה סביב המשבר הכלכלי הגדול.

בהודעת הבנק נכתב כי הציפיות לאינפלציה נמצאות באופן עקבי מתחת לטווח אליו שואל הבנק. על רקע כזה, מועצת הבנק שיש צורך במדיניות מוניטרית "נוחה במיוחד".

בישראל: הריבית על החוב תישאר נמוכה

לשינוי הכיוון של הבנקים המרכזיים בעולם יש השלכות גם על ישראל. אחד החששות שמזינים את הבהלה האחרונה לגבי גובה הגירעון של הממשלה היא מעלייה בריבית על החוב הישראלי. לטענת חלק מהפרשנים, גירעון גבוה עלול לפגוע באמון של המשקיעים בחוב הישראלי, ולהביא לעליה בריבית על החוב שמדינת ישראל מנפיקה בחו"ל.

עם זאת, ההצהרות האחרונות של נגידי הבנקים המרכזיים באירופה וארה"ב מורידים את הסיכוי שהריביות על החוב הישראלי יעלו, גם אם הגירעון יישאר ברמה הנוכחית. בעשור האחרון, מדיניות "הכסף הזול" יצרה ביקוש גבוה לאג"ח ממשלתית, ולמעשה הורידה את הריבית על החוב של מרבית ממשלות העולם. הסיבה לכך היא שאג"ח ממשלתית היא השקעה בטוחה, שמחזירה רווחים גבוהים יחסית להשקעות חלופיות בטוחות בסביבת הריבית האפסית. סיבה נוספת היא מחסור בנכסים בטוחים אחרים בשוק- באירופה ובארה"ב חלק גדול מאותם הנכסים נקנים במסגרת ההרחבה הכמותית. במצב הזה, החוב הממשלתי, שמגויס בהיקפים גדולים, מהווה אפיק השקעה אטרקטיבי, גם אם הריבית עליו נמוכה.

בנוסף, חזרה למתווה הורדת ריביות הופכת את המשך העלאת הריבית על ידי בנק ישראל ללא סבירה.