הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת נתונים מהסקר החברתי לשנת 2018: מהנתונים עולה שכמעט שליש מבני ה-20 ומעלה חשו אפליה בשנה האחרונה. תחושת האפליה בולטת בקרב יוצאי אתיופיה שכמעט חצי (48%) מהם דיווחו על תחושת אפליה על רקע מוצאם. מחצית מהציבור מאמינים שהמצב הכלכלי של אדם הוא הגורם המשפיע על מעמדו בחברה הישראלית.

על-פי הסקר, יותר מאחד מכל ארבעה אנשים (27%, כמיליון וחצי איש) חשו אפליה כלשהי בשנה האחרונה, על רקע אחת מהסיבות האלה: גיל, לאום, מוצא-עדה, צבע עור, דת-אמונה, מין, נטייה מינית או מוגבלות פיזית או נפשית. תחושת אפליה כלשהי בולטת בעיקר בקרב יוצאי אתיופיה (53%), חרדים (40%), ערבים (37%), בעלי הכנסה ממוצעת-נמוכה, עד 2,000 ש"ח לנפש במשק בית (36%) ובקרב רווקים (34%).

הפגנות חרדים בבני ברק.1 בנובמבר 2018 (צילום: יהודה חיים/ פלאש90)

מבין הממצאים הנוספים העולים מתוך הסקר ניתן לראות כי:

  • 11% מבני 20 מעלה (כ-626 אלף איש) הרגישו מופלים על רקע המוצא או העדה שלהם.
  • 10% (530 אלף איש) חשו מופלים על רקע דתם-אמונתם: 19% מהמוסלמים, ו-8% מהיהודים.
  • 33% מהחרדים חשו מופלים על רקע דתם-אמונתם.
  • 18% מבנות 29-20 חשו מופלות על רקע היותן נשים.

גילנוּת, סקסיזם ואפליית אנשים עם מוגבלויות

8% מהאוכלוסייה בגיל 20 ומעלה (כ-430 אלף איש) חשו מופלים על רקע גילם. שיעורים גבוהים יחסית נצפו בגילים הצעירים 24-20: 11% חשו מופלים על רקע גיל, ובקרב המבוגרים בני 50 ומעלה 10% חשו מופלים על רקע גילם. בגילי הביניים 49-25 השיעור נמוך יותר: 5% חשו מופלים על רקע גיל.

11% מהנשים חשו מופלות על רקע מינן. השיעור גבוה יותר בקרב נשים צעירות: 18% מבנות 29-20 חשו מופלות על רקע היותן נשים, ו-16% מבנות 39-30. בקרב בנות 40 ומעלה, השיעור נמוך יותר ועומד על 7%.

3% חשו אפליה על רקע מוגבלות פיזית או נפשית (כ-190 אלף איש). בקרב אנשים שדיווחו על מוגבלות תפקודית חמורה, 12% הרגישו מופלים על רקע מוגבלותם (כ-95 אלף איש). עוד עולה כי 89% מהציבור חושב כי יש לתת העדפה מתקנת בקבלה לעבודה או ללימודים לאנשים עם מוגבלויות ונכים.

נכה מפגינה בהפגנת הנכים והקשישים על כביש האיילון במחלף השלום. 28 ביוני (צילום: הנכים הופכים לפנתרים נאור לביא)

העדפה מתקנת

איזו קבוצה היא הראויה ביותר להעדפה מתקנת בקבלה לעבודה או ללימודים? על-פי נתונים הסקר, יש עדיפות בולטת לאנשים עם מוגבלויות ונכים: 89% מהציבור תופשים קבוצה זו כקבוצה ראויה להעדפה מתקנת. 77% ציינו כי יש לתת למבוגרים העדפה מתקנת בקבלה לעבודה או ללימודים. 69% מהציבור חושב כי יש לתת לחיילים או חיילים משוחררים העדפה מתקנת. 62% מהציבור חושב כי יש לתת לעולים חדשים העדפה מתקנת. 57% חושבים כי יש לתת העדפה מתקנת בקבלה לעבודה או ללימודים לנשים: 50% מהגברים ו-64% מהנשים ציינו קבוצה זו כראויה להעדפה מתקנת. 74% מהערבים חושבים כך. כמחצית מהאוכלוסייה (54%) חושבים כי לבני העדה האתיופית מגיעה העדפה מתקנת בקבלה ללימודים או לעבודה. 81% מיוצאי אתיופיה חושבים כך ו-54% משאר האוכלוסייה. 38% חושבים כי יש לתת העדפה מתקנת לערבים: 29% מהיהודים ו-82% מהערבים חושבים כך.

מבחן בוזגלו

הגורם העדתי נתפס כפחות חשוב ורק שליש (33%) רואים בעדות המזרח כקבוצה ראויה להעדפה מתקנת. 54% מילידי אסיה-אפריקה חושבים כי עדות המזרח ראויים להעדפה מתקנת, וכך גם 47% מילידי ישראל ששני הוריהם ילידי אסיה-אפריקה, ו-27% משאר האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית. 30% בלבד חושבים כי יש לתת לחרדים העדפה מתקנת: 75% מהחרדים חושבים כך, לעומת 20% מהחילונים.

לא רק פרוטקציה

מה הציבור חושב לגבי הגורמים המשפיעים על מעמדו של אדם בחברה הישראלית? מה משפיע על המעמד של אדם בחברה הישראלית מבין הגורמים האלה: גיל, מין, מוצא, מקום מגורים, קשרים אישיים, הופעה חיצונית, השגחה עליונה, השכלה, כישורים ויכולות, מזל, מצב כלכלי, לאום או מקצוע?

עובדות המקלט לנשים נפגעות אלימות וילדיהן מפגינות ברחבת עיריית באר שבע במחאה על אלימות כלפי נשים (צילום: עמותת יחדיו)

מבין הגורמים הללו, הגורם שהציבור תופש כהכי משפיע על מעמדו של אדם בחברה הישראלית הוא מצבו הכלכלי. מחצית מהציבור חושבים כך (50%), ערבים בשיעור גבוה יותר מיהודים: 64% לעומת 47%, בהתאמה. הגורם השני שקיבל אחוז גבוה (44%) הוא השכלה, הגורם השלישי הוא כישורים ויכולות (37%) והרביעי – קשרים אישיים (31%).

איך מתקנים?

השקעה בחינוך נתפשת כדרך הפעולה העיקרית שעל המדינה לנקוט על מנת לצמצם את הפערים בחברה. העלאת מיסים לשכבות החזקות מקבלת תמיכה מזערית כפתרון לבעיה זו. 42% מהיהודים ו-18% מהערבים תומכים בהשקעה בחינוך כדרך פעולה עיקרית כדי לצמצם את הפערים בחברה. 27% מהנשים תומכות בהגדלת קצבאות ותמיכות ו-21% מהגברים. 36% מהחרדים תומכים בהגדלת קצבאות ותמיכות לעומת 16% מהחילונים. נמצאו הבדלים בעמדות בין מועסקים לאלה שאינם מועסקים: מועסקים תומכים בעיקר בהשקעה בחינוך לצמצום הפערים – 40% מהם סבורים כי יש להשקיע בחינוך לעומת כשליש (32%) מאלו שאינם מועסקים. אלו שאינם מועסקים תומכים יותר בעידוד תעסוקה (32%), לעומת 21% מהמועסקים.