בחוות דעת שהגיש לבית המשפט העליון, טוען היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט, כי אין להחיל את ההלכה המשפטית מ-2017 שקבעה כי הורים חייבים במזונות באופן שווה על תיקים שהסתיימו בפס"ד לפני שנפסקה ההלכה החדשה.

עמדה זו הוגשה בהליך בו דן העליון בערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי מרכז. במקרה הנדון, אב הגיש בקשה להפחתת מזונות בהתאם להלכה, אותה קיבל בית המשפט בשל שינוי נסיבות עובדתי, וכן כי מבקש השינוי בשיעור המזונות התנהל בתום לב.

עם זאת, חוות הדעת של מנדלבליט, שהוגשה באמצעות עו"ד רות גורדין מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, טוענת כי ההלכה המשפטית המדוברת, כשלעצמה, לא  מהווה, גם לא בשילוב שינוי נסיבות, עילה לפתיחת הליכי מזונות שהסתיימו בפסק דין לפני שנפסקה ההלכה החדשה.

כאמור, בשנת 2017 קבע בית המשפט העליון, בהרכב של שבעה שופטים, הלכה משפטית חדשה, לפיה בכל הנוגע לילדים בגילאי 15-6 במצב של משמורת משותפת על הילדים, שני ההורים חבים באופן שווה במזונות. כשהחלוקה ביניהם החיוב ביניהם תיקבע לפי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות, לרבות הכנסה משכר עבודה.

כתוצאה מכך, אפשרי כי במקרים של משמורת פיזית משותפת יופחת חיובו של האב במזונות ואם ההורים שקולים מבחינה כלכלית, אפשרי גם שכל הורה יישא במזונותיו. פסיקת בתי המשפט לענייני משפחה ובתי המשפט המחוזיים פירשה את ההלכה הזו כחלה גם על הסדרי הורות בהם אין זמני שהות שווים.

בשנתיים שעברו מאז הפסיקה, דנו בתי המשפט בשאלת התחולה הרטרואקטיבית של ההלכה ושינוי גובה המזונות בפסקי דין חלוטים (אבות שמבקשים להפחית מזונות מכל מיני סיבות). לבתי המשפט לענייני משפחה הוגשו בקשות לפתיחת הסכמי מזונות שהוכרעו טרם נקבעה ההלכה, בהם מקרים שבהם הצדדים הגיעו להסכם בעניין המזונות וזה קיבל את אישורו של בית המשפט, וגם במקרים בהם בית המשפט נדרש להכריע במחלוקת בין הצדדים באשר לגובה המזונות. על פי הודעת היועמ"ש, בתי המשפט השונים לא היו תמימי דעים בשאלה זו, ובמשך הזמן ניתנו פסיקות סותרות בבתי המשפט השונים.

בעמדה אותה הגיש לעליון, בחן היועץ המשפטי לממשלה את השאלה אם ניתן לפתוח הסכמי מזונות לאור ההלכה החדשה, וככל שחלות נסיבות המצדיקות זאת, מהו היקף פתיחת תיק המזונות ומהו הדין שיש להחיל על פסיקת המזונות.

בעמדה צוין, כי בפסיקתו רבת השנים, החיל בית המשפט את הדרישה לקיומו של שינוי נסיבות מהותי לצורך פתיחת תיק מזונות שהסתיים בפסק דין חלוט. במהלך השנים, ובטרם נפסקה ההלכה החדשה ב-2017, התערבו בתי המשפט בגובה המזונות במקרים חריגים בלבד. כך למשל, במצבים בהם חל שינוי מהותי בהשתכרות ההורים, בצרכי הילדים, במצבם הבריאותי והמשפחתי של ההורים, וכן במקרים בהם חל שינוי במשמורת או בהסדרי שהייה.

על פי מנדלבליט, ההלכה לפיה פעלו בתי המשפט עד, לפיה בתי המשפט ידונו שוב בהסדר מזונות שנקבע בפסק דין חלוט רק אחרי שהוכח כי חל שינוי נסיבות מהותי, צריכה להוסיף ולעמוד על כנה גם לאחר שנפסקה ההלכה החדשה. לטענתו, החשיבות שבשמירה על טובתן של משפחות וטובתם של ילדים, בהנמכת גובה הלהבות בסכסוך המשפחתי, מובילה למסקנה לפיה, יש להותיר על כנו את המבחן המחמיר לפתיחת פסקי דין הקובעים מזונות.

עוד נאמר כי החלה רטרואקטיבית של ההלכה החדשה על בקשות לשינוי שיעור המזונות, עלולה להוביל להתדיינויות רבות ומיותרות בין הורים, ולפגוע בטובתן של משפחות ושל ילדים, במקרים בהם המשפחות מקיימות את הסדרי המזונות בהצלחה במשך מספר שנים. זאת, משום שלא אחת מדובר בהסדרים שאליהם הגיעו בני הזוג לאחר תקופה של חוסר יציבות, במהלכה התקיימה ביניהם התדיינות קשה ומורכבת, משא ומתן או הליכי גישור ויישוב סכסוכים בהסכמה. פתיחת ההליכים המשפטיים מחדש בין הצדדים, עלולה לערער את הרגיעה שנוצרה בעקבות השגת ההסכם או קבלת פסק הדין.

היועץ המשפטי לממשלה סבור שבמקרה הנידון, שגה בית המשפט המחוזי המחוזי כאשר קבע שיש לבחון בצורה מקלה את קיומו של שינוי הנסיבות, במקביל לבחינת תום לבו של המבקש בעצם הגשת הבקשה. זאת, בין היתר משום שהסתפקות בראשית ראיה או בשינוי עובדתי שאינו מהותי, פותחת את הפתח כמעט לכל אדם לפתוח מחדש את פסק הדין שניתן, שכן בנסיבות החיים יהיה ניתן בנקל למצוא שינוי נסיבות כלשהו, שיהווה "שער" לפתיחת ההליך שהסתיים.

ככל שאכן חל שינוי נסיבות מהותי, היועץ המשפטי לממשלה סבור שעל בית המשפט לבחון באופן מתוחם את הרכיב שבו חל שינוי הנסיבות המהותי (לדוגמה: שינוי משמעותי בהשתכרות, לידה של ילדים נוספים), וביחס אליו יפסוק לפי העקרונות שנקבעו בהלכה החדשה, תוך חתירה לצמצום היקף ההתדיינות. עם זאת, גם בהליכים אלה אין להחיל את ההלכה החדשה ביחס לכלל דמי המזונות שנפסקו בגין אותו ילד, ולא יישמעו טענות לפיהן יש להפחית את סכום המזונות או לבטלו כליל, רק בשל השינוי המהותי שחל, וזאת הן מטעמים משפטיים והן מטעמים שבטובתן של המשפחות.

מרכז רקמן לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר אילן נמסר כי הוא "מקבל בברכה את עמדת היועמ"ש שפורסמה היום לפיה הלכת בית המשפט העליון בנושא מזונות ילדים אינה מהווה עילה לפתיחת פסקי דין למזונות והסכמים שאושרו בבתי המשפט לפני מועד נתינת ההלכה, במהלך שנת 2017.

"הפסיקה הביאה לגל עצום של תביעות להפחתת מזונות ילדים כנגד אימהות. נשים רבות שלא היה ביכולתן לממן ייצוג משפטי ויתרו מראש ונכנעו לדרישה להפחחת מוזנות או לביטול כליל של מזונות האב לילדיו, בין שהייתה מוצדקת ובין שלא הייתה מוצדקת, דבר שללא ספק הביא לפגיעה כלכלית קשה בילדיהן ובהן.  יש לציין כי עמדת היועמ"ש תואמת את עמדת בית המשפט העליון בשאלת תחולת הלכות חדשות על הליכים שנסתיימו בפסק דין לפני כן.

"הפסיקה בערכאות הנמוכות בדבר פתיחת הסכמים ופסקי דין חרגה מעמדה זו, בהתעלם משיקולים מערכתיים אחרים, ובפרט בהתעלם מכך שמזונות ילדים הם חלק ממכלול הסכמות ומההסתמכות שנוצרה לאור פסק הדין או ההסכם למזונות.
הסכם גירושין והסתכלות מנותקת על המזונות בדיעבד יכולה ליצור עוול ופגיעה אצל נשים וילדים.

"הערכאות הנמוכות תרמו למצב הקשה שבו מצויים דיני המשפחה בישראל, מצב של חוסר וודאות ופסיקה משתנה מאולם של שופט אחד לאולם של שופט אחר. אנו תקווה שבית המשפט העליון יאמץ את עמדתו של היועמ"ש".