מעל שנה לאחר שהממשלה החליטה לקדם העברת כמה עשרות דירות שבבעלותה למשפחות הזכאיות לדיור ציבורי – ודבר לא קרה. ההחלטה, שהיתה מלכתחילה 'טיפה בים' ביחס לפתרון מצוקת הדירות בדיור הציבורי, נשארה על הנייר בלבד ויישומה מעוכב במשרד האוצר.

במאי 2018 קיבלה ממשלת ישראל החלטה לקדם העברת דירות המוחזקות על ידי אגף החשב הכללי במשרד האוצר לטובת הדיור הציבורי. למען הסר ספק, לא מדובר בהחלטה היסטורית אלא הרבה פחות מזה – מדובר בכמה עשרות בודדות של דירות בשנה, במקרה הטוב, למערך הדיור הציבורי שחסרות בו עשרות אלפי דירות. מצד שני, כל דירה כזו יכולה להציל משפחה נזקקת, שייתכן שמחכה בתור כבר שנים.

מדובר בדירות שהמדינה מקבלת לידיה על פי חוק מאנשים שנפטרו ללא יורשים. ב-15 השנים הראשונות שלאחר פטירת בעלי הדירות מוחזקות הדירות על ידי האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, והמדינה מוגבלת ביכולתה למכור אותן, מאחר שייתכן שיורשים עתידיים יופיעו. בתום 15 השנים, לאחר שמוצו הנסיונות לאתר יורשים לדירות, הן עוברות לבעלות המדינה ומנוהלות על ידי חטיבת הנכסים באגף החשב הכללי שבמשרד האוצר. מדי שנה מתקבלות כעשר דירות כאלה, שניתן להשתמש בהן למאגר הדיור הציבורי.

החלטת הממשלה הטילה על אגף החשב הכללי לגבש המלצות למיצוי האפשרות להשמיש אותם בעבור זכאי הדיור הציבורי ולהגיש אותן לשר האוצר בתוך 90 יום. לא הפתרון הכי טוב לדיור הציבורי, לא באיכות ולא בכמות, אבל דירות שעומדות לרשות הממשלה ואפשר להשתמש בהן ואולי להקל על סבלו של מישהו, אולי עולה חדש, נכה או אם חד הורית שמנסה לשרוד שם בקצה.

את ההחלטה יזמו מנכ"ל משרד השיכון דאז, חגי רזניק (שמתמודד היום לכנסת ברשימת העבודה-גשר) והאפוטרופוסית הכללית במשרד המשפטים, סיגל יעקבי. בסופו של דבר היא הוגשה לממשלה על ידי שר האוצר משה כחלון, ואושרה פה אחד. אך בשנה חודשיים שחלפו מאז, המהלך לא התקדם ואף דירה מתוך אותן דירות עזובות לא הועברה למאגר הדיור הציבורי.

עינת פישר לאלו מנכ"לית המרכז להעצמת האזרח (צילום: יואב אלון)

"כשההחלטה הזו עברה, הוציאו הודעות לתקשורת ויצאו כותרות, אבל זה נשאר ברמת ההחלטה, אין המלצות ולא קרה שום דבר בפועל", אומרת עינת פישר לאלו, מנכ"לית המרכז להעצמת האזרח, המפעיל את פרוייקט 'המוניטור' למעקב אחרי יישום חוקים והחלטות ממשלה, "נכון, לא מדובר בפתרון לבעיה, זה פלסטר, אבל גם אותו לא עושים".

בכמה דירות מדובר?

"בהחלטה מצוין כי האפוטרופוס הכללי מקבל לידיו כעשר דירות בממוצע כל שנה. לא כתוב שם האם יש דירות שכבר נצברו בידי המדינה."

פישר-לאלו מציינת כי כדי לקדם את המהלך נדרש תיקון בחוק האפוטרופוס הכללי שמאריך את תוקף הסעיף המסמיך את האפוטרופוס הכללי להעביר את הדירות לשימוש המדינה, והתיקון הזה בוצע.

שלושת החודשים שהוקצבו לחשב הכללי לטובת הגשת המלצות היישום לשר האוצר חלפו ביעף, אך המלצות אין. שני כסלו, תחקירן מטעם פרויקט 'המוניטור' של המרכז להעצמת האזרח, עקב אחרי יישום ההחלטה. ביוני האחרון, שנה לאחר שההחלטה אושרה בממשלה, הוא פנה למשרד האוצר בשאלה היכן עומד יישומה. התשובה שקיבל היתה, בתמצות – 'אנחנו עובדים על זה, והתעכבנו כי חיכינו למהלך החקיקה'. (אותה חקיקה המאריכה את תוקף הסעיף המסמיך את האפוטרופוס הכללי להעביר דירות לשימוש המדינה שאושרה כבר כמה חודשים קודם). בינתיים חולפים הימים, ההמלצות עדיין מתגבשות, והדירות נשארות בידי האפוטרופוס.

ההחלטה המדוברת הייתה צנועה מאוד ביחס לתכניות שרקמו באותו הזמן במשרד השיכון והבינוי. תוכנית 'לגור בכבוד' שהוצגה ביוני 2018 ואושרה בממשלה בחודש שלאחר מכן דיברה כבר על בניה של אלפי דירות חדשות בדיור הציבורי. את ההחלטה על העברת הדירות מהאפוטרופוס הכללי דאגו להעביר בנפרד, כי האמינו שהיא תעבור בקלות ואפשר ליישמה בהקדם. לא רצו שהיא תתעכב עם התוכנית הגדולה.

בסופו של דבר גם תוכנית 'לגור בכבוד' לא התקדמה, אחרי שנרשמו עימותים בין משרד השיכון למשרד האוצר וצוות ההמלצות המיוחד שהוקם ליישום התוכנית.

מנכ"ל משרד השיכון לשעבר, חגי רזניק כדי הביע צער על התוכניות התקועות ואמר כי "דירות האפוטרופוס הכללי הן רק טיפה בים ממהלך כולל שאפשר וצריך ליישם. חבל שהדו"ח הממשלתי של לגור בכבוד מעלה אבק. חייבים ליישם את ההחלטות הללו. בסופו של דבר מדובר באלפי זכאים מהשכבות המוחלשות ביותר באוכלסיה וזה התפקיד של הממשלה לדאוג לאנשים האלה".

כשפנינו שוב היום למשרד האוצר לברר מה קורה עם ההמלצות מדוברות האוצר נמסר לנו כי "לאחר בחינת הנתונים ומיפוי הסוגיות והקריטריונים הרלוונטיים, בימים אלה מגובשות ההמלצות על מנת להעבירן לשר האוצר".